מאת הגאון רבי אוריאל חוברה שליט"א, רב הישוב נחליאל ורב ומורה הוראה בבית ההוראה 'המאורות'.
שאלה: האם יש קדושת שביעית בעלי הקאת?
תשובה: ברור ומוסכם שכל דבר הראוי למאכל או להנאת האדם, כל דיני שביעית חלים עליו, כמבואר בספרי "ברכת הקאת" שיצא לאור בע"ה בקרוב. ולכן עץ הקאת שכל עיקר נטיעתו הוא רק בשביל הנאת האדם ולא לצורכי רפואה, יש בו קדושת שביעית וכל דיני שמיטה חלים עליו, וכך מסכימים רוב חכמי תימן. וכן כתב הגאון הרב עזריה בסיס זצ"ל בספרו שו"ת בית העזרי (חלק ג סימן קו). וכן כתב בספר "עלי הקאת" (נספחים שם). וכן הובא שם דעתו של הגאון הרב שלמה מחפוד שליט"א, שכתב, פשוט שבעלי הקאת יש בו קדושת שביעית. לפי זה אסור לגזמו גיזום המועיל לצמיחת העץ, או למכור ולקנות עלי קאת. וכ"כ בשו"ת בית דוד טהרני (חלק ג יו"ד סימן נח), עיי"ש. וכן אסור להוציאו לחו"ל בין בשביל למכור ובין בשביל לאכול, ויש מתירים להוציאו לחו"ל אם זה רק לעצמו שרוצה ללועסו (וע"ע בזה בספר משפטי ארץ פרק כ).
אמנם דבר שרגילים לזורקו לאשפה כגון העלים הקשים שאין בני אדם לועסים אותו, וגם אין רגילים ליתן עלים אלו לפני הבהמה, אין בהם קדושת שביעית ויכול להשליכו לאשפה כדרך שעושה בשאר השנים. כמו כן לאחר שמסיים לישב על קאת, מה שנותר בפיו, אם נותר מעט שאז אין בו שום טעם יכול להשליכו בזמן שרוחץ את פיו. אבל אם נותר בפיו הרבה מעיסת הקאת, יש מי שמחמיר שיש בזה קדושת שביעית מאחר ויש בו טעם אסור לאבדו. אך למעשה מאחר ורגילים להשליכו, אם כן דומה הוא לקליפות תפוזים שלמרות שראוי הוא למאכל בהמה יש מקילים, והוא הדין בעיסת הקאת הנמצאת בפיו, שהמיקל להשליכו יש לו על מה לסמוך.
מותר לקטוף עלי קאת לצורך לעיסה, אך לא בדרך שעושה כל השנים שגוזם סמוך לעין העלה, מכיון שדרך זו גורמת לצימוח יתר של העלים. אמנם לא יקטוף באופן שגורם נזק לעלים שאז לא יביאו הענפים עלים עסיסיים, אלא לאחר זמן רב וגם איכותם תרד. אך אם יש ענפים גדולים אפילו שהם עבים, שמפריעים לו לשביל הבית או לחלונות וכדומה, מותר לו לקצץ את מה שמפריע לו בדרך, אך לא באופן שמתכוון להועיל להצמחת העץ. וכבר הארכתי בזה בספרי הנ"ל, בעוד פרטים כגון ריסוסים לעצי הקאת נגד קימחון או חרקים, וכן שצריך להיזהר ולא לקנות פירות שביעית ובכללם עלי קאת, מאדם שלא עשה אוצר בי"ד, ועוד.
בברכה, אוריאל חוברה. נחליאל
