מסע מרתק לתחנות חייו של הצדיק הנסתר מרמת השרון | לרגל יום ההילולא

מסע מרתק לתחנות חייו של הצדיק הנסתר מרמת השרון | לרגל יום ההילולא של איש האלוקים, הצדיק המופלא הגאון הגדול רבינו שלום עובדיה בצלאלי זצוק"ל

הצדיק ר' שלום בצלאלי נולד בשנת התרפ"ח בישוב כור אשר במחוז לודר שבתימן, לאביו הצדיק עובדיה ולאמו הצדקנית שמציע (שמסיה). ונהגו לקרותו הרב שלום עובדיה בצלאלי, על שם אביו.

נשמתו הגדולה ניכרה בו כבר בהיותו ילד קטן, התרחק ממשחקי הילדים ושובבותם ונכסף לבתי כנסיות ובתי המדרשות, יושבי בית המדרש שבישוב סיפרו כי כבר בהיותו ילד רך בשנים תמיד חזו בו יושב בבית המדרש ביחד עם קבוצות הנערים המבוגרים שהיו לומדים שם, ואף הם ראו בו דמות שאפשר להתפאר בה כאשר כל בני גילו יושבים בשקט וצופים מהצד או לחילופין משחקים במשחקי ילדים בחצר, לעומתם הוא היה יושב, לומד, מתפלפל ומקשה שעות ארוכות בבית המדרש! עד שהעידו עליו שכמעט ואינו ראה את אור השמש! והיה עורו לבן כשל תינוק מפני שהיה יוצא בלילה לפנות בוקר לבית המדרש ונשאר שם ברציפות עד לאחר תפילת ערבית, עד כדי כך הייתה שקידתו העצומה, וזכה שבזכות עמלו זה כבר בהיותו ילד ידע את כל התורה בעל פה.

במהרה נהיה לצורבא מדרבנן, ונבחן אצל דייני האזור במשך שלושה ימים ברצף ובדקו אותו כל הלכה והלכה לפרטיה והיה מרצה להם ופוסק להם בנעימות הכל בזכרון מופלא, בעל פה ממש! כולל ההלכות הקשות ביותר כהלכות שחיטה וטריפות, ובסוף שלושת ימי הבחינה קיבל תעודת הסמכה מתוך התפעלות גדולה! והמנהג במשפחה היה, שלכבוד ההסמכה לקחו כבש גדול וקשטו אותו, ולאחר השחיטה ערכו ממנו סעודה גדולה והזמינו את כל השכנים להשתתף בשמחת התורה והייתה זו סעודת תלמידי חכמים המלאה בדברי תורה.

לאחר הסמיכה עוד בהיותו בתימן חיבר ספר על הלכות שחיטה וטריפות ועוד כמה הלכות, אומנם נאבד הספר על ידי מאן דהוא והרב היה מזה בצער גדול והזכיר זאת בכאב כמה פעמים בחייו.

לאחר שעלו ארצה והתיישבו בעיר רמת השרון, סיפר הגאון רבי יעקב אדלשטיין זצ"ל שהיה הולך בין העולים לבדוק את מי אפשר לקרב ואצל מי אפשר לשמור את הגחלת, ופתאום הוא רואה אש (רוחנית) מאחד הבתים! ורץ לאזור הבית ההוא שממנו נגלה לו המחזה המפעים וראה שם כמה זקנים שיושבים ולומדים ורבי שלום ביניהם, הצעיר שבחבורה, והייתה אש של ממש אופפת אותם, ועמד שם נפעם! היו אלו זקני משפחת בצלאלי ועוד צדיקים נסתרים מחכמי תימן. והעיד ר' יעקב שהיה זה גילוי השכינה ממש, "ומאז נקשרה אהבתי ברבי שלום" סיים את דבריו הנרגשים.

זכרונו היה מפליא וזכר כל פרט שלמד, וכן בזכרונו המופלא לא שכח עד סוף ימיו את כל שעבר עליו בימי חייו ואת מסורת יהדות תימן מכור מחצבתו ומנהגי בית אביו על בוריים. והיה ממש "כבור סוד שאינו מאבד טיפה".

