מסע היסטורי ומרתק: על מה שרציתם לדעת על צמח 'העת'רוב' התימני | רבי ישי חג'בי במסע מרתק
👈🏼 צמח העת'רוב – מצמחי המרפא ביהדות תימן
• שמו בפי התימנים : עת'רוב.
• שמו בישראל : ארכובית (ולה מספר זנים).ארכובית פירושה בעברית ברך. השם בא לציין את המבנה הפרוק של הענפים.
הארכובית ידועה בעיקר בגלל סגולות המרפא שלה.
• יש מהערבים הקוראים לצמח זה בשמות: קוּד'אב, עַסַת אל-רַעי, מוקסר אלניר, ברנואה, איל בטאבאט.
》 צמח זה גדל בצידי דרכים, אשפתות, גינות נטושות.. כמובן צריכים לדעת לזהות אותו..
• 👈🏼 נשים הרות – זהירות, החומר שבצמח העת'רוב גורם להפלה מלאכותית.
○ 👈🏼 על צמח העת'רוב בפי חכמינו: צמח זה נקרא בפי חז"ל אבוב, משום שבצורתו הזכיר לחז"ל את האבוב שבו היו מנגנים בבית-המקדש. נקרא בפי חז"ל גם אבוב רועה, וגם מופיע בתלמוד בשם חוטרא דרעיא, היינו חוטר הרועה, ובפי הרמב"ם הוא נקרא מטה הרועה. בתלמוד בבלי צמח זה נקרא 'חוטרא דרעיא' – וההסבר "ענף שגדל יחידי שאין לו ענפים אילך ואילך" (הכוונה שבכל ענף אין עלים, אלא רק בנקודת החיבור הנקראת ברך, שצורת הגבעול כקנה ארוך שיש בו מעין ברכיים ורק שם צומחים העלים).
מסכת ערכין פרק ב': תָּנוּ רַבָּנָן: אַבּוּב הָיָה בַּמִּקְדָּשׁ, חָלָק הָיָה, דַּק הָיָה, שֶׁל קָנֶה הָיָה, וּמִימוֹת מֹשֶׁה הָיָה. צִוָּה הַמֶּלֶךְ וְצִפּוּהוּ זָהָב וְקוֹלוֹ לֹא הָיָה עָרֵב, נָטְלוּ אֶת צִפּוּיוֹ וְהָיָה קוֹלוֹ עָרֵב כְּמוֹ שֶׁהָיָה.
מסכת שבת פרק י"ד, משנה ג: אֵין אוֹכְלִין אֵזוֹבְ-יוֹן בַּשַּׁבָּת, לְפִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲכַל בְּרִיאִים, אֲבָל אוֹכֵל הוּא אֶת יוֹעֶזֶר, וְשׁוֹתֶה אַבּוּב-רוֹעֶה …
הרמב"ם כותב: "… בין הסמים הקרים והרטובים בשלישית; ויש בו הרתעה למורסות החמות ומפסיק הדם" וכוונתו שיש בו כדי להרגיע את חומרת הדלקות.
○ 👈🏼 על צמח העת'רוב ברפואה המודרנית – בצמח העת'רוב (הארכובית) מצויה 'חומצה סליצילית', שהיא אחד מהחומרים המרכיבים את האספירין (התרופה הראשונה למניעת מיגרנות, חום וכאבי ראש). וכן חומר בשם 'דבעון', המהווה סם מכווץ. צמח זה מכיל מוצילאגים ולכן מתאים לטיפול בדלקות וצרידות ומסייע לעצירת שטפי דם. גם ניתן להרתיח מעט מאבקת השורש במים לצורך כך – ולהמתיק בדבש.
& השימוש בחלקי הצמח:
○ 👈🏼 צמח העת'רוב – יעיל מאוד לריפוי פצעים, לעצירת דימומים לחיזוק הלסתות והשיניים ועוד.
• 👈🏼 אופן השימוש: גם בלעיסה, גם כמשחה, גם במשרה חליטה וגם בייבוש וטחינה לאבקה.
• 👈🏼 אבקה משורשי הצמח מועילה כתרופה נגד אבעבועות שחורות, מסייעת ומקלה בבעיות סוכרת, מכווצת רקמות ובכך מסייעת בעצירת שטפי דם, ומסייעת גם לאבנים בכליות.
• 👈🏼 לפעילות תקינה של הכליות ומערכת השתן – מרתח מעלי הצמח בכמויות קטנות, או הכנת תה מאבקת שורש הצמח בכמויות קטנות.
• 👈🏼 לעצירות שתן – מיץ הגבעולים והעלים מועיל.
