על הרבנות התימנית ותוקפה: על לימוד התורה של יהודי תימן ורבניה • פרק ראשון בסדרה
בימים אלו, בהם מדינת ישראל כמרקחה, לאור הבחירות המתקיימות, זה אומר בכה וזה אומר בכה, ואין לנו אחר הוראת רבותינו ולא כלום. אתר 'המאורות' שמח להגיש סדרת כתבות מרתקת המתפרסמת לראשונה ב'המאורות', יוסף ידעי כתב המערכת יוצא יחד איתכם – למסע מרתק והיסטורי, להתחקות אחר עקבותיהם של רבני וגדולי עדתינו המעטירה זכותם תגן עלינו, להגיש בפני הגולשים והקוראים כל מה שרציתם לדעת על הרבנות התימנית בתימן ובארץ הקודש, דרכי הנהגתם בקודש של גדולי עדתינו, והתפקידים והשררות בהם כיהנו במשך השנים בארץ ישראל ובתימן.
בשורות הבאות נציג בפניכם מבוא מעניין במיוחד, ופרק מרתק על לימוד התורה של יהודי תימן ורבניה לאורך הדורות, כיצד ואיך קמו לגולת תימן במשך מאות שנים – מאז חורבן בית ראשון, רבנים וענקי רוח, גדולי עולם ראשונים גם אחרונים, אשר העמידו חמה בקומתם ובאדירותם בתורה וביראת ה'.
"הנה יודע כל שער עמי, כי לא היה אלמן שבט ישראל אשר בתימן, בכל דור ודור קמו מקרבו גדולי תורה וענקי תורה וחכמה, אשר האירו במאור תורתם וחכמתם גם לדורם וגם לדורות שבאו אחריהם. ואכן, לא בכדי החזיקה גולה זו מעמד במשך אלפי שנים, ועמדה כצור איתן מול פני אויבים ואורבים אשר בקשו בכל מיני דרכים ואמצעים להדיחה מאמונתה וממסורת אבותיה הקדושים, ולהטעימה בקרבם או להכחידה כליל. וכמה הרפתקי עדו על גולה בודדת זו, וכמה גזרות שונות ומשונות ניחתו על ראשה ולא יכלו לה.
לא זוּ בלבד, אלא שמתוך קורות ימיה של גלות תימן נמצאנו למדים, שבמדה שתכפו ואכפו הגזרות עליה, בה במדה חזקה רוחם וגברה תקיפות אמונתה לעמוד כנגד הגזרות ולא להכנע ולהטמע. יודו לה' חסדו אשר זכר להם את בריתו, וקיים בהם מקרא שכתוב, ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם וכו', ואין זאת אלא תורה. בזכות עסק התורה וקיום המצוות אשר גולה זו שמרה עליהם בחירוף נפש. ואין גולה כגולת תימן שכולה דבוקה באהבת השי"ת ואהבת הארת וקיום המצוות".
כך פותח את דבריו ראש רבני תימן בארץ ישראל, מרן הגאון רבי שלום יצחק הלוי זצ"ל, בפתיחתו לשו"ת פעולת צדיק להגאון מהרי"ץ. בפסקה קצרה זו טמון מידע רב מעט מזעיר על עִסקה הרב של יהדות תימן בלימוד התורה, ועל הגדולים והעצומים שהצמיחה בקרבה במשך מאות בשנים.
וכל היום הוגים בתורת משה, הולכים בדרך הורה רב אשי…
בזמנים עברו, משנות תקומה ועד לשנות חורבן, ידוע ומפורסם על יהודי תימן התמימים והטהורים – שכדוגמתם אין עוד בנמצא, טוהר ליבם ומידותיהם הנאצלות הקנו להם שם של יוקרה יהודית זוהרת בדברי היהדות העולמית כולה.
יהודי תימן, באשר הם שם, מאז ועד עולם הוסיפו עוד נדבך ועוד קורה לבניין התלמוד בעולם היהודי, הן בגאוניהם והן בחכמיהם, קובעי התקומות ההלכה והמשנה.
יהודי תימן ניכרו בין היתר – בעיקר בשקידתם העצומה, התמדתם בתורה והעסק בה ובמצוותיה. בזכות ההתבטלות המוחלטת לעיון התורה ורכישת הבקיאות בה, שמעם של יהודי תימן בשנות הגלות הקשות שחוו עם ישראל, הגיע גם לשמע רבינו הרמב"ם הקדוש, ובפתיחה ל'איגרת תימן' המפורסמת הוא אף כותב כך: "וכל היום הוגים בתורת משה, הולכים בדרך הורה רב אשי, רודפי הצדק מחזיקי הבדק, מעמידי עיקרי התורה על תילם, מקבצים נפזרי עם ה' במילולם, מקיימי כל המצוות בדקדוקיהם במקהלותם, אין פרץ ואין יוצאת ואין צווחה ברחובותם" וכו'.
