מזקנים אתבונן

בעיון, בנעימה ובדיבוק חברים: השתלשלות התורה בישיבת בית אלאוסטא וסדרי הלימוד של רבני בית המדרש

כנס רבני תימן בשנת ה'תש"י, לאחר העליה ארצה | ארכיון מכון המאורות
כנס רבני תימן בשנת ה'תש"י, לאחר העליה ארצה | ארכיון מכון המאורות

בעיון, בנעימה ובדיבוק חברים: השתלשלות התורה בישיבת בית אלאוסטא וסדרי הלימוד של רבני בית המדרש

הרב אהרן דוד אלחדד (הדרך)

במרוצת השנים הנהיגו את בית הכנסת אלאוסטא גדולי חכמי צנעא, ובהם הראב"ד מארי יוסף קארה, מארי שלום קורח (נפטר בשנת תק"ץ), ובנו מאיר יחיא קורח (מח"ס משכיל דורש, נפטר תרמ"א), מארי יחיא קארה (תרמ"ז), ואחיו מארי שלמה (סלימאן) קארה (תרמ"ט), מארי יוסף עמר (תרס"ה), החכם באשי מארי שלום אלג'מאל (תרצ"ד), ומארי חיים משרקי (תש"ו).

מארי יוסף קארה נולד בשנת תשכ"ט לאביו מארי שלום, והיה תלמידו המובהק של מהרי"ץ בישיבה הכללית 'בית צאלח'. הוא הלך בכל דרכיו כשיטת רבו, והיה נאמן לפסקיו עד שתקופת נשיאותו כראב"ד צנעא נחשבת כהמשך לתקופת מנהיגותו של מהרי"ץ. ברם, בנוסח התפילה נהג שלא כדעת רבו, אלא התפלל בנוסח שאמי באלאוסטא, כאמור, ולאחר מכן היה ממנהיגי 'כניס כוחלאני'.

למרות עיסוקיו הרבים בהנהגת הכלל, חפץ היה בכל מאודו להקדיש מזמנו ללמד תלמידים ולהדריכם במה שהיתה משאת נפשו – עיון התלמוד והרמב"ם, וכפי שכותב מאיר שלום ב"ר חיים קורח (בספרו 'אגרת בוכים') ש"רוב עסקו היה בתלמוד ורמב"ם". מאחר שעול הציבור והיחיד השתרג על צווארו, קבע בביתו ישיבה שעתיים קודם אור הבוקר. בזמן זה הספיק ללמד סוגיות גדולות בתלמוד ובהלכה, ויצאו מתחת ידו חכמי וגדולי תורה רבים.

מתלמידיו המפורסמים: מארי חיים קורח, מארי שלום חבשוש (בעל שושנת המלך), הראב"ד מארי שלמה צאלח ושלושת בניו – מארי שלמה (סלימאן) קארה שמילא מקום אביו, מארי יחיה קארה (ראש השו"ב בצנעא) ומארי אברהם קארה (ראש ישיבה 'כניס מסורי').

מארי יוסף קארה נודע כאחד מגדולי המעיינים בתימן בזמנו, והיו שגורים בפיו לשונות המפרשים והפוסקים בעל פה. העידו עליו שמרוב יושר עיונו היה קולע תמיד לפירוש רש"י בסוגיה כפי שכותב מארי שלום קורח: "ושמעתי מפי בנו רבי אברהם, שכשהיו לומדים בישיבה לפניו היה מפרש להם סוגיות התלמוד על פה, והיו דבריו מכוונים לפירוש רש"י לרוב בקיאותו בתלמוד".