כן ידע את כל מגילת היוחסין והשתלשלות משפחתו, וכן זכר את כל רבני האיזור בתימן ושיטותיהם והנהגותיהם והקורה אותם וסיפוריהם לפרטי פרטים. ותפיסתו הייתה מהירה וחדה עד כי היה מסתפק בקריאה בעלמא ולימוד חד פעמי בכדי להבין את עומק הנושא.

במשך שנים רבות לימד תורה בבית המדרש של האדמו"ר מאשלג בבני ברק, ותחת ידיו עברו כ-13 מחזורים של תלמידים שלמדו דיינות ויצאו להוראה, הוא זה שהעבירם בחינה ברבנות, וגם אצל ידידו הגאון הרב ישעיהו משורר זצ"ל, ואף כתב עליו הגאון הנ"ל: "רבי שלום יודע כל ש"ך וט"ז שיש ביורה דעה".

כל תפילותיו היה מתפלל על פי המכוונים ובסידור הרש"ש, ואף הוציא תפילה ובקשה מיוחדת לאומרה בשעת הסעודה ופורסמה (לא בשמו).

היה עמל בתורה יומם ולילה, במשך שעות רבות היה גורס ש"ס ופוסקים, והעידו בני הבית שהיו רואים אותו לומד במשך 10 שעות ברצף גמרא עירובין ועוד, ובשבילו היה דבר של מה בכך.

היה בבחינת "צדיק גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים", ותור ארוך היה משתרך על דלת ביתו ביום ובלילה, אנשים שהיו מגיעים פעם אחר פעם כאשר הם מודים בפה מלא כי ברכותיו לא שבו ריקם! ומי שהיה מכירו כבר היה יודע בבירור לפי צורת ברכתו האם האדם יצליח או שהחולה יחיה, והדברים נוראים.

רוח הקודש הייתה חופפת עליו תמיד, והיה גלוי וידוע לפניו נסתרות הלב במדויק, האם האדם מקיים כל מצווה, והאם תוכו כברו. ולא היה מתרשם ממראה חיצוני ואם אדם היה מניח תפילין ומתפלל שלוש תפילות, על אף שבחיצוניותו זה לא ניכר היה שמח לקראתו ומעודדו וכן להיפך….

היה יודע במדויק האם החולה חולה או שהרופאים טועים באבחנה, וכן על זה הדרך לאלפים שהגיעו והתייעצו היה הרבה פעמים אומר הפוך מדעת הרופאים והעסקנים, והיו הולכים אחריו באמונה תמימה וגילו שצדק בסייעתא דשמיא.

עיקר הזמנים שאנשים היו באים אליו היה החל מחצי שעה לאחר תפילת ערבית למשך שעות ארוכות, לאחר מכן היה אוכל ארוחת ערב ועולה על יצועו, כאשר הוא מתעורר בלילה לתיקון חצות, ואז כשהיה מסיים שוב קיבל אנשים לברכות וישועות עד לפנות בוקר! כאשר בכל הזמן שנותר בין הפונים לא היה מדבר דבריו לבטלה, רק מה שנצרך במדויק ומנצל את הזמן ללימוד בלי הפסקה בדיבור כמה שמצליח עד זמן הנץ של שחרית.

בשעות הבוקר היה עורך למי שנצרך פדיון נפש, על פי כוונות הרש"ש כשהוא מעוטר בטלית ותפילין.

למעלה מיובל שנים כיהן כרב קהילת "חיי עולם" ולא תפס לעצמו רבנות (ואף שהוצע לו פעמים רבות רבנות סירב), אך כל בני השכונה והמשפחה התבטלו אליו ללא עוררין וכל מילה והוראה שיצאה מפי קדשו מיד עשתה רושם בקהל. היה עניו ושפל ברך, ואפילו אם היה רואה מודעה שכתוב שמו בתואר רב ועוד תארים היה קורע את המילה והתארים ומשאיר רק את שמו בלי שום תארים. (ואעיד-אני נכדו, שבחתונתי התברר לי למפרע כי שילם על חשבונו על הזמנת הזמנות חדשות בהם מחק את תואר הרב שהצמדתי לו, ונשאר בשם פשוט, ואת ההזמנות האלו חילק בשכונת מגוריו ולבני המשפחה).

