מצמרר!

ילדי תימן: וכך הביאו משאית מלאה בעוללים, מהם פועים, ומהם בוכים. אמרו לה, התוכלי לזהות את בנך? | על חטיפת ילדי תימן בעקבות הצדיק מעגור זיע"א

ילדי תימן: וכך הביאו משאית מלאה בעוללים, מהם פועים, ומהם בוכים. אמרו לה, התוכלי לזהות את בנך? | על חטיפת ילדי תימן בעקבות הצדיק מעגור רבינו יצחק גברא זיע"א, שיום פטירתו יחול בעוד פחות משבוע, כ"א תמוז.

תימן תש"ח – 1984

בעיירה סאוד השוכנת צפונית מערבית לצנעא, קול שמחה בישוב היהודי, בן בכור נולד לשמעה בת הזקונים של האי גברא רבא חסידא קדישא רבי יצחק בן רבי יצחק גברא זיע"א.

יום הברית הגיע ובבית הכנסת המרכזי "בית אל-גברא" יושב הצדיק מארי יצחק, מראהו נורא הוד כמלאך אלוקים, זקן ושבע ימים, זה מכבר עבר את גיל התשעים. פיו ממלמל תורה ותפילה. לפתע, מתנער הוא משרעפיו "הביאו את הילד חפץ אני למולו", בניו נזדעקו: "אבא הן כבדו עיניך מראות היאך תוכל למולו"? והצדיק בשלו, אני מל את הנכד, הביאוהו אלי! רצונו של הצדיק עשו, הביאו את הילוד, נטלו הסבא קדישא בידיו, מישש בירך מל ופרע, ומלאך הברית עומד על ידו לסומכו. ויקרא שמו בישראל חיים שלמה בן שלמה גברא.

הכרת הטוב היתה לצדיק לביתו שמעה, נולדה היא לו לעת זקנותו כשהיה בגיל שישים. במסירות אין קץ טיפלה בהוריה הזקנים, והם הרעיפו עליה ברכות עד בלי די, "היא תצלח מין כולכון", אמר הצדיק לסובביו. וכן הווה!

ישראל תש"ט – 1949

אבא שלום שבזי מקובל ומשורר, מגדולי חכמי תימן. חי לפני כארבע מאות שנה וכה שורר ברוח קודשו, "נעלה לארצנו בשיר וזמרה".

וכך יהודי תימן עלו לארץ הקודש בשירה וזמרה, "כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו", נשקו את עפרה, ובדמעות גיל השקו אדמתה, חשבו בתמימותם שכאן יוכלו לעבוד את ה', בהשקט ובבטחה.

אך מהר מאוד הבינו שאותם המכונים 'ציונים', רוצים לקחת מהם חינוך ומסורת בת אלפי שנים, לגזול את בניהם ובנותיהם ולהעבירם על דתם, ואף למוכרם בעד בצע כסף.

במחנה 'עין שמר' השתכנה משפחת גברא, מהם באוהלים ומהם בפחונים, שמעה שמרה על בנה כבבת עינה, לא השאירה אותו רגע ללא השגחה. ויהי היום יצאה מהאוהל לכמה דקות לאחר שהחביאה את בנה מתחת למיטה, כשחזרה הגרוע מכל קרא, חיים נעלם!!! איה בני שאלה? איה בני זעקה? יצאה לחוץ והקימה קול צעקה: גנבו את בני… חטפו את מחמדי…

מפה לשם נודע, כי אחות פלונית אלמונית חטפה את חיים. שמעה באה אליה, היכן בני? החזירי לי אותו!! אה, בנך חשש לא בטוב, ושלחנו אותו לבית החולים. הרגיש לא טוב? והלא עמי היה, בריא והרגיש טוב!

ומכאן יצאו ההורים למסע חיפושים במשך כחצי שנה, מבית חולים למשנהו, מבית הלוויות לבית הקברות, "הילד איננו ואני אנא אני בא".