רבינו הרמב"ם מעיד על שמעו את יהודי תימן שכל עיסוקם הוא בהגות התורה ולימודה. ולא רק הרמב"ם יכול להעיד זאת, כי אם גם באיגרת לחכמי לוניל (שיש המייחסים אותה לרבינו הרמב"ם עצמו) שבצרפת, מוזכרת תורת יהדות תימן ויהודיה בלשון שבח והלל.
יהדות תימן – כך גם מכונה באיגרת הנ"ל כאחת מהאזורים הבודדים שנותרו בעולם אשר קיים בה קיבוץ גדול של הרבצת תורה. ביחס לשאר מדינות העולם שחיו בהם יהודים – מסתבר שרק תימן ועוד כמה מדינות או אולי אפילו ערים בודדות, יכולות להרשות לעצמם להתכנות בשם "קיבוץ של תורה".
ולא רק בתקופת הרמב"ם, והשפל הגדול בלימוד התורה והתלמוד, אלא גם לאורך שחר ההיסטוריה המתהוות, והשנים שבאו ורדפו את השנים האלה, מוזכרת הקהילה היהודית הגדולה שבתימן כגדולה מבין הקהילות היהודיות בכלל, וכגדולה מבין עוסקי התלמוד בפרט.
וכפי שמתבטא הרמב"ן באחת מאגרותיו: "כי שמענו ממגידי אמת, שבכל ארצות מלכות תימן, קהילות רבות עוסקים בתורה ובמצוות לשמן". כלומר, יהודי תימן שמעם הגיע למרחוק, כיהודים שכל שיגם ושיחם הוא עסק התורה והשבחתה בחידושיהם ופירושיהם.
חידושים רבים לאין מספר כתבו גדולי ורבני תימן מדורות עולם בכל מקצועות התורה – בעיון ובבקיאות בהלכה ובאגדה בדרש וברמז, בכל התורה על כל חלקיה השונים…
חידושים רבים לאין מספר כתבו גדולי ורבני תימן במשך שנות דור, בכל מקצועות התורה, בעיון ובבקיאות בהלכה ובאגדה בדרש וברמז, בכל התורה על כל חלקיה השונים פרטיה ודקדוקיה, ואכן ספרים רבים נתחברו על ידי רבני תימן במקצועות השונים של התורה.
אמנם ספרים רבים וכתבים מופלאים לצערינו הרבה נאבדו ואכלם העש במצור ובמצוק העיתים, אשר כידוע היה מנת חלקם ונחלתם של יהודי תימן בכל ימי חייה של ההיסטוריה היהודית עד עלותם לארץ הקודש. אך מכל מקום, ממה שנותר בידינו אנו יכולים ללמוד בהחלט על רכושם ועושרם הרוחני של יהודי תימן ורבניה בלימוד הש"ס, בעומק הוויות אביי ורבא, ובהבנת עומק דברי רבותינו הראשונים.
ובדרך אגב יצוין, כי מצאנו גם מקורות על רבים מגדולי רבותינו שבתימן שעסקו ולמדו ואף קבעו שיעורים בתלמוד הירושלמי, ונציין חלקם. בספר קורא הדורות כתב על הגאון רבי שלמה אלקארה זצ"ל, 'חכם ובקי בהלכה ומשנה, במקרא הלכות ואגדות, תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי'.
על הגאון רבינו יחיא יצחק הלוי זצוק"ל, רבה הראשי של תימן (נפטר בשנת ה'תרצ"ב), סיפר ידיד נעוריו, הגאון רבינו אברהם אלנדאף זצוק"ל, וז"ל: בהיותו בן שתים עשרה, לא הסתפק בלימוד התורה שקיבל ממורו זקנו הרב הגאון רבי שלום [מנצורה] ז"ל, ושמע שיעורים גם מפי הגאונים המפורסמים, רבי יחיא אלקהלאני הזקן, ורבי אברהם אלקארה נ"ע, בשני התלמודים [היינו בבלי וירושלמי] ובפוסקים, ועסק בתורה יומם ולילה וכו'.
וכמו שאנו רואים, בהיות הרב יחיא יצחק הלוי כבן עשרים ותשע, פרסם חידושי תורה בכתב העת התורני "תורה מציון", שיצא לאור בירושלים והשתתפו בו רבים מחכמי ישראל בארץ ישראל ובתפוצות הגולה. בחידושיו אלה, נשא ונתן בדבריו של הרב שלמה במברגר, שפורסמו שם קודם לכן. ובין היתר, דן הרב יחיא יצחק הלוי, בסתירה מסוימת בדברי התלמוד הירושלמי, ובכך הראה את כוחו בעיון ובסברא גם בהבנת התלמוד הירושלמי.
אז הנה לנו עוד הוכחה על עוד אחד מגדולי תימן שרכש ידיעה ובקיאות בשני ה'תלמודים', בבלי וירושלמי, ונתאר לעצמנו מה היו אלו שעסקו רק בבבלי, האם ידיעתם נמעטת משום כך?!