עוד מחכמי אלאוסטא הרבים ייזכר אמרי חיים בן יחיא הכהן עראקי "איש אהוב ומרוצה זקן ונשוא פנים" (כלשון מארי עמרם קורח) שהיה מנהיג דגול והחזון הראשי באלאוסטא, וכיהן כדיין בימי הראב"ד מארי שלמה צאלח. כן היו מארי שלום שאקי, רב הכפר 'רבע אלמכלאף' (ובעלותו לארץ בשנת תרע"ד היה מהרבנים והמלמדים של הקהילה התימנית שבכפר השילוח – סילוואן), וכן מארי יחיא צדוק – צאלח ובנו מארי סעדיה.

בעומקה של הלכה

גדול ראשי הישיבה באלאוסטא בעת האחרונה לפני העליה וככל הנראה ראש הישיבה האחרון, היה מארי סעדיה (סעיד) אל עוזירי, מארי סעדיה אמנם למד בישיבת שרעבי אצל מארי יוסף ובנו מארי חיים קורח. וכן אצל גיסו הגאון המפורסם מארי שלום חבשוש בישיבה שבבית הכנסת כוחלאני, אולם בהמשך התמנה לעמוד בראשות בית הכנסת והישיבה שבאלאוסטא, שם העמיד תלמידים הרבה שהתפרסמו לימים כחכמי וגדולי תורה חשובים.

מבט לסדר יומו של מארי סעדיה עוזירי יהווה לנו דוגמא כיצד מתנהל סדר יום של חכם תופס ישיבה ומרביץ תורה בתימן. בשעת חצות הלילה היה מארי סעידה נעור משנתו ועוסק בתורה בביתו כשעתיים, ובשעה שתיים לפנות בוקר לערך היה יוצא לפתוח את בית המדרש ללומדים שהחלו להגיע בשעה זו. עד שיגיעו התלמידים היה משתפך לה' במזמורי תהילים, וכשנקבצו היו הוגים כשעה בזוהר הקדוש בהבנה, בקול רם ובנעימה.

לאחר מכן לימד את ש"ס על הסדר, מסכתא אחר מסכתא, וקבעו להם זמן זה דוקא משום שזהו הזמן המתאים ביותר ללמוד את התלמוד בעיון אליבא דהלכתא כמו שאמרו רז"ל דשמעתתא בעיא צילותא, ובשעה זו שהעולם שקט ואין הלב טרוד בדברים אחרים אין נאה מזה לעסוק בעיון הש"ס.

כמנהג יהודי תימן בכל לימודיהם שהיו גורסים כולם יחד בנעימה ובמנגינה כך התנהל גם השיעור של מארי סעדיה. ראשית כל היו קוראים יחדיו את הסוגיה פעם אחת בניגון המסורתי ואחר כך מארי סעדיה קורא שוב לבדו ומסביר עם פירוש רש"י ותוספות. ומשם ממשיך להרחיב מן המפרשים על הסוגיא כמתנת ידו לפי הענין. בזמן זה היו מלבנים יחד שאלות שהתעוררו עם הלימוד, ומיישבים הכל בדיבוק חברים. לאחר שהיתה הסוגיה מובנת על בוריה, פתחו את הרמב"ם ומרן השולחן ערוך ובדקו כיצד פסקו להלכה, וביארו הענין כפי הצורך. ומשביררו ההלכה חזרו לגמרא לקרא שוב את הסוגיה כולם יחד בניגון ובנעימה. כשהפעם הלימוד הוא בהבנה מעמיקה יותר, אחר שדברי הגמרא כבר מאירים ומבוארים כדבעי.

עם סיום השיעור החלה תפילת שחרית עם הנץ החמה, ולאחריה התקבצו כולם ללמוד את 'סדר השילוש'. לאחר השילוש כאשר יצאו רוב הקהל למלאכתם, היה יוצא מארי סעדיה לביתו להפסקה קצרה לטעימת שחרית, ולאחר מכן חוזר לבית המדרש ומתחיל ללמד ש"ס ופוסקים לנערים וגם למבוגרים. בשעה הראשונה לימד משנה, ולאחר מכן היה השיעור בטור עם בית ישראל ושולחן ערוך על ארבעת חלקיו לפי הסדר, תוך משא ומתן ופלפול בעומקה של הלכה.

