פרסום ראשון: במה קראו גדולי רבני תימן להתחזק לפני כ- 20 שנה, בשנת 2001 – עם שיגור הרקטה הראשונה לשטחי ישראל? | 'שירת הים' ברגש ובשמחה – תביא את הישועה מהאויבים!
"הואיל ובעת ובעונה הזאת אויבינו יהמיון ומשנאינו נשאו ראש, אמרו לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד, והצרות מרובות מבית ומחוץ בעוה"ר, ואנחנו מחשים חס ושלום על כן הננו צעיר צאן קדושים פונים לכלל ולפרט להרבות תחינה ובקשה לפני שוכן מרומים, נשא לבבנו אל כפיים אל א-ל בשמים, כי אין כוחנו אלא בפינו. ולהחלץ חושים, לפשפש במעשינו ולתקן דרכינו".
"ומה טוב הדבר בפרט לאחוז אומנות ומנהג אבותינו בידינו, לפתוח בבתי כנסיות את דלתות ההיכל בתפילת שחרית (לכל הפחות בשבתות) כשמגיעים בזמירות ל'ויושע', ולומר שירת הים כל הקהל בעמידה בכוונה ובהתעוררות רבה, ולחזור פסוק 'תפול עליהם אימתה ופחד' וגו', שלושה פעמים, עד ישקיף וירא ה' משמים, ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע תשועת עולמים בעגלא ובזמן קריב. והוא יתברך יעשה עמנו נסים ונפלאות כשם שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה".
בדברים אלו יצאו גדולי רבותינו – גדולי ישראל, עיני העדה זצוק"ל, ולהבדיל בין חיים לחיים, בקריאת קודש נרגשת, לפני כ-20 שנה בשנת ה'תשס"א (2001). כזכור, שנה זו הייתה שנה קשה מאד לעם היהודי בארץ ישראל, ונרשמה בדפי ההיסטוריה כאחת השנים הקשות ביותר – מבחינת ההסלמה והאינתיפאדה הקשה שבאותה השנה.
בשנה זו מתועדים פיגועי תופת והתאבדות במוקדים רבים ברחבי הארץ, מדן ועד באר שבע, כאשר למעלה מ-100 איש נהרגים ל"ע, ומאות רבות של פצועים באסונות הללו. כמו כן, בשנה זו תועד הירי הראשון של רקטות ה'קסאם' לעבר מטרות ישראליות. כאשר לצערינו מאז ועד היום, כיום אנו סובלים מהעויינים כמעט רק ממטחי הרקטות הקשים אותם הם משלחים לכל עבר.
כך, יוצאים גדולי רבני קהילות קודש תימן, ביניהם: מרן הגאון רבי עזריה בסיס זצ"ל רבה של העיר ראש העין, מרן הגאון רבי ישראל שרעבי זצ"ל רב השכונות בעיר פתח תקוה, ועוד מגדולי הרבנים שליט"א, כאשר במכתבם הנוקב הם מעוררים בראש ובראשונה, כי על כל אחד ואחד לפשפש במעשיו ולחפש ולתור בנבכי לבו על הדברים שיש עליו להתעורר בהם בתשובה, ולב יודע מרת נפשו.
מלבד זאת, קוראים הרבנים כי בשעה קשה זו, יש "לאחוז אומנות ומנהג אבותינו בידינו לפתוח בבתי כנסיות את דלתות ההיכל בתפילת שחרית (לכל הפחות בשבתות) כשמגיעים בזמירות ל'ויושע', ולומר שירת הים כל הקהל בעמידה בכוונה ובהתעוררות רבה, ולחזור פסוק 'תפול עליהם אימתה ופחד' וגו', שלושה פעמים".
וכך מסיימים הרבנים את דבריהם: "עד ישקיף וירא ה' משמים, ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע תשועת עולמים בעגלא ובזמן קריב. והוא יתברך יעשה עמנו נסים ונפלאות כשם שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה".
בשולי הדברים יצוין, כי הדבר ידוע ומפורסם שהיהודים בתימן סבלו רבות מגויי הארץ, ופעמים רבות ערכו בהם פוגרומים קשים שחללים רבים נופלים תחת ידם ל"ע. ואכן, כפי שמתועד בספרי חכמי הדורות ומשכתבי ההיסטוריה, יהודי תימן ורבניה היו מתכנסים לעצרות המוניות בבתי הכנסת המרכזיים, אשר בהם היו גדולי הדור מעוררים בדברי כיבושין ותוכחה להתעורר ולשוב בתשובה, ולעורר רחמי שמים מרובים שיסיר מעלינו מכת המוות הזאת, כאשר במרכז העצרות היו פותחים את דלתות ההיכל וכשכולם עומדים על רגליהם, היו אומרים בקול רם יחדיו את 'שירת הים' בהשתפכות ובדמעות שליש. וידוע מזקניהם, כי תפילה זו לא שבה ריקם.
