להלן תשובת הגאון רבי אורן צדוק שליט"א – מרבני רשת בתי ההוראה 'המאורות':
לק"י
אנו נוהגים ללוות את 'חתן בר המצוה' ביום שבת מיד בצאתו מבית הכנסת, באיזה פיוט יש ללוותו, בהרבה מקומות מלווים ב'אילת חן', אולם הוא מיועד לחתן ולא לבר מצוה?
בתימן כידוע לא נהגו לחגוג את חגיגת 'בר מצוה' כלל לא באולם ולא בבית כנסת, לא ביום חול ואף לא בשבת, וזאת בהיות שאת כלל המצוות כבר היה עושה מגיל חינוך כבר שית כבר שבע, ואף את מצוות תפילין, שעליה גוּלת הכותרת בחגיגת בר המצוה, היה מניח מגיל עשר ואילך, הכל כפי עיקר הוראת חכמים בתלמוד ש"ס ופוסקים, ואשר על כן בהגיעו לגיל שלוש עשרה שנה, לא נותר שום סממן כל שהוא שמתחדש בו על מנת לחוג אותו בין בציבור בין בפני עצמו, אמנם להשלים למנין עשרה כן הדבר היה בא לידי ביטוי, אולם לא ביום בו השלים שלוש עשרה שנים אלא לאחר בדיקת הסימנים.
והשתא הכא בארעא דישראל הונהגה חגיגת 'בר מצוה' כבשאר עדות ישראל, לחוג את יום כניסתו לעול תורה ומצוות, שעד עכשיו עשה אותם כמתלמד ומתחנך ומכאן ואילך כמצווה ועושה ממש, (ולעניות דעתי כיוון שכך נהוג בכל ישראל, ואפילו אלו שאינם שומרי תורה ומצוות מקדשים יום זה אמנם בדרכם שלהם, אין ראוי לגרוע כלל מן הילד את השמחה הזו באמור לו, 'לא נהגו בזאת אבותינו', כי בראותו את שאר רעיו בני גילו, שמסתופף עמם יום יום בתלמוד תורה או בבית הספר, חוגגים ברוב פאר והדר, ותשומת לב יתירה מקבלים מלוא החפניים, והוא יושב בין תנור וכיריים, הדבר פועל עמוקות בנפש הילד בהיותו חריג ומובדל מכלל בני כיתתו ושאר מרעיו, ואין הדבר נמחה בנקל בחלוף ימי ההתבגרות).
ולא רק בימות החול אלא אף ביום השבת, הכל כמתכונתו בשאר עדות ישראל, לעשות לו שבת 'עליה לתורה', אלא שהושתו עליו מאפיינים נוספים השייכים לשמחת חתן בשבת חתן, נוסף ל'עליה לתורה', הן מצד אמירת פיוט מיוחד קודם קריאת המפטיר וההפטרה (שחיברו מארי יחיא אלשיך זצ"ל), ויש אפילו שמתפלל תפילת מוסף (יש מה להאריך בזה, ואין כאן המקום), ומייחדים פרק במנורת המאור המדבר בענין תפילין, ויש שהוסיפו לו גם ליווי בצאתו מבית הכנסת ממש כמו חתן. אולם בשעה שלשאר ההנהגות של החתן נמצאה דרך ביטוי להקבילה לאירוע 'בר המצוה', כגון אלו המנויים, מכל מקום לליוויו מפתח בית הכנסת ועד ביתו, לא נמצא תחליף, היות שלא כל פיוט יכון בנעימת החתן 'אילת חן', מה גם שאם מאן דהו ינהיג פיוט מהדיואן בנעימה זו או שיחבר מחדש פיוט מיוחד, ספק הקרוב לודאי שלא יתקבל כלל ועיקר, מלבד חסידיו שומעי לקחו עושי דברו. כך שההכרח וחוסר ההכנה שנקלעים בפתע פתאום למצב הנתון, באיזה פיוט ילוו את חתן בר המצוה, הוליד דבר מוזר ללוותו בפיוט 'אילת חן' המיוחד לחתן וכלה, על אף שבקושי סימני בגרות הופיעו אצלו.
וכיוון שעל ליוויו של חתן בר המצוה לא יוותרו בנקל, אמינא שימשיכו בפיוט 'אילת חן' הידוע, ויכוונו לפירוש הנכון שהוא על השכינה בגלות, ויודיעו על כך קבל עם ועדה קודם שמתחילים, שפיוט זה מדבר על השכינה שהיא 'אילת חן' הנמצאת בגלות 'בגלותי תסמכני', ואינו מיוחד דווקא לחתן וכלה, לבלתי היותו משחק בעיני העם.
הצ' אורן בכא"מ שמעון צדוק יצ"ו
תגובה אחת
אנו קהילת חדיד וקהילת כפר שלם וקהילת אחיעזר .
מלווים את חתן הבר מצווה בשיר שבח לבורא עולם .
"אמלל שיר "
ולחתן וכלה "איילת חן "
ומכיוון שאנשים נוטשים מורשתם אזי שרים מיני שירים ובלבד שיהיה רעש וצילצולים .