בשיעורים אלו השתתפו בחורים צעירים, וגם נשואים בעלי משפחות. אותם תלמידי חכמים שלמדו לפניו גם עבדו לפרנסתם, כנהוג מכורח המציאות שלא כבימינו. חלקם עבדו בתוך הרובע היהודי (שנקרא 'ביר אלעזב' ומכונה גם 'קאע אל יהוד') והיו מגיעים ללמוד בישיבה טרם יפתחו את חנויותיהם ועסקיהם. וחלקם היו סוגרים את החנויות מוקדם ומגיעים לשיעור השני של ההלכה. ויש גם כאלו שטרם יעלו לעסוק במלאכתם במרכז העיר צנעא (המוסלמית) פתחו את סדר היום בלימוד התורה בישיבה.

בשעות אלו היו רוב בתי הכנסת ריקים ורק בתי כנסת מסוימים התקיימו לימודים למבוגרים שלא יצאו למלאכתם. סדר לימוד התורה המרכזי בזמן זה היה באלאוסטא, וכן השתתפו המון רב נערים ומבוגרים. זאת מלבד בתי הכנסת בית שרעבי ובית צאלח, שגם שם היו שיעורים באותן שעות.

אחר שיצאו כולם למלאכתם, גם מארי סעדיה היה יוצא להתעסק במלאכתו – עשיית מי ורד, מלאכה שהיה מתפרנס ממנה בדוחק רב מאחר שלא היה למוצר זה ביקוש רב. כן היה נוהג בכל יום, מלבד בימים שבהם היה צריך ללכת לבית חתנים או להבדיל לבית אבלים. שם היה ראש המדברים ועל פיו יישק דבר. בשעות אלו של הצהריים היה לומד בביתו, כשתוך כדי כך מגיעות אליו שאלות בהלכה או בעלי דין מצנעא ומהכפרים שבסביבתה, ומארי סעדיה משיב את דבר ה' לכל איש ואיש.

אחר מנוחת צהריים קלה חזר לכניס אלאוסטא ללמוד וללמד ערבת נשאר ללמד את הציבור שכבר חזר מעבודת יומו שיעור בעין יעקב עם פירוש רש"י ומפרשים אחרים, וכן הלכות ברמב"ם עם נושאי כליו, עבור מי שלא הספיק להשתתף בלימוד זה היה מתקיים שיעור נוסף במוסר ובמדרשים, אות היה מוסר אחד מתלמידיו של מארי סעדיה כאשר הוא יושב ושומע מן הצד, ומטרתו בכך היתה כדי להכשיר את תלמידיו להתקדם עוד ועוד ולמסור שיעורים נוספים.

ביום שבת אחר הצהריים היה סדר מיוחד באלאוסטא שבו פתחו ראשית כל בלימוד הזוהר, ולאחר מכן, כשהתאסף הציבור למדו יחד את הפרשה עם רש"י, קטע ממדרש רבה וקטע מהספרים אור החיים הקדוש או באר מים חיים (מיסודות ספרי החסידות) לאחר חג הפסח במקום מדרש רבה למדו יחד את מסכת אבות עם פירוש רבינו עובדיה מברטנורא בסיום לימוד זה היה מארי מוסר שיעור בשולחן ערוך עם פירוש שתילי זיתים, ומוסיף את מקורות ההלכה ומשא ומתן בדברי הפוסקים כדרכה של תורה.