*
לתועלת הציבור, אנו מביאים לפניכם מעט מדברי גדולי הדורות, רבותינו מצוקי ארץ, אשר בדבריהם מתבאר חשיבות אמירת 'שירת הים', ואשר בכוחו לבטל גזירות קשות ורעות, ובפרט למגר את אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתינו.
ראשית כל, נציין כי אמנם שירת הים בפשטות נאמרה רק לאחר שנבקע הים ונעשה הנס וניצלנו מידי אויבינו, אך עם כל זאת מצאנו לרבותינו ובמדרשים, כי עוד קודם שנעשה הנס אמרוהו וראוי לאומרו. במכילתא דרבי ישמעאל אמרו על הפסוק (ואנו מצטטים בתוספת נופך), "ה' יִלָּחֵם לָכֶם, וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן" (שמות י"ד, י"ד). רבי אומר, זהו בלשון תמיהה. כלומר, משה רבינו אומר לעם ישראל, 'ה' ילחם לכם, ואתם תחרישון'? בתמיהה. דהיינו, אין לכם לשתוק. בני ישראל שואלים את משה רבינו, מה עלינו לעשות במצב הזה? רבי אומר, י"י ילחם לכם, המקום יעשה לכם נסים וגבורות, ואתם תהיו עומדין ושותקין? אמרו ישראל למשה רבינו, משה, מה עלינו לעשות? אמר להם, אתם תהיו מפארים ומרוממים, ונותנין שיר ושבח וגדולה ותפארת למי שהמלחמות שלו. כעניין שנאמר, 'רוממות אל בגרונם' (תהלים קמ"ט), ואומר 'רומה על השמים אלהים על כל הארץ כבודך' (שם נ"ז), ואומר 'ה אלהי אתה ארוממך אודה שמך כי עשית פלא עצות מרחוק אמונה אומן' (ישעיה כ"ה). באותה שעה, פתחו ישראל פיהם ואמרו שירה, 'אשירה לה' כי גאה גאה'. הרי משה רבינו ע"ה, מעודד את עם ישראל ואומר להם, וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ, הִתְיַצְבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת יְ"יָ וגו' (שמות י"ד, י"ג). אולם, תשבחו את הקב"ה, כבר מעתה. בכדי להראות, כי אנו בטוחים ונשענים בישועת ה', עוד לפני שאירע הנס. עכתו"ד.
הרי למדנו, שאף קודם שאירע הנס, מצוה עלינו לומר שירה, להודות ולהלל לה' יתברך. וכפי שאומר הפסוק: "מהולל אקרא ה' ומן אויבי אוושע" (תהלים י"ח, ד'). כלומר, כאשר אנו בעת צרה, ראשית כל "מהולל אקרא ה'" – אחרי שאהלל את השי"ת, אשיר ואזמר לו, או אז נזכה שיתקיים בנו: "ומן אויבי אוושע".
מובא בזוהר הקדוש פרשת בשלח ר"כ: "כל האומר שירת הים בכל יום ומכוון בה, יזכה לאומרה בעולם הבא, לשבח בה בימי מלך המשיח בשמחת כנסת ישראל בקדוש ברוך הוא. ואדם העושה כן, הקדוש ברוך הוא מוחל לו על כל עוונותיו ומציל אותו מכל צרות שבאות לעולם".
כלומר, אומר לנו הזוהר הקדוש, כי כאשר אומרים את השירה בשמחה (כפי הכתוב בזוה"ק שם), מושפעת עלינו מן השמים שפע של רחמים להינצל מכל צרות ומקרים רעים הבאים עלינו ח"ו, והקב"ה מוחל לו על כל עוונותיו. (ובמשנה ברורה הביא מדבריו שם).
המקובל רבי שמשון מאוסטרופולי כתב בספרו "שמש ומגן" כי "בכל עת ובכל רגע שהאדם מזהיר את יציאת מצרים, בדיבורו ועושה מעשה לגרש מפניו אויב ומבטל מעליו כל גזרות קשות ורעות, ונכנעים כוחות הטומאה ומתגברים כוחות הקדושה. והזכרת ניסי יציאת מצרים הם שמירה מעולה לעיתות צרה".
