הלכות מצויות לנופשים

שכרנו 'צימר' לנופש בבין הזמנים – האם חייבים אנו לבדוק את המזוזות?

מאת: הגאון רבי אורן צדוק שליט"א, ראש בית ההוראה נזר ההוראה, ומרבני בית ההוראה 'המאורות'.

שאלה: שכרנו 'צימר' לנופש בבין הזמנים, מאדם שאינו שומר תורה ומצוות, האם חייבים אנו לבדוק את המזוזות המצויות שם? 

תשובה: הורו חכמים בגמרא מסכת מנחות דף מ"ד עמוד א', 'הדר בפונדקי בארץ ישראל פטור מן המזוזה שלשים יום, והשוכר בית בארץ ישראל, חייב במזוזה מיד'. וכתב רש"י לבאר מהו 'פונדק', 'שלנים בו עוברים ושבים'. ומבואר שמצד עראיות המתאכסן, שעובר ושב הוא ואין לו כל אחיזה במקום עצמו כאורח נטה ללון, אינו מתחייב במזוזה, אף שמשלם על שהותו שם, ולכן רק לאחר שלושים יום שנראה כשלו מתחייב במזוזה מדבריהם. ולעומתו הדר בשכירות, יש לו תפיסה וקנין בגוף המקום כידוע, ועל כן חייב במזוזה מיד. וכן ראיתי לגר"ש וואזנר זצ"ל בשו"ת שבט הלוי ח"י סימן ק"פ שכתב בגדר הדברים, [וכ"ה במוע"ז חלק ד' רפ"ז בהגה, ועוד].

וההפרש הדיני היוצא בין שוכר בית לפונדקי הינו במספר עניינים. שוכר הבית, אין בעל הבית יכול להעבירו למקום אחר בזמן שכירותו, אף שהמקום השני ערכו יותר מן המקום הראשון, כמבואר בשלחן ערוך חלק חשן משפט סימן שי"ב סעיף א'. אולם הדר בפונדקי, בהחלט יכול בעל הבית לעשות כן ואין לו עליו אלא תרעומת, אלא אם כן הותנה ביניהם קודם לכן, שאינו יכול לעשות כן. כמו"כ השוכר חייב לתקן על חשבונו כל דבר בנכס שהוא בדרך השתמשותו, כמבואר שם סעיף י"ז, (יעויין שם גדר הדברים), ולעומתו הפונדקי אינו צריך לעשות כן, אלא בעל הבית חייב לספק לו דיור מושלם ולתקן ככל שידרש. כמו"כ השוכר יכול להכניס לבית כל דבר שירצה אם אינו חורג מגדר דיורין רגילין, ולעומתו הפונדקי אינו רשאי לעשות כן ללא רשות בעל הבית. וכן יכול השוכר להשכיר לאחרים את הנכס עד תום זמן שכירותו, ואין בעל הבית יכול לעכב עליו, כמבואר בשלחן ערוך שם סימן שט"ז סעיף א', ולעומתו הפונדקי פשוט שאינו יכול לעשות כן. ויש עוד הבדלים רבים ביניהם, אולם באלו יש כדי סיפק, על מנת להבחין בין שוכר שיש לו תפיסה בגוף הנכס, מה שאין כן לעומתו הפונדקי שאינו כן, אלא גדר אורח נטה ללון, על אף שמשלם על ההשתכנות מחיר גבוה.

והנה אם נקביל את הגדרים האמורים, נמצא בפתרון שאלתינו, שהדר בבית מלון או ב'צימר' לזמן קצר לצורך נופש וכדומה, הרי הוא כדר בפונדקי, שעד שלושים יום פטור הוא מן המזוזה. ואמנם יש לידע שאף שישנם זכויות מיוחדות לדר בבית מלון, המשוות אותו בתנאיו לשוכר, כגון שאינו יכול להעבירו ממקום למקום וכדומה, אין זאת אלא משום שהותנה על כך בחוזה ההתקשרות, אולם אין בכך כדי להגדירו הלכתית כ'שוכר'. כנלע"ד להשיב בפתרון השאלה.


קו המאורות – מרכז התוכן וההלכה ליהדות תימן | חייגו בכל עת: 8416* | 03-30-8888-5 | מס' ישיר מארה"ב – 151-8613-0185 | ניתן לשלוח שאלות לרבני בית ההוראה גם דרך האתר או באמצעות המייל: sm088302222@gmail.com

הצטרפו עכשיו לערוצי החדשות של אתר המאורות

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם

הירשמו כעת לניוזלטר שלנו

והישארו מעודכנים!