והסבא קדישא יושב באוהל בצער, שומע הוא את ביתו ואין לאל מושיע. פתח במזמור "תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו, ה' שמעה תפילתי ושוועתי אליך תבוא, אל תסתר פניך ממני ביום צר לי הטה אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני", ושערי דמעה לא ננעלו…

יום אחד הגיעה למחנה, אותה מרשעת שגנבה את חיים. שמעה באה אליה ותפסה אותה בחוזקה, ולא הרפתה ממנה. תני לי את בני, דרשה! השיבי לי אותו! לא אעזוב אותך עד שאקבל אותו בחזרה!! והמרשעת צועקת, "הרפי ממני, עזבי אותי".

בינתיים התאספו עוד הורים שנגנבו ילדיהם, והקימו קול צעקה, ויהי המחנה לחרדת אלוקים, ותעל צעקתם עד לב השמים. האחראים, בראותם שסבתא לא תניח לה, נתנו הוראה להשיב את בנה. אך דא עקא שהמה לא ידעו היאך נראה, אמרו נביא את כל הילדים החטופים ושתיקח לה את שלה.

וכך הביאו משאית מלאה בעוללים, מהם פועים, ומהם בוכים. אמרו לה, התוכלי לזהות את בנך? כן, ענתה להם! סימן יש לי 'כתם לידה במקום נסתר'. אם כן עלי רק את למשאית וטלי את בנך! שמעה עלתה חיפשה ומצאה את חיים שלה… מיד חיבקה אותו בחום אל ליבה , ודמעות בדמעות נגעו…

והיושב בשמים אומר "ומה קול הצאן הזה באוזני?? ענו ואמרו, קול גדיים ותיישים המשוועים לאימם, ואין להם מושיע.

בין כך ובין כך התאספו עם רב ועצרו את המשאית בגופם, 'השיבו את הילדים שודדים וגזלנים'… השיבו ומיד!!! אחת ושתים עלו אימהות למשאית, ונטלו את ילדיהם. חמישים ושתים ילדים במספר חזרו אותו יום לחיק אימותם.

והצדיק מסיים את המזמור: "פנה אל תפילת הערער ולא בזה את תפילתם". ואנו עונים ואומרים: "תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל י-ה".

חיים גדל על ברכי התורה בעיר הקודש בני ברק, הקים בית לתפארת, בניו ויוצאי חלציו מהם אברכים, מהם רבנים, ומהם יושבי על מדין.

ועתה בעוונותינו, קמה לה ממשלת זדון הרוצים בעברת מדון, ובעד דמי לא יחרץ סותמים פיות. הימכור איש את בנו וביתו עבור מאה ומאתיים מנה? היש מחיר בעולם עליהם? הלא כל השנים שאלו ההורים, היכן יחיא וסעדיה? איה חממה ובניה? אם אותה צדקת לא הייתה מתפללת מייחלת ונלחמת, לא הייתה מקבלת… כי "קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראהו באמת".

רוצים אנו את כולם, כן את כולם!!! ועכשיו!!! לא כסף ולא זהב "כי לא ידח ממנו נידח".

(סיפור זה שמעתי מו"ז מארי שלמה וזקנתי מרת שמעה גברא, עליהם אלף השלום, והעליתי על הכתב לקראת יומא דהילולא דסבא רבא קדישא הצדיק המלוב"ן בנן של קדושים, רבי יצחק בן רבי יצחק גברא זצוקללה"ה).


קו המאורות – מרכז התוכן וההלכה ליהדות תימן | חייגו בכל עת: 8416* | 03-30-8888-5 | מס' ישיר מארה"ב – 151-8613-0185 | ניתן לשלוח שאלות לרבני בית ההוראה גם דרך האתר או באמצעות המייל: sm088302222@gmail.com

הצטרפו עכשיו לערוצי החדשות של אתר המאורות

כתיבת תגובה

1 תגובה
ישן ביותר
חדש ביותר הצבעות
משוב בתוך השורה
הצג את כל התגובות
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
אולי יעניין אותך גם
1
0
מה דעתך על הכתבה? x
()
x

הירשמו כעת לניוזלטר שלנו

והישארו מעודכנים!