עיוני הלכה ומנהג | פרשת במדבר תשפ"א | מתי הוא זמן חליצת התפילין בראש חודש למנהגינו? | הרב משה יפת

עיוני הלכה ומנהג | פרשת במדבר תשפ"א | מתי הוא זמן חליצת התפילין בראש חודש למנהגינו? | הרב משה יפת

בעניין זמן חליצת התפילין בראשי חודשים

א. בשולחן ערוך (סימן כ"ה סעיף י"ג) כתב וז"ל, נהגו העולם שלא לחלוץ תפילין עד אחר קדושת ובא לציון וכו', וביום ראש חודש חולצים אותם קודם תפילת מוסף. עכ"ל. וכן הוא בסימן תכ"ג סעיף ד', נוהגים לחלוץ תפילין כשרוצים להתפלל מוסף. ע"כ. הרי נתבאר לן, כי בראשי חודשים המנהג הפשוט הוא לחלוץ התפילין קודם תפילת מוסף.

אך לא נתפרש היטב, אימתי הוא זמן חליצת התפילין בראש חודש קודם תפילת מוסף, אם מיד לאחר קריאת התורה, או שמא לאחר אמירת ובא לציון, ויתכן אף לאחר אמירת הקדיש של תפילת מוסף קודם העמידה. ובדברים הבאים ננסה לברר וללבן את מנהג ישראל בזה בס"ד.

ב. הנה מקור דין זה הוא מהגהות מימוניות (פרק ד' מהלכות תפילין אות פ') שכתב, וביום ראש חודש נהגו העולם לחלוץ תפילין קודם תפילת מוסף, ושמעתי הטעם משום שבאותה תפילה אומרים כתר, ואין נכון להיות באותה שעה גם כתר דתפילין, ולכן אף בתפילת הלחש ראוי שלא יהיו עליו התפילין. עכ"ד. [וראה בלבוש שם שהוסיף, כי הטעם מפני שתפילת מוסף היא במקום הקרבת הקרבן מוסף שבו, ואנו עושים אותו כמו יו"ט לפחות בעת ההקרבה, והלא יו"ט אינו צריך אות דתפילין]. והם אלו דברי השולחן ערוך הנזכרים לעיל, ושוב לא נתבאר היטב בדבריו אימתי הוא הזמן הראוי לחולצם.

והנה, במשנה ברורה (סימן תכ"ג ס"ק י') כתב בהאי לישנא, וכתב הפרי מגדים שיש לחלוץ התפילין בובא לציון, קודם יהי רצון שנשמור חוקיך. ויש נוהגים רק לחלוץ הרצועות מהאצבע קודם יהי רצון. עכ"ל. הרי שזמן חליצת התפילין לדעתו הוא קודם אמירת הקדיש, עם סיום אמירת ובא לציון, בתיבות הנזכרות. אך מאידך איהו גופיה כתב לעיל (סימן כ"ה ס"ק נ"ט) וז"ל, ביום ראש חודש חולצים אותם קודם תפילת מוסף, אחר שהחזירו ספר התורה להיכל. ובמקומותינו שמכניסים ס"ת תיכף אחר הקריאה, יחלצם אחר הקדיש שקודם תפילת מוסף. (מגן אברהם שם, ובסימן תכ"ג שם). ובאליהו רבה כתב דבר"ח יחלוץ אחר קדושת ובא לציון קודם שאומר יהי רצון מלפניך וכו', ולא ימתין מלחלצם עד אחר הקדיש, כדי שלא להפסיק בין קדיש להתפילה. עכ"ל.

וידוע כי מנהג רוב העולם הוא, שלא לחלוץ התפילין קודם תפילת מוסף, אלא אחר אמירת הקדיש קודם תפילת העמידה, וכך ממתינים מעט לאחר הקדיש עד שיסיימו רוב ככל הציבור חליצתם ושוב מסמנים על תחילת תפילת העמידה, ויחד מתחילים העמידה. וכן העלו פוסקי זמנינו. ואולם מדברי המשנ"ב לא מבואר הדק היטב, מהו המנהג הראוי והרצוי, ונראה שתפסו כפי המנהג הראשון שהביא בסימן כ"ה שם. אמנם יש להעיר, כי למנהג זה הרי לא נמלטו מלהפסיק בין הקדיש לתפילה, ועוד דהוי כחולץ לפני המלך. וראה להלן בנקודות אלו, ודו"ק.

