ד"ר יובל ואדעי, מפ"א על יסודי – האקדמית הדתית שאנן, חיבר קינה מרטיטה ומרגשת, על הטבח הנורא שאירע בחג שמחת תורה האחרון, בו נעקדו כ-1,500 אנשים ונשים, זקנים וטף, על מזבח קידוש ה'.
הקינה מיוסדת על משקל הפיוט הידוע שאומרים בראש השנה "עת שערי רצון להיפתח", והנה היא לפניכם:
עֵת שַׁעֲרֵי זַעַם לְהִפָּתֵחַ
לַיִל אֱהִי כַפַּי לְאֵל שׁוֹטֵחַ
אֹמַר זְכֹר לִי עֵת לְחוֹם פּוֹתֵחַ
עוֹטֵף וְהַנֶּחטָף וְהַמִּזבֵּחַ
שַׁחַר בְּעוֹד נָמוּ בְּשִׂמחַת תּוֹרָה
קַסַּאם בְּלִי הֶפסֵק לְשֵׁם הַסתָּרָה
פָּרצוּ וְגַם אָצוּ בְּעַד הַגדָּרָה
צָרִים בְּנֵי עַולָה לְבָתֵּי חֶברָה
לִכבּוֹשׁ וְאֶת בָּנִים הֱיוֹת טוֹבֵחַ
פֶּתַע לְהַגִּיעַ קְצַר הַמֶּרחָק
חַיָּל וְגַם קָצִין בְּרֶגַע נִמחָק
נִכבָּשׁ בְּסִיסִים גַּם מְהוּמָה דַּחַק
אֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה וְאִישׁ לֹא יִצחָק
אוֹיָה לְבָשׁתֵּנוּ שֶׁאֵין אַבטֵחַ
עָגוּ סְבִיב חָגִים בְּשִׁיר וָזֶמֶר
יָרוּ וְגַם לִרדֹּף עֲדֵי הַגּוֹמֶר
נֶחבָּא בְּתוֹך קֵרוּר וְתַחַת תּוֹמֶר
חַפֵּשׂ וְעֵת נִמצָא בְּיַד כַּחוֹמֶר
מִי מֵת וּמִי נֶחטָף וּמִי נוֹכֵחַ
בָּאוּ לְיִשּׁוּבִים בְּאוֹר הַבֹּקֶר
מִיָּד לְאַחַר עֵת יְרִי הַשֶּׁקֶר
בַּיתָה נְעוּלִים אַך רֶשֶׁע חוֹקֵר
פּוֹרֵץ לְבָתֵּיהֶם וְנֶפֶשׁ יוֹקֶר
שׁוֹפֵך לְעֵינֵיהֶם וְדָם זוֹבֵחַ
אַך לֹא בְּזוֹ הִסתַּפְּקוּ אַכזָרִים
עוֹד בִּקְּשׁוּ הָמִית וְאֶת נִסתָּרִים
חֶדרָה בְּמַמַ"ד טִכְּסוּ אֵיך יוֹרִים
בָּאוּ בְּמַחשָׁבָה שְׂרֹף הַיקָרִים
אָז נָתְנוּ בָּאֵשׁ לְאוֹר יָרֵחַ
אֵיך יָשְׁבָה בָּדָד שְׂדֵרוֹת הָעִיר
טֶנדֵּר טְרַקטוֹרוֹן רְחוֹבוֹת מֵעִיר
אֶת תַּחֲנַת מִשׁטָר קְרָבוֹת מַבעִיר
דָּם כַּעֲזָאזֵל דָּרְשׁוּ כַּשָּׂעִיר
אִשָּׁה וְאִישׁ חָשׁוּ הֱיוֹת בּוֹרֵחַ
דָּפקוּ בְּשַׁערֵי רַחֲמִים לִפתּוֹחַ:
נָשִׁים לְהִזָּבַח וְטַף לִזבּוֹחַ?!
קֹוִים לְאֵל וּלרַחֲמָיו לִברוֹחַ
קוֹיֵ אֲדֹ-נָי יַחֲלִיפוּ כֹחַ
דָּרשׁוּ בְּנַחלַת אֵל לְהִסתַּפֵּחַ
נָשַׁק לְמִשׁפַּחתּוֹ וְנִשׁקוֹ לָקָח
מֵאֵם לְהִפָּרֵד וְיַחַד עִם אָח
אָץ לַעֲזוֹר מַהֵר בְּלֹא שֶׁנִּשׁלָח
קִבּוּץ בְּאֵרִי בָּא וְאַחיָן נִספָּח
נִכנָס לְתוֹפֶת כִּי בְּאֵל בּוֹטֵחַ
קָצִין מְבֻלבָּל מָה עֲשֹוֹת מִתבּוֹנָן
עֵת יֵשׁ מְחַבֵּל אַך וְיֵשׁ מִתגּוֹנָן
חַלֵּץ בְּצֶוֶת נִקרְאוּ אֶלחָנָן
שִׁנּוּ בְּכָך מַפַּת קְרָב בִּמעוֹנָן
הַצֵּל תְּחוֹת אֵשׁ עוֹד וְעוֹד שַׁלֵּחַ
קָטָן לְהָכִיל אַך מְלֹא גִּ'יפּ כִּנֵּס
לַיִל וּבֹקֶר שׁוּב וְשׁוּב הִכָּנֵס
שִׁירִים "שְׁמַע… אֶחָד" לְזַהוֹת שִׁנֵּס
צֵאתָם בְּכָל עֵת שׁוֹב לְפַחַד אוֹנֵס
כִּי עוֹד לְהוֹצִיא יֵשׁ וְאֶת פּוֹרֵחַ
שִׂיחוּ לְאִשׁתּוֹ כִּי שְׁלוֹמָהּ פָּנָה
בַּעַל אֲשֶׁר נִשָּׂא לְעֶשׂרִים שָׁנָה
הָיָה לְאֵשׁ כַּדּוּר מְחַבֵּל מָנָה
אָנָה אֲבַקֵּשׁ לָהּ מְנַחֵם אָנָה
צַר לִי לְאֵם תִּבכֶּה וְתִתיַפֵּחַ
פָּנָה לְרִבּוֹן אָב: אֲדוֹן שָׁמָיִם!
יוֹם זֶה זְכֹר לִבנֵי יְרוּשָׁלָיִם
עַתָּה בְּזַעַם בֹּא צְבָא אֶפרָיִם
הָשֵׁב בְּשָׁלוֹם מַלאֲכֵי מַחנָיִם
נִקמַת בְּנֵי יַעקֹב תְּהִי פּוֹצֵחַ
לִברִיתְךָ שׁוֹכֵן זְבוּל וּשׁבוּעָה
זָכרָה לְעֵדָה סוֹעֲרָה וּנגוּעָה
וּשׁמַע תְּפִלַּת יַלדְּךָ וּגבוּרָה
וֶאמוֹר לְצִיּוֹן בָּא זְמָן הַישׁוּעָה
יִנּוֹן וְאֵלִיָּה תְּהִי שׁוֹלֵחַ
