אנשי אמונה אבדו

דרכי ראש העין אבילות: יריעה נרחבת על הצדיק מורי שמואל עמרני זצ"ל

מורי שמואל עמרני זצ"ל בצאתו מבית המדרש | צילום ארכיון המערכת
מורי שמואל עמרני זצ"ל בצאתו מבית המדרש | צילום ארכיון המערכת

דרכי ראש העין אבילות: יריעה נרחבת על הצדיק מורי שמואל עמרני זצ"ל

ביום שישי האחרון התעטפה העיר ראש העין באבל כבד בהסתלקותו של אחד משרידי הדור הקודם, מדמויותיה המפוארות ששכנו בעיר ודאגו לצביונה הרוחני הרב הצדיק והחסיד מארי שמואל ב"ר חלקיה עמראני זצ"ל.

מארי שמואל נולד בכ"ג אלול תרפ"ו בעיר מנאכה שבמרכז תימן. כבר מילדותו היה שקוד על לימוד התורה, דבק ברבני המקום ושתה בצמא את תורתם. עוד בילדותו כבר התמנה ע"י המארי שלימד את ילדי המקום לעזור לו בלימוד התינוקות, והיה אחראי על צעירי הצאן בתחילת לימודיהם.

בעודו כבן 12 שנה בלבד נשלח לכפר הג'רה הסמוך למנאכה לבקשת תושבי המקום ללמד את בניהם תורה. לאחר מספר שנים עבר לכפר מוצ'מאר ולימד שם את הרה"ג משה תנעמי שליט"א (רבה של רכסים) לפי בקשת אימו. בתקופה זו זכה לשמש את אביו מארי תנעמי זצ"ל ולהתלוות אליו בעת שהיה מסתובב בין הכפרים שבכל המחוז לפקח על צרכי הדת. הרה"ג משה תנעמי שליט"א ציין שכל הפעילות ומוסדות התורה שזכה להקים בארץ הקודש נזקפים לזכותו של מארי שמואל שהחדיר בו את אהבת התורה מקטנות. באותה תקופה קיבל ממארי תנעמי היתר שחיטה וכשחזר לכפר הג'רה היה שוחט לתושבי המקום.

בחודש אדר תש"ט הקים את ביתו עם נוו"ב מרת כדיה בת ר' סעיד דערור מהכפר הג'רה, כשרבותיו מארי סאלם תנעמי ומארי סאלם עוזירי זצ"ל משתתפים ועורכים לו את החתונה. לאחר נישואיו המשיך להתגורר במנאכה עד העליה ארצה.

בחנוכה תש"י עלה ארצה והשתכן במחנה ראש העין. הוא התחבר לאגודת ישראל ונלחם עם אנשי מפא"י שניצלו את תמימותם של תושבי המחנה להעבירם על דתם, ובעקבות כך פוטר מעבודתו בצרכניה שהיתה שייכת להסתדרות. כשנתיים סבלו הוא ובני ביתו דוחק ועניות כשהוא נאלץ להסתובב בין העולים ולמכור להם מכל הבא ליד.

לאחר כשנתיים הצליח שלא כדרך הטבע להשיג רשיון לפתוח מכולת. היתה זו המכולת הפרטית הראשונה בראש העין, משום שעד אותו זמן כל המכולות בראש העין היו שייכות להסתדרות. לאחר שהוא קיבל את הרשיון הראשון, נפתחה הדרך לתושבים נוספים לפתוח מכולות ברחבי ראש העין, דבר שלבסוף הביא לסגירת המכולות של ההסתדרות שקודם לכן מנעו ממנו את פרנסתו.

הרב שמואל עמרני זצ"ל | צילום ארכיון המאורות

גם באותם שעות בהם עסק לפרנסתו, ישב בחנותו והגה בתורה בין לקוח ללקוח. וכשחברי כולל זקני העדה שהיה בסמוך לחנותו היו מתקשים בלימודם, היו נכנסים אליו והוא היה משיב לשאילותיהם בבהירות. כשהיה שב לביתו לאחר יום עבודה מפרך, מיד היה פותח ספר ושוקע בעולמה של תורה.