וכבר נודע הדבר, כי על פי דעת חכמי המקובלים, יש לחלוץ התפילין דוקא אחר הקדיש שקודם תפילת מוסף, שכן כתב בשער הכוונות (דרוש ראש חודש), ובפרי עץ חיים (שער ראש חודש פרק ג'), ובמשנת חסידים (דרוש ראש חודש פרק ג' אות ב'), ונגיד ומצוה (עניין ראש חודש) ועוד. וכן הסכים הגאון החיד"א במחזיק ברכה (סימן כ"ה ס"ק ט"ו), ובספרו קשר גודל (סימן ג' אות ל'), ובן איש חי (פרשת ויקרא שנה שניה אות י"ז), וכף החיים (שם ס"ק צ"ד) ועוד אחרונים. וראה עוד בשו"ת רבבות אפרים (חלק ב' סימן כ"ז אות י"ט) מה שהעיר בזה.

ג. ובאליה רבה (סימן כ"ה ס"ק כ"ה) כתב, דעת הלבוש שיש לחולצם קודם קריאת פרשת ראש חודש בספר תורה. ובתשובות הרמ"ע מפאנו (סימן ק"ח) הטיח הרבה נגד הנוהגים לחלוץ התפילין אחר קריאת התורה בשעה שרודף להתפלל מוסף, דהוי כחולץ לפני רבו, וגרע מי שחולץ לפני רבו ממי שחולץ לפני המלך. וכתב שהמקדים אפילו בראש חודש לחלוץ קודם אמירת ההלל, הרי זה משובח, חוץ משליח ציבור שלא יחלוץ עד לאחר אמירת קדיש תתקבל. (עד כאן דברי הרמ"ע). הרי מבואר שלדעתו יש לחלוץ התפילין קודם קריאת התורה של ראש חודש.

ושוב כתב האליה רבה בהאי לישנא, ולענ"ד לנהוג בראש חודש אחר קדושת ובא לציון, כמו בשאר הימים, אבל לא ימתין עד אחר קדיש, דהוי יותר כחולץ לפני רבו, כיון שעומד להתחלת התפילה. ומה טוב לעסוק בחליצה כשאומר יהי רצון שנשמור חוקיך וכו'. עכ"ל. הרי שמסקנתו בזה היא, שיש לחלוץ התפילין לאחר קריאת התורה ואחרי אמירת קדושת ובא לציון, אלא שלא ימתין (כפי הנהוג כיום ברוב המקומות) עד לאחר אמירת הקדיש שלפני העמידה, שאם יחלוץ אז ייראה הדבר כחולץ לפני רבו (וגרע מי שחולץ לפני המלך ממי שחולץ לפני רבו, כדלעיל) שאסור (כנפסק בשולחן ערוך סימן ל"ח סעיף י"א), ולפיכך הכריע שיחלוץ קודם הקדיש בסיום אמירת קדושת ובא לציון.

ד. ואשר על כן, יש לתמוה על המשנה ברורה הנזכר לעיל, שכשהביא לדברי הא"ר הנ"ל, כתב שלדעתו לא יחלוץ לאחר אמירת הקדיש כדי שלא יפסיק בין הקדיש לתפילה, שהרי טעם זה לא הובא כלל בדברי הא"ר, וטעמו נרגש ומוחלט מחמת דהוי כחולץ תפיליו לפני רבו שאסור. וטעם זה שהביא המשנ"ב אינו נמצא בדברי האליה רבה. ועוד, שהרי מה שייך הפסק בין הקדיש לעמידה, שהרי החליצה צורך התפילה היא, ובכל כהאי גוונא שהוא צורך התפילה אינו נחשב הפסק, כפי ששנינו כן רבות בדיני הפסק בברכות ותפילה. (כן תמה גם בשו"ת ברכת אוריאל חלק א' שלהי סימן ה').

אמנם יתכן דכהאי גוונא חשוב הפסק, מאחר והלא יכול לחלוץ התפילין קודם אמירת הקדיש ולא אחריו, ושוב לא הוי צורך התפילה, שאין צורך להמתין עד אחר הקדיש. אלא שכבר במגן אברהם (סימן תכ"ג ס"ק ו') כתב שיש המקפידים לחלוץ התפילין אחר אמירת הקדיש, מפני שהתפילין צריכים להיות מונחים עד לאחר אמירת ד' קדישים. ואם כן שוב הוי צורך התפילה ולא חשוב הפסק, כאמור לעיל. [אלא שצ"ב אי קיימא לן כדבריו שם, שכמדומה דבעינן ג' קדישים וד' קדושות ולא איפכא].

זאת ועוד אחרת, דמהיכא תיתי שאכן אמירת הקדיש מישך שייכא לתפילת המוסף שלאחריו, דשמא לא שייכא אלא לפסוקים ולאמירות שלפניו, ואם כן שוב לא שייך לומר דהוי הפסק בין הקדיש לתפילה, שהרי הקדיש אינו שייך לשם. וראה בשו"ת אדני פז (חלק ב' סימן ו' אות ב' ד"ה וכן) שכתב להוכיח מדברי מהרי"ץ בשו"ת פעולת צדיק (חלק ג' סימן רל"ב) שהקדיש שלפני תפילת מוסף שייך על הפסוקים שנאמרו לפניו ואינו שייך לתפילת מוסף. וכיוצא בזה כתב בעץ חיים חלק א' דף ק"מ ע"ב. וראה עוד בשו"ת אדני פז שם שכתב כי לפי זה יבואר מנהג רבים מקהילותינו שהחזן המחזיר את ספר התורה להיכל, הוא זה שאומר הקדיש שלפני מוסף, ולא השליח ציבור העולה מוסף, לפי שהקדיש קאי אשלפניו. (ראה סידור כנסת הגדולה חלק א' עמ' תפ"ו).

אמנם מאידך גיסא, בשו"ת ישכיל עבדי (חלק ח' סימן ל"ד אות ו') כתב כי הקדיש שלפני תפילת מוסף שייך לעמידה עצמה, ויש לו כוונה מיוחדת על פי הסוד. וחיוב קדיש זה נאמר רק מחמת העמידה שלאחריו, וזולת זה אינו חובה אלא זכות. [וראה באדני פז שם שכתב שלפי דעת הפוסקים הנזכרים שהקדיש שלפני תפילת מוסף אינו שייך דוקא לעמידה, הרי שיש מקום להצדיק ולומר לשם יחוד לפני תפילת מוסף לאחר הקדיש קודם העמידה, מאחר והקדיש אינו שייך דוקא אליו. כיעו"ש]. וראה עוד בשו"ת ברכת אוריאל (שם) שהביא מן הדברים האמורים.

ה. נחזור לנדון דידן, הנה בשתילי זיתים כתב על דברי השולחן ערוך שם (ס"ק ל"ז) כהאי לישנא, אחר חזרת ספר תורה להיכל (מגן אברהם שם ס"ק ל'). עכ"ל. ומדבריו נראה דסבירא ליה שזמן חליצת התפילין הוא מיד אחרי חזרת ספר התורה להיכל (שכידוע מנהג השאמי הוא שמחזירים ספר התורה להיכל לאחר אמירת ובא לציון), ומשמע מדבריו שמיד לאחר מכן חולצם, ואין צורך לחולצם דוקא לאחר הקדיש, ושמא אף יש עניין לחולצם דוקא קודם אמירת הקדיש.

ומאידך מהרי"ץ בעץ חיים (חלק א' דף קנ"ה ע"ב) הביא את דעות הפוסקים בזה, ולאחר שהאריך בזה כתב כי מנהגינו שלא לחלוץ התפילין עד אחר גמר מזמור שיר של יום, קודם אמירת מזמור של ראש חודש, כדי לחלוק כבוד לראש חודש ולהראות שהוא יום טוב קצת, עיין שם בדבריו. ומאידך הגאון מהר"י צובירי זצ"ל בסידורו כנסת הגדולה (חלק א' עמ' תקס"ב) כתב כי יש לחלוץ התפילין בראש חודש קודם תפילת מוסף, מיד עם שהחזן אומר קדיש לעילא, כל הקהל חולצים התפילין של ראש ושל יד, ואחר כך מתפללים בלחש מוסף של ראש חודש. עכ"ד.

אלא שכבר העירו על דברי מהר"י צובירי הנז"ל שכתב שיש לחלוץ התפילין עם אמירת הקדיש, שהרי כידוע דלאו שפיר למעבד הכי לקפל הטלית והתפילין ולהניחם בתיקן, בעת אמירת הקדיש, שהרי מאד צריך לכוון בעת עניית אמן יהא שמיה רבה וכו'. וכפי שכתב המשנה ברורה בסימן כ"ה ס"ק נ"ו. וכיוצא בזה כתב מהר"ח כסאר זצ"ל בשו"ת החיים והשלום (אורח חיים סימן ל"ב). וכן העיר על כך בזית רענן על השתילי זיתים שם, ובשו"ת ברכת אוריאל (שם), ושם ציין עוד כי נראה שאינו פליטת קולמוס, אלא בכוונה תחילת כתב כי יש לחולצם עם הקדיש, שכן כתב כיוצא בזה בסידורו שם (עמ' תקס"א ולעיל עמ' רי"ב) בעניין אחר, שלאחר שגמרו את הקריאה בספר תורה ואומר קדיש, עם אמירת הקדיש גוללים את ספר התורה, ולא חשש בזה.