בספר הקדוש 'ציפורן שמיר' מובא כי "אחת מעשר סגולות שמכפרין עוונותיו של אדם בלי סיגוף ועינוי הוא מי שקורא שירת הים בשמחה ובניגון. ויש בה ח"י פעמים שם הוויה, רמז להשפעה של חיות ושמירה".
בשמות רבה נאמר שבשעת קריעת הים נבקעו כל מימות שבעולם. המהר"ש מבעלזא שואל על כך: 'לכאורה, הרי אין הקדוש ברוך הוא עושה ניסים לחינם, ולשם מה נעשה נס זה?'. תשובתו היא כי 'מים' מרמזים על הצרות והייסורים שעוברים על האדם, כמו שכתוב בתהילים: 'הושיעני אלוקים כי באו מים עד נפש', ובשעת קריעת ים סוף 'נבקעו כל מימות שבעולם', כלומר, שמעתה יהא כוח לבקוע ולשבר את כל הצרות שבעולם".
המהר"ש מבטיח כי "בכל דור ודור נשפעים הניסים מחדש, וזוכה האדם לצאת מצרה לרווחה מכל צרותיו, ובפרט כאלו שנמשלו לקריעת ים סוף, כגון זיווגו של אדם (סוטה ב), ענייני הלידה, ופרנסה, וכך יוכל לבקוע את ים הצרות ולפעול כל הישועות".
עוד נלמד מדברי רבותינו על החשיבות המיוחדת באמירת שירת הים בכל יום, וכל שכן בעת צרה ומצוקה כפי שאנו נמצאים כעת, שאויבינו נשאו ראש בכל פינה וזווית, שחובה עלינו לומר זאת בכל יום בכוונה ותשוקה גדולה.
בספר ה'חרדים' (פרק עג) מסביר את כוח סגולתה של אמירת שירת הים בשמחה ככפרה על העוונות: "כמו שברפואת הגוף' יש 'רפואות' אשר ירפאו את האדם בדמים מרובים ובייסורים אשר יכאבו למתרפא בהם, מאידך, יש רפואות סגוליות שאינם עולים לכדי דמים יקרים, וגם ירפאו את החולי ללא כל כאב… באותו אופן יש תרופות לנפש החוטאת. יש תיקונים כתעניות וסיגופים המענים את הגוף ומזככים אותו לשוב ולהיטהר כבראשונה, אך כמו כן יש עניינים 'סגוליים', אשר כל העוסק בהם מתכפרים לו כל חטאיו".
ה'חרדים' מונה כמה וכמה מאותן מצוות סגוליות, והשלישית שבהם היא: אמירת שירת הים בשמחה כאילו הוא יצא עתה ממצרים, שעל ידי זה מתכפרים לו כל עוונותיו.
ה'חרדים' מוסיף ומבאר את טעם הדבר: נאמר במדרש (ילקוט שמעוני רנד) על הפסוק: "ויסע משה" – ש"הסיעם מעוונותיהם", כלומר: נמחלו להם העוונות על ידי השירה, כיוון ש"כל מי שנעשה לו נס ואומר שירה מוחלין לו על כל עוונותיו".
אמירת שירת הים בשמחה מסייעת לא רק למחילת עוונות, אלא יש בה כוח להשפיע עלינו כל הישועות. ה'בית אהרן' כתב: "בשירת הים יש הכל, מה שהיה ומה שעתיד להיות, וכל הגאולות וכל העניינים שצריך האדם, הכל נכלל בשירת הים. ואם יאמר האדם שירת הים בכל לב ובמסירות נפש כל אחד לפי מה שהוא, יתוקן כל ענייניו בגוף ובנפש.
*
לפניכם שירת הים – ויושע כטקסט לאמירה כעת:
וַיּוֹשַׁע יְהוָה בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָיִם וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם.
וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְהוָה וַיַּאֲמִינוּ בַּיהוָה וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ.
אָז יָשִׁיר משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה' וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר
אָשִׁירָה לַּה' כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם
עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה
זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמֲמֶנְהוּ
ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם
וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן
יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ יְמִינְךָ ה' תִּרְעַץ אוֹיֵב
וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ
וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים
קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם אָמַר אוֹיֵב
אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי
אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם
צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה'
מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא
נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ
נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן
חִיל אָחַז ישְׁבֵי פְּלָשֶׁת. אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם
אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד נָמֹגוּ כֹּל ישְׁבֵי כְנָעַן
תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן
עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה' עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ
מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה' מִקְּדָשׁ ה' כּוֹנֲנוּ יָדֶיךָ
ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד
כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם
וַיָּשֶׁב ה' עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם
