שבוע הספר התורני: יריעת סקירה מרתקת בה תמצאו כל מה שרציתם לדעת על הספרות התורנית ביהדות תימן • פרק ראשון בסדרה

שבוע הספר התורני: יריעת סקירה מרתקת בה תמצאו כל מה שרציתם לדעת על הספרות התורנית ביהדות תימן • פרק ראשון בסדרה

שבוע הספר העברי, הוא אירוע המתקיים בישראל מדי שנה בתקופת הקיץ, במסגרתו מוקמים ירידי ספרים ברחובות הערים, ובהם מיוצגות מרבית הוצאות הספרים בישראל, המוכרות את ספריהן במחירים מוזלים. גם בחנויות הספרים נמכרים הספרים בהוזלה בתקופה זו, ויש בהן המאריכות את המכירה המוזלת על-פני כל החודש. בספרות התורנית, מוכר אירוע זה בשם 'שבוע הספר התורני'.

לרגל אירועי שבוע – חודש הספר התורני, יצאנו לתור אחר עולם הספרות התורנית בקהילת  קודש תימן, כיצד הוא התחיל, איך הוא פרח ושגשג, אלו ספרים היו מצויים בקהילה זו ובידי רבניה בפרט, ואיך וכיצד התייחסו גדולי החכמים לכתיבת חיבורים תורניים – חידושי הלכה וכדומה, במה בעיקר בלטה כתיבתם התורנית – אם בחידושי הלכה ומנהג, או דוקא יותר בחידושים על הש"ס או על התורה, בגימטריאות ופרפראות. בפרק זה נציג בפני הקורא את המבוא להיסטוריה הספרותית במשכנות תימן, ומזה נלמד מעט מזעיר מגדולתם וחין ערכם של רבותינו גדולי הדורות שבקהילה קדושה זו.

לכניסה לחודש הספר הדיגיטלי של 'המאורות' – הקליקו כאן >>

בפרק זה נציג בפני הקורא את המבוא להיסטוריה הספרותית במשכנות תימן, ומזה נלמד מעט מזעיר מגדולתם וחין ערכם של רבותינו גדולי הדורות שבקהילה קדושה זו.

*

לכניסה לחודש הספר הדיגיטלי של 'המאורות' – הקליקו כאן >>

הספרות התורנית ביהדות תימן שגשגה ופרחה מאות בשנים, עוד לפני המצאת הדפוס, על ידי העתקות מכתבי יד וכדומה, אך בעיקר במאה שנים האחרונות וקודם לזה, עם המצאת ושכלולי הדפוס המודרני, ובפרט עם עליית יהודי תימן ארצה בשנת ה'תרמ"ב וקודם לה. מאז ועד הלום עולם הספר התורני התימני פורח ומלבלב, כאשר כתבי יד תימניים רבים בני מאות שנים, החל מתקופת הגאונים והראשונים ועד אחרוני האחרונים, הולכים ונחשפים מיום ליום, וכך בסייעתא דשמיא עשרות רבות של ספרים יוצאים מבית הדפוס מדי חודש בחודשו.

מכוני הוצאה לאור, מחברים, רבנים ותלמידי חכמים לצד חוקרים שונים, עמלים יומם ולילה על מנת להגיה, ללבן ולברר, את מקחם של רבותינו חכמי הדורות שבתימן. ספרים אלו עוסקים בכל מקצועות התורה, חידושי הלכה ומסורת, חידושים ופרפראות על התורה, לצד ספרים העוסקים בחכמת הקבלה ובנושאים שונים נוספים.

למעשה, אם נפליג מאות שנים אחורה ונביט אל ההיסטוריה הספרותית של יהודי תימן וחכמיה, נראה כי אוצר הספרים התימני אינו עשיר בספרי ראשונים מחכמי תימן, ואפילו מראשוני האחרונים והבאים אחריהם, נדיר היה למצוא בתימן כיתר קהילות ישראל. כמו כן, מחמת בידודה וריחוקה של ארץ תימן משאר הארצות בהן ישבו רוב קהילות ישראל בגולה. מחמת דברים אלו, נטו רבים וטובים לחשוב בטעות, שהיהודים בארץ זו היו עניים ברוח ובחכמת ישראל, ולכל הפחות עניים בספרות התורנית.

ברם, העיסוק הרב בחקר קהילה זו בכלל ובחקר ספרותה התורנית בפרט, מחקר שהעמיק והתרחב מאד בשנים האחרונות, גילה לעולם את האמת המפתיעה, אמת שהיתה ידועה ליהודי תימן עצמם מאז ומעולם. לא זו בלבד שבני הקהילה לא היו עניים ברוח, בתורת ישראל ובספרות התורנית, אלא אדרבה, הקהילה הקטנה שישבה אלפי שנים בארץ תימן הרחוקה, הצטיינה יותר מכל קהילה אחרת, בשימור המסורת הקדומה של כלל ישראל. היא זאת שהעבירה מדור לדור את המסורת מימות התלמוד ועוד קודם לכך, תוך דקדקנות רבה וקנאות מופלגת.

די אם נציין על קצה המזלג, את הקפדתם היתרה על תרגום קריאת התורה, הסדרת התפילה, מבטא לשון הקודש, קריאת הלל בקירוי, מסורת נאמנה בהכרת החגבים הטהורים, אשר כולם נובעים ממעיין טהור, מסוגית התלמוד, הגאונים והראשונים, ללא שינוי כהוא זה מדברי חז"ל והפוסקים.

לא נעלמו מעיניהם דברי רבותינו הגאונים הראשונים והאחרונים, ואף דברי אחרוני האחרונים היו נהירים להם, כי במרוצת הדורות הגיעו לידיהם חיבורי חכמי ישראל מכל תפוצותיהם. וכתביהם יעידון יגידון זאת. עד כדי כך הדברים מגיעים, כי יש מן החיבורים של חכמי הדורות, שלא השתמרו אלא אך ורק בידיהם, ולא אצל זולתם בכל מקום שהם.

כגון ספר הלכות פסוקות לרב יהודאי גאון, שלא נותר ממנו אלא עותק אחד בתימן, וממנו נדפס על ידי מכון אהבת שלום, וכן שו"ת הריטב"א שנדפס על פי כתב יד יחיד בעולם אשר מוצאו בתימן, ועוד כיוצא בזה. זאת מלבד ספרי חז"ל שנותרו לפליטה רק בתימן, כגון מכילתא דרשב"י, וכן משנת דרבי אליעזר שנדפסו בכמה וכמה מהדורות. כן מצוי פרקי דרבי אליעזר בנוסח עתיק יומין, שעדיין מצפה ליד גואלת. (וראה עוד באיש ימיני חלק א' עמ' ד"ש, ובמצוין בשפתי מלך חלק ה' עמ' של"ח ובהערות שם).

לכניסה לחודש הספר הדיגיטלי של 'המאורות' – הקליקו כאן >>

וראה להגאון רבינו עמרם קורח זצוק"ל בספרו סערת תימן (עמ' ק') שכתב כי מחיבורי חכמי תימן הקדמונים, היו פירושים על התלמוד, פסקי דינים ומדרשים, ומהם שאלות ותשובות בעניינים תורניים, דרישה חקירה ועיון בכל דבר חכמה. רובם הגדול נאבדו ביד שוסים ובוזזים בשנות שבי וטלטולים, אשר קרו במרוצת הדורות.

לא זו אף זו, אלא גם ספרי הקבלה ואף החסידות הגיעו לידיהם, וכבר הורחבו הדברים על כך בכמה וכמה מקומות. (ראה במצוין שם בהערה ז').

לדוגמא בעלמא, כתב אחד הנוסעים אשר ביקר שם בשנים עברו (ראה איש ימיני חלק ג' עמ' שע"ח), ואלו דבריו, מה שחשוב בעיניהם של יהודי תימן, ועולה כאן הרבה כסף, הם הספרים. כמעט לכולם יש ספרי תנ"ך ותלמוד מן ההוצאות הטובות, אינני חושב שיש קהילות בעולם ששם מוציאים כל כך הרבה כסף לספרי קודש, עד כאן. מאידך גיסא, ידועים דברי נפש החיים (תחילת שער ד') שעבר בפלך אחד, ופרט לספרי מוסר, לא ראה שם אפילו ש"ס אחד שלם.