ו. אמנם נראה לענ"ד שאף מהר"י צובירי לא למד כן בדברי השתילי זיתים הנז"ל, וכפי שכבר הערנו על כך לעיל. אלא שכן הוא המנהג פשוט אצלם שזהו הזמן בו ראוי ורצוי לחלוץ התפילין. וכן מתבאר מדברי מו"ר הגר"ש קורח זצ"ל שבספרו עריכת שולחן (סימן תכ"ג סעיף ב') כתב, אין מתפללים מוסף של ראש חודש עם תפילין. ושני מנהגים יש בחליצתן, יש נוהגים לחלוץ אחר החזרת ספר תורה להיכל. ויש נוהגים לחלוץ אחר שמשלימים שיר של יום שהיו אומרים במקדש, עד כאן. ולא הזכיר כלל שיש שנהגו לחלוץ התפילין עם אמירת הקדיש. הרי נראה ברור, שלמד אף בדעת השתילי זיתים, כי דעתו היא לחלוץ התפילין לאחר החזרת ספר התורה להיכל קודם אמירת הקדיש, וכפשוטם של דברים.

וראה במאמרו של הרה"ג רבי חיים צדוק שליט"א (הלכה ומסורה י"א עמ' רכ"ב) שהאריך ליישב דעת מהר"י צובירי הנזכרת, ותורף דבריו לומר כי הואיל וזהו זמן חליצת התפילין קודם תפילת מוסף, הרי נמצא שזהו זמנו לחולצו דוקא עם אמירת הקדיש כאשר אז מסתיימת תפילת שחרית ומתחילה תפילת מוסף. כך גם לגבי גלילת ספר התורה, שהואיל וכבודו הוא לסוגרו מיד עם סיום הקריאה, שוב כבודו להתעסק בו אף תוך כדי אמירת הקדיש. ואין לחשוש מצד מה שכתב המשנה ברורה הנז"ל, מאחר וכאן הוא מקום צורך ושונה הוא הדבר. וכשם שלגבי הכנת הד' מינים בחג הסוכות, הרי מנהג רבים וטובים (וכפי שכתב על כך גם שם עמ' תפ"ג) להתעסק עם הכנת הלולב תוך כדי חזרת השליח ציבור, הגם שאף שם קיימא לן שיש להטות אוזנו ולבו היטב למה שאומר החזן, עם כל זה הואיל וזמן נטילתו הוא מיד לאחר חזרת הש"צ, אין להשהותו ומותר להתכונן לכך אף בעת חזרת התפילה. עכתו"ד שם. אלא שעדיין לא איפרק מחולשא, דאכתי לא התבאר מדוע זמן חליצת התפילין מוכרח להיות דוקא לאחר אמירת ובא לציון, ולא תוך כדי אמירתו, או לכל היותר אחר חזרת הספר תורה (שלמנהגם הוא מיד אחר ובא לציון), קודם אמירת הקדיש זמן מה. וצ"ע בזה עוד.

ז. ואגב, ראה בשו"ת הרדב"ז (חלק ד' סימן פ') שמדבריו מתבאר כי היו שלא חלצו התפילין בראש חודש כלל. וראה עוד במשנה ברורה סימן כ"ה ס"ק ס"ב הביא מהט"ז שהנוהג שלא לחלוץ התפילין בראשי חודשים, אין עליו תלונה, מאחר שאין אנו אומרים קדושת כתר יתנו לך. אך המתפלל עם הציבור בודאי לא ישנה מהם. ע"כ. וראה עוד בשו"ת דבר שמואל (סימן קי"ב), ושערי תשובה (סימן כ"ה ס"ק ט"ז). וראה עוד באור תורה (אלול ה'תשס"ד, סימן קל"ד).

העולה מן האמור, יש הנוהגים לחלוץ התפילין בראשי חודשים, לאחר אמירת הקדיש שלפני העמידה קודם תפילת העמידה, ויש שכתבו הטעם על פי הסוד. וכך הוא כיום מנהג רוב העולם. ויש הנוהגים לחלוץ התפילין לאחר אמירת מזמור של יום קודם אמירת המזמור של ראש חודש, וכפי שכתב הגאון מהרי"ץ הנז"ל. ויש הנוהגים לחלוץ עם אמירת הקדיש, ונראה כי עדיף טפי לחלוץ קודם אמירת הקדיש.


קו המאורות – מרכז התוכן וההלכה ליהדות תימן | חייגו בכל עת: 8416* | 03-30-8888-5 | מס' ישיר מארה"ב – 151-8613-0185 | ניתן לשלוח שאלות לרבני בית ההוראה גם דרך האתר או באמצעות המייל: sm088302222@gmail.com

הצטרפו עכשיו לערוצי החדשות של אתר המאורות

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם

הירשמו כעת לניוזלטר שלנו

והישארו מעודכנים!