שאלה:
לגבי בשר צלי בפסח, זה המנהג בתימן? והאם אוכלים אותו בפסח, כי אני יודע שהספרדים לא אוכלים אותו אלא רק מניחים אותו על השולחן בפסח ?
תשובה:
המנהג לאכול בשר צלי בלילי פסח ואין חוששים משום שנראה כאוכל קדשים בחוץ מכמה וכמה סיבות ואמנה רק שנים מתוכם. א. לא מדובר בבשר קרבן פסח אלא זכר בלבד וע"כ נזהרים בשעה שומרים בהגדה "פסח זה" שלא להגביה את הבשר צלי.ב. קרבן הפסח היה שלם ראשו על קרבו וכרעיו ואסור לשבור בו עצם. וזה הבשר הינו חתיכות חתיכות ועצמות שבורות.
שאלה:
האם מותר לחתוך ציצית על ידי סכין או זכוכית?
תשובה:
חיתוך ציצית ע"י מתכות למיניהם – אסור. בשאר מינים – מותר ועדיף בשיניים.
שאלה:
האם בשעת קשירת הציצית, יש עניין שלא לדבר או שלא נהגו כך?
תשובה:
חובה בשעת השחלת החוטים בבד לומר לשם מצוות ציצית ולא ידבר עד שיקשור שני קשרים ראשונים. ומנהג טוב לא לדבר כל זמן עשיית הציצית.
שאלה:
האם מותר לברך על טלית בעודה מקופלת לשניים והאם מותר להתעטף כך?
תשובה:
אין מניעה לברך ולהתעטף בטלית כפולה, אך עדיף שבשעת הברכה ועטיפה ראשונה תהיה הטלית פרוסה לגמרי ואח"כ יכפלנה.
שאלה:
האם צריך ללכת עם ציציות בחוץ (כמו שהרב רצאבי שליט"א אמר: שגם מנהג השאמי ללכת עם ציציות בחוץ והביא ראייה מהשת"ז כמדומני) – שהרי קשה, שנלע"ד שדווקא לא רק שאין משם ראייה , דווקא משמע הפוך שאין מנהג להוציא הציציות, מה שגם בתימן לא הלכו עם טלית קטן?
תשובה:
אכן בתימן רובא דעלמא לא הלכו בציצית רק ת"ח. אך רובם ככולם הלכו עם "שמלה" דהיינו בגד עליון כמין "של" (ובדרך כלל היה שחור) שהיה מצוייץ כהלכתו. ובכך קיימו את לשון השו"ע (או"ח סימן ח סעיף יא) וז"ל: עיקר מצות טלית קטן ללובשו על בגדיו כדי שתמיד יראהו ויזכור המצות.
שאלה:
אם בשביל להתפלל בנץ ואין במקומי מניין בנץ , האם מלכתחילה צריך להתפלל ביחידות ?
תשובה:
כתב בשו"ע (או"ח סימן פט סעיף א) וז"ל : זמן תפילת השחר מצותה שיתחיל עם הנץ החמה וכו' ע"ש. וכן בשו"ע (שם סימן נח סעיף ו) וז"ל: זמן ק"ש שלשחרית וכו' ומצוה מן המובחר לקרותה כותיקין וכו' ע"ש. וכתבו הפוסקים שמי שרגיל להתפלל ותיקין מותר להתפלל ביחידי בותיקין אם אין לו מניין (ועיין ביאור הלכה שם) . ע"כ אם האדם רגיל להתפלל כותיקין וכעת אין לו מניין. רשאי להתפלל ביחידות. אמנם אח"כ ילך לבית הכנסת לשמוע קדיש וקדושה וקריאת התורה.
שאלה:
שאלה נוספת לזמן הקורונה ובכלל : האם אפשר להצטרף לעשרה במניין מרפסות , והאם מותר לענות אמן ולהתפלל ברדיו , האם כאשר מתפללים במרפסות -אם אפשר- האם מותר בימים שצריך ס"ת ואין ס"ת להתפלל בעשרה שחלה עליהם קריאת התורה בציבור להתפלל בלי ס"ת?
תשובה:
כבר כתבנו בעניין זה תשובה ארוכה (מצ"ב) שכעת הזאת יש לסמוך על דעות הפוסקים (משנה ברורה, פרי חדש, מחזיק ברכה ועוד) שכתבו בדעת השו"ע (סימן נה סעיף יד) שבאופן שרואים אלו את אלו מצטרפים למניין אפי עומדים ברשויות שונות. וניתן לומר קדיש וקדושה ולקרוא בס"ת. אמנם אם יש רק אחד ליד הס"ת עדיף שהוא יברך ברכה ראשונה בתחילה ויקרא את כל הקריאה ובסוף יברך ברכה אחרונה (כדינא דגמרא) ואם יש עוד אנשים לידו יעלו לס"ת בברכות ואפילו יכולים לחזור ולעלות שוב אחד אחרי השני כמה פעמים.
ולגבי השאלה בעניין הרמקול – ניתן לענות אמן וקדושה דרך האזנה לשידור חי. אך לא נחשב הדבר כמתפלל במניין אלא רק כמתפלל בשעה שהציבור מתפללים. וע"כ בעת הזאת יש להעדיף תפילה במרפסות.