מנחיל מסורת בית אלאוסטא

בתקופתו היו מגדולי אלאוסטא מארי יחיא ערוסי ומארי חיים משרקי. על מארי יחיא סיפרו שעם היותו בקי בכל חדרי התלמוד והפוסקים היה עניו ושפל ברך וסירב שיכנו אותו בתואר 'מארי', וכאשר היו החכמים מתקשים בנידון כלשהו היו רגילים לומר "נמתין עד שיגיע מארי יחיא ויאיר את עינינו' ועל מארי חיים משרקי מובא שהיה בעל הבחנה דקה בעיון ובעל זכרון מופלא בש"ס ובפוסקים ובייחוד ברמב"ם עד שהיה יודע לצטט את הרמב"ם כלשונו ממש כאילו הספר לנגד עיניו.

נציין עוד מחכמי אלאוסטא בזמנו של מארי סעדיה עוזירי, שאת זכרם העלה תלמידו המובהק, הגאון מארי יוסף צוברי, מארי יהודה בן חיים הכהן עראקי, החכם באשי מארי שלום בן יחיא אלג'מאל, מארי חיים ב"ר רפאל קארה, מארי יחיא אלנדאף, מארי יחיא סרי הלוי, מארי יוסף עמר, מארי שלום כולייב. מתלמידיו של מארי סעדיה עוזיהו נזכיר את מארי מאיר צובירי (חתנו של מארי יחיא יצחק הלוי, היה המארי של בית הכנסת חג'אג'י בצנעא ובארץ כיהן כרבה של גדרה למעלה משלושים וחמש שנה) מארי עזרי נדאף (אביהם של הגאונים רבי יוסף נדב חבר ביה"ד הגדול רבי ציון ורבי אריה) מארי שלום טייבי מבני ברק (חתנו של מארי יחיא ערוסי) מארי אברהם צדוק צאלח (רב הקהילה בקרית אתא) ומארי שמעון דאר מתל אביב, גם מארי יחיא אלשיך למד אצלו.

המיוחד מבין תלמידיו המובהקים היה הגאון מארי יוסף צוברי זצ"ל מגדולי מנהיגי יהדות תימן בדור האחרון, שנחשב למעתיק השמועה המובהק של אלאוסטא ואשר לזכותו נזקפת התפתחות מסורת השאמי (כנוסח צנעא) בדורנו. משחר נעוריו שם מארי סעדיה את עינו עליו, ובראותו אותו כלי מלא ברכה הכשירו להמשיך את דרכו בהנהגת הישיבה והקהילה וייעד אותו לחזק ולהמשיך את המסורת של רבני בית אלאוסטא לדורותיהם, ולפיכך השפיע עליו מתורתו ומחכמתו במידה גדושה.

משנת תרצ"ה החל מארי יוסף צובירי ללמד בקביעות בישיבה אלאוסטא בחורים צעירים בגילאים שונים. החל מגיל שתים עשרה ומעלה, עם עלותו ארצה למד בישיבת אהל תורה בראשות מארי שלום (ב"ר יחיא) יצחק הלוי, ובהמשך עמד בראשותה, כל ימיו משכן נפשו להנחיל בקרב יוצאי תימן את מה שקיבל מרבותיו בהלכה, בהנהגה ובמסורת הדקדוק והנם בספריו שו"ת ויצבור יוסף בר, 'מסורת מדויקת' על התאג, והתכלאל המקיף 'כנסת הגדולה' שמע גודלו ומעשה תוקפו וגבורתו בכל הארץ יצא קוום ורבים הם תלמידיו שניאותו לאורו והלכו בדרכו, אשר ממשיכים בימינו הם וצאצאיהם בגאון ובהדר את מורשתם הנפלאה של חכמי אלאוסטא.


קו המאורות – מרכז התוכן וההלכה ליהדות תימן | חייגו בכל עת: 8416* | 03-30-8888-5 | מס' ישיר מארה"ב – 151-8613-0185 | ניתן לשלוח שאלות לרבני בית ההוראה גם דרך האתר או באמצעות המייל: sm088302222@gmail.com

הצטרפו עכשיו לערוצי החדשות של אתר המאורות

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם

הירשמו כעת לניוזלטר שלנו

והישארו מעודכנים!