אך חרף ענוותנותו והתבטלותו כשהיה צריך להילחם במלחמתה של תורה לא פחד מאיש כפנחס, ועמד בעוז על חומות הדת והקדושה, ואפילו שכשהגיעו לארץ הציקו לו מאוד האנשים החופשיים בעירו רמת השרון, עמד בגבורה וקינא את קנאת ה' ותיקן כמה וכמה דברים שהיה צריך לשפר והעמיד את הדת על תילה ברמת השרון.

מעניין לציין, כי אחד המחלפים המוכרים ביותר בארץ "מחלף מורשה" נקרא כך על שם השכונה הסמוכה אליו בעיר רמת השרון, שכונת "מורשה", אשר מי שבחר את שמה היה לא אחר מאשר הוא, הרב שלום בבואם לארץ כשהוא מתכוון שלא תשתכח התורה והמסורת מהעולים החדשים והתמימים בבחינת: "תורה צווה לנו משה מורשה קהילת יעקב".

השכונה מזוהה עד היום כשכונה בעלת אופי חרדי, משפחת בצלאלי הענפה לדורותיה תקעה שם יתד איתן ביחד עם משפחות חרדיות נוספות וטובות, ואף התושבים השכנים הנוספים מכבדים וממעטים בנסיעה בשבת כמעט לחלוטין.

היה מתאמץ ונלחם על כך שיצאו מהקהילה שלו רבנים, דיינים ומורי הוראה, דרש בשכונה בעוז ותעצומות לאלפים של בני תורה ובעלי בתים יראים וכשרים, והיה מכתת את רגליו לדרוש ולחזק במקומות רבים בארץ, ובפרט כאשר הזמינוהו אנשים ממשפחתו או מן האזורים אשר היה איתם בקשר עוד בארץ תימן, היה מתאמץ במיוחד ומגיע, כולם העריכו והעריצוהו מאוד.

גם רבנים גדולים מאוד היו מתבטלים לפניו, ועושים את כל מה שהיה אומר להם, ועל אף שהיו גדולי תורה אחרים שאמרו סברא הפוכה ממנו, היו שומעים בקולו בהתבטלות מוחלטת.

במשך עשרות בשנים בהילולת הרש"ש, היה עולה לירושלים ביחד עם בנו הרב שמעון והיו עושים בישיבת שובי נפשי לימוד מיוחד בסבא דמשפטים יחד עם אמירת סליחות, כאשר יחד עימם צדיקים נוספים כמו מורי יחיא אלשיך, מורי סיאני, מורי סעדיה בוטא, מורי עמר, מורי חבשוש ועוד.

שנים רבות היה צם בשני וחמישי ואף אשתו הרבנית תליט"א הייתה מצטרפת עמו בהרבה מן הזמנים, כגון בימי השובבי"ם.

זכה לדור ישרים הממשיכים דרכו בתמימות ובענווה, והנהיג בבית הכנסת שמעולם לא דיברו שם דבר חולין! 

"אשרי עין ראתה כל אלה"

בהיותו כבן 86, כשהוא בריא לחלוטין, חזר בתאריך ג' בחשון תשע"ד מהלויית ידיד נפשו מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, השעה הייתה מאוחרת בלילה, קרא תיקון חצות בקדושה ובכיות, ועלה על יצועו לישון קמעה עד לתפילת הנץ, ואז "נצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון האלקים", בסערה השמימה עלה, במיטת נשיקה, וכשבאו לבדוק היאך זה שלא קם לתפילה? גילו בכאב את הבשורה המרה!

 נפטר בתאריך ד' חשון ה'תשע"ד ונטמן בבית החיים הישן ברחוב הנצח ברמת השרון ובמותו כמו בחייו – קברו משמש לאלפים רבים מקום לתפילה וישועה.

תודתינו לבני המשפחה על נתינת הרשות לפרסום התמונות מחייו של הרב זצוק"ל