• 👈🏼 לקטרקט בעין, לעכירות העדשה בעין – לוקחים את שורש הצמח וכותשים לאבקה דקה ועם מעט מים מטפטפים לעין. יש המורחים מהאבקה בעין.
• 👈🏼 לפצעים בפה, ונגד דלקת גרון ושקדים – מרתיחים מגבעולי ועלי העת'רוב ומגרגרים בפה. כמו כן ניתן להכין תה מעלי העת'רוב לצורך כך.
• 👈🏼 לטיפול בעור קשה ומבוקע – לוקחים מהעלים היבשים / גבעולים יבשים, כותשים היטב ומעורבים במעט שמן זית טוב, מערבבים עד ליצירת משחה למריחה.
• 👈🏼 לטיפול בשפתיים יבשות וסדוקות – מורחים מהמשחה שהכנו מהעלים והגבעולים היבשים עם שמן הזית. כאמור משחה זו טובה למריחה על עור קשה ומבוקע ועל פצעים בשפתיים.
• 👈🏼 לחיזוק הלסתות ולייצוב שיניים נעות – יש ללעוס עלים שנקטפו באותו היום וללעוס מספר דקות (בדומה ללעיסת עלי הקאת).
• 👈🏼 פצעים חיצוניים וגרב – ניתן לטפל בעלים כתושים.
• 👈🏼 לטיפול בבעיות עיכול, כאב-בטן, שלשול, צרבת והרעלת קיבה – יש להכין מרתח מעלי וגבעולי הצמח.
• 👈🏼 למי שנזוק על ששתה מים מגולים – לוקח מהצמח ונותן עליו מים ושותה. חליטה ברותחין. כמו כן העלים הכתושים ניתנים לאכילה נגד הרעלה. "]ושותה אבוב-רועה – אבוב שהרועה נותן עליו מים ושותהו. והוא טוב למי שנזוק על ששתה מים מגולים, והוא סגולה לבני מעיים" (מסכת שבת י"ד, ג').[
• 👈🏼להלן מספר מתכונים להכנה
משקה שורשים לטיפול בדלקות גרון וצרידות:
לוקחים20 גרם שורש ארכובית שבטבטית ועוד 5 גרם שורש נטורפית רפואית ועוד 5 גרם שורש שוש קירח, מוסיפים ארבעה כוסות מים ומבשלים הכל ביחד בתוך סיר סגור במשך 20 עד 25 דקות. מצננים ויש לנו משקה לטיפול בדלקות גרון וצרידות. במידה והטעם מר או בלתי נסבל, אפשר להוסיף דבש לפי הצורך. ( הסובלים מסוכרת יוסיפו עלי סטיביה להמתקה ).
חליטה לכאבי בטן, צרבת ושלשול:
מרתיחים 10 גרם עלים וגבעולים של הצמח בליטר מים. זמן ההרתחה 15 דקות עד 20 דקות. לאחר מכן מסננים ושותים 3 – 4 כוסות תה חליטה. כמו כן אפשר לגרגר את החליטה לטיפול בכאבי שיניים וחניכיים – למלא את חלל הפה במרתח ולגרגר.
הכנת משחה לטיפול בפצעים וחתכים:
כותשים שורש ארכובית שבטבטית ומוסיפים מעט שמן נבט חיטה או שמן זית איכותי, לאחר מכן מערבבים ליצירת ממרח סמיך ומורחים על הפצעים. הצמח מכיל טאנינים המכווצים את האזור הפצוע, פעולה זו מזרזת את הגלדת הפצע.
כמו כן, אפשר להשתמש באבקה בלבד. לוקחים את האבקה שכתשנו משורש הצמח ומפזרים ו/או מורחים על הפצע.
□ אזהרה – חשוב להבהיר כי אין האמור לעיל מהווה תחליף לייעוץ רפואי מכל סוג שהוא: יש להתייעץ עם רופא מוסמך לפני השימוש.
אין באמור כאן להוות תחליף לרופא מוסמך, ואין אנו לוקחים אחריות כלשהי.
√ חשוב להדגיש כי המידע המובא כאן אינו המלצה רפואית מוסמכת ובכך אין אנו מנחים את הציבור לשימוש רפואי ואין אנו ממליצים או מנחים לשינוי או להעדר נטילה של תרופה מכל סוג.
👈🏼 ההסבר אינו תחליף לייעוץ רפואי אישי או אחר.
👈🏼 נשים בהיריון זהירות, צמח זה גורם להפלות. נשים מניקות, ילדים, אנשים החולים במחלות כרוניות, הנוטלים תרופות מרשם, מבוגרים וקשישים – חשוב להיוועץ ברופא לפני השימוש.