לכניסה לחודש הספר הדיגיטלי של 'המאורות' – הקליקו כאן >>

אי אפשר שלא להזכיר כאן את דברי הגאון רבי שלום יצחק הלוי זצ"ל ראש הרבנים בדורו, אשר כתב בהקדמתו לשאלות ותשובות 'פעולת צדיק', השופכים אור ומבארים את סיבת הדבר מדוע אכן לא נותרו בידנו ספרים רבים באופן יחסי לגאונים שהצמיחה הקהילה התימנית במרוצת הדורות, וכה הם דבריו: "אבותינו אלה נוחי נפש, ידם היתה רב להם לא רק בעסק התורה, גם בעט סופרים משכה ידם, אלא שלדאבונינו ולאסונינו, כל מה שכתבו במשך דורות לא ראו אור. כי יד הגלות הארוכה והארורה, גזירת הגירושים ויסורי הנדודים, ואת עלית על כולנה, חוסר בית הדפוס בתימן, כל אלה חברו יחד והורידו לתהום הנשייה את כל אשר עמלו ויצרו גדולי התורה ועמודי החכמה. די בכאן אם נזכיר עובדא אחת, והיא גלות מַוְזַע, שכאשר גורשו כל יהודי צנעא בירת תימן בשנת התל"ט ליצירה לאי מַוְזַע, בכח הזרוע הוציאום מבתיהם בעירום ובחוסר כל, ואת אהליהם עם כל מחמדיהם נטשו, לרבות אוצרות שלמים של ספרים, ומהם כתבי יד רבים פרי עטם של חכמי תימן במשך תקופות רבות בשנים. ובשובם מגלות מַוְזַע, מצאו הכל הרוס שרוף ושדוד, לרבות בתי כנסיות עם כל היקר שבהם".

זאת הגם שחשוב לציין, שיחס הכמות המספרית של היהודים בכל ארץ תימן, הינו מזערי מאד, עד כדי קהילה באחת מערי אירופה, והדברים ידועים שלמרות הכל ולמרבית הפלא, כיום הספרות התימנית התורנית פורחת במאות ואלפי ספרים היוצאים לאור מדי שנה, לא יאומן כי יסופר!

דבר נוסף חשוב לזכור, כי ספרים רבים אבדו מאיתנו, זאת מחמת העניות הגדולה ששררה בתימן ומסיבות נוספות, וכפי שכותב זאת הגאון רבי שלמה קורח זצ"ל בפתיחת דבריו לספרו עריכת שולחן, וכה הם דבריו: "ספרים רבים ותשובות לאין מספר נכתבו בחכמת התורה, במקרא ובמשנה, בתלמוד ובמדרשים, באמונה ובמחשבה, בקבלה ובמוסר, בשירה ועוד. מחוסר דפוס המשַמֵר העתקים רבים, ומקשיי העתקה בכת"י, רבים נאבדו או אכלם העש, חלק מהם זכו להיזכר מהעתקה מלשונם בספרים שנשתמרו. אך גם הנשאר לפליטה, עוד יעסיק רבים וטובים במשך כמה דורות לחשוף צפונותיהם ולהוציאם לאור עולם, כולל מה שנשתייר מספרות הראשונים והגאונים, נוסחאות מדויקות בתלמוד במשנה ובכתבי הרמב"ם והמדרשים".

לכניסה לחודש הספר הדיגיטלי של 'המאורות' – הקליקו כאן >>

במאמר המוסגר, מעניין יהיה לציין את מסקנת הדברים המובאת בספר שפתי מלך (שם עמ' שנ"ד), כי אפילו התלמוד הירושלמי היה מצוי בתימן, הן בדורות קדומים והן בדורות האחרונים, תחילה בכתיבת יד ולאחר מכן בדפוס. לא זו אף זו, אלא נוסחת התלמוד הירושלמי שהיתה בתימן בכתיבת יד, שונה מנוסחתו בשאר קהילות ישראל, והיו בה תוספות ייחודיות. רבותינו הן בחיבוריהם והן בבתי המדרש שלהם, עסקו לעיתים בתלמוד הירושלמי ונשאו ונתנו בדבריו. ומהתלמוד בבלי נותרו בידינו מסכתות רבות בכת"י מדויקים, ודי אם נזכיר שעשרים אחוז ממסכתות זבחים הקיימים בעולם, מקורם בתימן, כמבואר בקובץ דברי חפץ י"א.

ראוי עוד לציין, כהמשך לדברים דלעיל, מדברי הגאון רבי יחיא אלשיך זצ"ל (כמובא בספר רבינו יחיא אלשיך עמ' רנ"ט) שסיפר כי הכיר כמה אנשים אשר אבותיהם או אבות אבותיהם כתבו קתטרסים, וכשהבנים באו ולא ידעו מהם, ובמיוחד שהכתב אינו ברור כספרי הדפוס, באו בני הבנים וגנזו זאת לבסוף. גם בזמן העליה ארצה, ספרים רבים נגנזו, ולא פחות נגזלו ונחמסו מאות ואלפים בזמן עלייתם ארצה, ולבו זועק מרה עליהם, כי הכניס מאות ואולי אלפי ספרים לארץ ישראל, אם אכן העלו את כל שהביא, יעוין שם בכל לשונו. וכן מתבאר בהקדמת ספר תולדות הרב שלום שבזי עמ' י"ב, ושם דף ע' על האופנים השונים שבהם נאבדו רוב החיבורים שנכתבו במקומו. (הקדמת ספר גנוזות ותשובות חלק א').

ראוי עוד לציין, כהמשך לדברים דלעיל, מדברי הגאון רבי יחיא אלשיך זצ"ל (כמובא בספר רבינו יחיא אלשיך עמ' רנ"ט) שסיפר כי הכיר כמה אנשים בתימן אשר אבותיהם או אבות אבותיהם כתבו קתטרסים, וכשהבנים באו ולא ידעו מהם, ובמיוחד שהכתב אינו ברור כספרי הדפוס, באו בני הבנים וגנזו זאת לבסוף. גם בזמן העליה ארצה, ספרים רבים נגנזו, ולבו זועק מרה עליהם, כי הכניס מאות ואולי אלפי ספרים לארץ ישראל, אם אכן העלו את כל שהביא, יעוין שם בכל לשונו. וכן מתבאר בהקדמת ספר תולדות הרב שלום שבזי עמ' י"ב, ושם דף ע' על האופנים השונים שבהם נאבדו רוב החיבורים שנכתבו במקומו. (הקדמת ספר גנוזות ותשובות חלק א').

*

בפרק הבא בסדרה אי"ה, נעסוק בנושאים דלהלן:

אלו ספרים היו מצויים ליהודי המצוי בתימן ואלו ספרים היו מצויים לחכם התימני, ואיך וכיצד התייחסו חכמי תימן לכתיבת חיבורים תורניים – חידושי הלכה וכדומה, במה בעיקר בלטה כתיבתם התורנית – אם בחידושי הלכה ומנהג, או דוקא יותר בחידושים על הש"ס או על התורה, או בגימטריאות ופרפראות.

ניפגש בפרק הבא.

לכניסה לחודש הספר הדיגיטלי של 'המאורות' – הקליקו כאן >>


קו המאורות – מרכז התוכן וההלכה ליהדות תימן | חייגו בכל עת: 8416* | 03-30-8888-5 | מס' ישיר מארה"ב – 151-8613-0185 | ניתן לשלוח שאלות לרבני בית ההוראה גם דרך האתר או באמצעות המייל: sm088302222@gmail.com

הצטרפו עכשיו לערוצי החדשות של אתר המאורות

כתיבת תגובה

0 תגובות
משוב בתוך השורה
הצג את כל התגובות
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
אולי יעניין אותך גם
0
מה דעתך על הכתבה? x
()
x

הירשמו כעת לניוזלטר שלנו

והישארו מעודכנים!