זכה לקבל תורה מחכמי העדה שהיו בראש העין כמו מארי צאלח נגר ומארי יחיא בסיס ובנו הרה"ג עזריה זצ"ל שקירבוהו מאוד על אף גילו הצעיר. כמו כן כיתת רגליו ללמוד תורה אף בקרב חכמי העדה שהתגוררו במקומות אחרים ברחבי הארץ. הרביץ תורה בראש העין במספר בתי כנסת, ובפרט לאחר שסגר את חנותו בשנת תש"ס הרביץ תורה במשך כל שעות היממה החל מעלות השחר ועד לאחר ערבית. בשנת תשכ"ז הקים את בית מדרשו ברחוב שבזי, אותו ניהל במשך למעלה מיובל שנים והרביץ בו תורה והלכה.

אף תורתו עמדה לו וידע את כל התנ"ך על פה עם תרגומיו, וכן שלט במשנה גמרא והלכה, כשרבים היו פונים אליו לבקש ממנו דבר הלכה ומנהג. היה נקרא לשמח חתנים ולהבדיל ל"ע לנחם בבתי אבלים. רבים היו באים להתברך מפיו שהיה שופע ברכות ותפילות, וציינו שראו ישועות בכח ברכותיו.

היה מרפא חולים בטיפול הנקרא "פשט" אותו קיבל מאביו, ומכל רחבי הארץ הגיעו לביתו לקבל טיפול זה. בעת הטיפול היה ממלמל פסוקי תפילה לרפואת החולה, והבריות היו אומרות שלא הטיפול מועיל אלא תפילתו של מארי שמואל. את הטיפול היה עושה ללא תמורה, וכשהיה מקבל כסף עבור הטיפול היה מעבירו לצדקה.          

במשך ימי חייו נלחם על צביונה הרוחני של העיר, כשהוא מסתובב בין בתי התושבים ומשכנעם לרשום את ילדיהם לחינוך עצמאי. כך דאג לפתיחתו של ת"ת יסודי התורה בעיר וניסה למנוע את הקמתו של בית הספר הממלכתי. נלחם למנוע את פתיחתה של בריכה מעורבת בעיר, וסייע רבות להצלחתן של המפלגות החרדיות אגודת ישראל וש"ס. עיקר מלחמתו היתה למען קדושת השבת בעיר, כשהוא מארגן הפגות שימנעו מצעירים חילונים מחוץ לראש העין להיכנס ביום השבת לתוככי העיר ולשחק כדורגל, ע"מ לסחוף את ילדי התושבים. כן דאג לסגירתם של הרבה מרחובות העיר לתנועת כלי רכב בשבת, ונלחם נגד הפעלת תחבורה ציבורית בעיר, מלחמות שאף הביאוהו למעצר ולעמידה למשפט. מלחמה זו נשאה פרי ואף כיום שהמצב הרוחני בעיר נחלש עדיין הרחובות שהצליח לסגור נשארו סגורים בשבת, ואין תחבורה ציבורית בשבת.

מורי שמואל עמרני זצ"ל בהכנסת ספר תורה | צילום ארכיון המערכת

היה מוכיח לכל מי שהיה רואה שעושה שלא כהלכה ולא חת מאיש, כשסובביו יודעים כי תוכחתו מגיעה מלב טהור וכל כוונתו רק לשם שמים. בעיקר היה דורש ומתריע לשים לב על חינוך הילדים לבל יושפעו מפגעי הרחוב.

בשנת תש"מ שיכל את בנו אהובו ר' משה רפאל זצ"ל שנפטר בדמי ימיו. לע"נ הקים את קרן "זכרון משה" שכלל גמ"ח הלוואות לנזקקים וכן פעילות תורנית של מבחנים על משניות לילדי ראש העין.

בשנים האחרונות הלך ונחלש ובפרט לאחר שאיבד את רעייתו ע"ה ואת בנו ר' אברהם זצ"ל. בשבת האחרונה לחייו לקה באירוע מוחי ולאחר כשבוע נפטר לפנות בוקר של יום שישי י' מרחשון התשפ"ג. בלוויתו שיצאה מביתו לבית העלמין בראש העין הספידוהו הרבנים הגאונים: רבי יחיאל תם שליט"א, רבי מנשה זכריה שליט"א, רבי צדוק מעודה שליט"א, רבי משה עתארי שליט"א, רבי יצחק עמראני (אחיינו) שליט"א, רבי אורן צדוק שליט"א (נכד אחיו), רבי אביתר עמראני (נכדו) שליט"א, רבי מימון נהרי שליט"א (חתנו), ורבה של בני עיש רבי שלום צדוק (מחותנו) שליט"א.

הרב שמואל עמרני בצאתו לבית הכנסת בערב שבת | צילום באדיבות המשפחה

הותיר אחריו דור ישרים מבורך. בניו הרב יצחק שליט"א רב קהילת חכמת שלמה, הרב יעקב שליט"א מו"צ בבד"ץ שארית ישראל, הרב אחיעזר שליט"א אב"ד תל אביב, הרב עזריאל שליט"א מראשי מכון מאור ישראל, הרב אביחיל שליט"א מרבני כולל מורשה ודעת, הרב חובב שליט"א מרבני ישיבת יקירי ירושלים, והרב אסף שליט"א מרבני מכון מאור ישראל. חתניו הרב שלמה יעקובי שליט"א, הרב יוסף גרידי שליט"א רב בית מדרש קול ששון, הרב מימון נהרי שליט"א חבר ביה"ד הגדול בירושלים, הרב יגאל צפירה שליט"א ראש כולל הר"י פישל והרב שלום קורח שליט"א רב קהילת אורח לחיים. נכדים ונינים מרביצי תורה ויושבים באהלה של תורה, ותלמידים רבים שהסתופפו בצילו ונהנו מתורתו ומדמותו.

משפחתו יושבת שבעה עד ליום חמישי בביתו רחוב מהריק"א 2 בראש העין. תנצב"ה.  

לפניכם קינה שנכתבה ע"י אחיין המנוח, ר' יצחק עמרני הי"ו:

ינה על דודי מארי שמואל ב"ר חלקיה עמראני זצ"ל

מ ר לי מר על אסיפת  דודי החסיד
מארי שמואל ברבי חלקיה הידיד

א וי לעדה קדושה שכבה נרה
וי לקהילה על פטירת מנהיגה

ר בי שמואל הקטן שהקטין עצמו ביותר
שייף עייל שייף נפיק לחבר גם לעובר

י חיד ומיוחד היה באורחותיו
ממשיך דרכי אבותיו ורבותיו

ש ומר אומנים להוראות הרמב"ם
בהלכה, באגדה ובמורה נבוכים

מ"מעתיקי השמועה" של מסורת אבותינו
בהלכות, במנהגים ובכל הליכותינו

ו לא חת ולא זע מלדבוק בדרך האמת
אף הוכיח בשער על החינוך ועל השבת

א ם טעו בהלכה, ואם בגירסה –
אך הכל עשה בנועם ובהסברה

ל א נטל שכר על הרבצת תורה
אלא נהנה מיגיע כפיו ובטח בברכה

ב רכות למכביר הרעיף על סביביו
ואהב אחייניו כאהבת בניו ובנותיו

ר אה ה' עמלו וצערו ואהבת תורתו
וברכו בדור ישרים נאמן לבריתו

ח לקי ה' אמרה נפשי
בזכרי סבי חלקיה עטרת ראשי

ל א זכינו בקרבתו ולחסות בצל קורותיו
אך בבואתו נשקפת מבעד בניו ובנותיו

ק מו בניו ויאשרוהו בספרם שבחיו
מידותיו הנעלות אשר הנחיל לצאצאיו

י'ה האר דרכנו ופתח לבנו בתורתך
לעבדך באמת ובאהבה כמצוותך

ה חיש גאולתנו בזכות אנשי אמונה
בנה בית הבחירה והשב לתוכו השכינה

ז כר צדיקים לברכה, דודי ודודתי החסודה
אשת חבר כחבר, עזרתו ויד ימינו באמונה

צ דיק אתה ה' וישר משפטיך
עיני עבדיך לך תלויות עד שתחון בניך

ל מען הצדיקים זכנו במהרה
בביאת הגואל ובבית הבחירה


קו המאורות – מרכז התוכן וההלכה ליהדות תימן | חייגו בכל עת: 8416* | 03-30-8888-5 | מס' ישיר מארה"ב – 151-8613-0185 | ניתן לשלוח שאלות לרבני בית ההוראה גם דרך האתר או באמצעות המייל: sm088302222@gmail.com

הצטרפו עכשיו לערוצי החדשות של אתר המאורות

כתיבת תגובה

תגובה אחת

  1. נפטר לפנות בוקר של יום שישי ט' מרחשון התשפ"ב.????????????!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
    השנה לא חל ט' במרחשון ביום ששי.
    ולמה כתבתם שנת תשפ"ב? האם הוא נפטר אשתקד, בה אכן חל ט' במרחשון ביום ששי (חל כן אחרי שנה שע"פ חל בשבת)
    אז למה התאריך הלועזי שבראש הרשימה כאן 06/11/2022 הוא של השנה ?????????????????????????????????????????????!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם

הירשמו כעת לניוזלטר שלנו

והישארו מעודכנים!