ואם ברבינו יחיא יצחק הלוי עסקינן, הרי ידוע שבבית מדרשו נקבעו שיעורים מיוחדים בתלמוד הירושלמי. ותלמידיו מציינים שבלילות תקופת טבת הארוכים, אז היה מלמד בבית מדרשו תלמוד ירושלמי. (על עניין זה, ראה באורך וברוחב מה שנתבאר בקובץ שפתי מלך גליון ה', דף של"ז ואילך).
יהודי תימן ורבניה, החשיבו מאוד את ענין הבקיאות והחידוש בתלמוד, והגם שלא רק בתלמוד שנו, אבל בעיקר שמם נקנה להם ביושר בעקבות התמדתם הרבה בלימוד התלמוד.
וכפי שמספר הגאון רבי חיים יעקובי זצ"ל (קובץ אמת ליוסף) על הגאון מהר"י צובירי זצוק"ל: "כבר בהיותו בן חמש עשרה שנים החל בכתיבת חיבורים שונים, ובפרט חיבוריו הגדולים ויצבור יוסף בר ומסורת מדויקת. היה מתמיד עצום ובקי בכל רזי התורה, בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה, בתורת הנגלה ובתורת הנסתר וכו'. בבית הכנסת של הרשב"א כהן צדק עראקי זצ"ל (אלאוסטא), למד עם חבריו הרבנים, רבי שלום ב"ר שלמה אלגמאל ז"ל, רבי שלום ב"ר יהודה טייבי ז"ל, רבי שמואל ב"ר ישראל צובירי ז"ל, ואחיו הרב מאיר צובירי ז"ל, הרב יחיא אלשיך ז"ל, הרב יוסף עמר ז"ל ורבי יעקב שרעבי ז"ל. הלימודים עם חבריו הרבנים היו בתלמוד בבלי, הירושלמי, פוסקים והלכות, תוך הסבר איך התקיימו מנהגי תימן".
בני תימן, הגמרא והתלמוד היא יגיעתכם, ומתיקותה היא שכרכם וירושתכם!
רבני תימן, החכמים שבה, שהם היו רבים מבין היהודים במדינה, החשיבו את גודל חשיבות לימוד התלמוד בעיקר ושאר המקצועות כחלק מהמסורת, להרבות בעוצמה בקיאות אין סוף בכל שתעלה ידם ושכלם להבין. הרצון והחשק לדעת עוד ועוד שהיה טבוע בתלמידי החכמים שבתימן, היה להם למדרבן ללמוד ולרכוש עוד ועוד השכלה והבנה, בכמה שיותר ממקצועות הלימוד התורני.
אנו יכולים אולי ללמוד על עבר יהדות תימן מן המקורות והציטוטים והעיון בספרים שונים, ואנחנו יכולים להביט על ההווה ולראות את יהודי תימן פורחים באשר הם נמצאים שם, עדיין עוסקים יומם וליל ברכישת ידע, השכלה ומתיקות בלימוד התורה והתלמוד הבבלי והירושלמי מבין שאר ענפי הקודש.
אנו יכולים לחזות באופן מוחשי שיהודי תימן עדיין לא פסקה צמיחתם, עדיין הם באים ויוצאים בשקט בבית המדרש ובבתי הכנסיות, יושבים והוגים בפינה על ספר פתוח ופרוש לפניהם.
אנו יכולים לקחת מוסר לעצמנו, שלמרות כל ההרפתקאות השונות, הגלויות והדיכויים בידי מושליהם שונאי ישראל, ולמרות כל הרדיפות כולל שריפת ספריהם וכתבי היד של חידושיהם (הגאון רבי שלום יצחק הלוי זצ"ל, מתאר בהרחבה באחד ממכתביו את רבות ממאורעות יהדות תימן, ואיך שלמרות הכל המשיכו לפרוח, ואף מצאו שכיוונו לפוסקי הדור במקומות אחרים בעולם, לאחר שמצאו חלק מאותם גווילים נשרפים מתורתם שחידשו במשך השנים, הם ורבניהם), ולמרות שעם עלייתם ארצה לישראל עדיין לא פסקה מגילת צרותיהם, ולמרות כל אלו.
כל זאת הבאנו כהקדמה גרידא, ובפרקים הבאים נעסוק בהרחבה ביתר שאת, על הרבנות בתימן, כיצד מינו רבנים, וכיצד הנהגתם הייתה בהנהגת הרבנות. על הרבנות בארץ הקודש, מי כיהנו כרבני ערים ושכונות, רבני בתי הדין, ועוד כפי אשר תסכים היריעה.
לשליחת חומרים לכותב השורות, ולסדרת הכתבות הללו, ניתן לשלוח במייל המערכת – Sm088302222@gmail.com | או בהודעה למס' טל' – 050-9021-902.
לכל הכתבות והפרקים המלאים של הסדרה 'הרבנות התימנית ותוקפה' – לחץ כאן >>
