היסטוריה בעולם ההלכה התימני: הופיע ויצא לאור עולם הכרך הראשון בסדרת הספרים המפוארת "שלחן ערוך תימן" | כל הפרטים
השקעה ועמל של שנים רבות, פרי עטם של תלמידי חכמים מופלגים, אשר בעזה"י לא הניחו זוית ופינה בהלכה ובמנהגים שלא ליבנוה, כל אלו באים לידי ביטוי ביצירת מופת היסטורית זו | הספר אשר חיכו לו בקהילותינו שנים רבות, ספר ההלכה המקיף לכל בני תימן על סדר השו"ע, יוצא לאור עולם, ועליו יאות להלל: "עוד לא בא כבושם הזה"!
ישמחו הלומדים וישישו המעיינים, ביום זה אשר הופיע ספר "שלחן ערוך תימן" יקר מפנינים, כי בו נקבצו כל מנהגי ק"ק תימן במקומות השונים, כפי אשר הנחילום חכמים וזקנים, ועליהם נוספו הלכות רבות מפוסקים ראשונים ועד אחרונים, חדשים עם ישנים, מסודרים בטוב טעם ע"י חבר תלמידי חכמים יראים ונאמנים.
החיבור הנפלא הזה הוא פרי עיטם של הגאונים הרב אברהם אורי שלומי והרב עמית שלומי, כאשר בנוסף לכך לרגל המלאכה נקבצו ובאו תלמידי חכמים מופלגים אל מקום אחד, בית המדרש הגבוה להוראה "אהבת שלום" ע"ש רבינו שלום שבזי זיע"א, ושם נתלבנו הדברים ונזדקקו שבעתיים, ונבדקו והוגהו הלוך וטחון הדק היטב עד אשר דק, ומשם הפציע השחר ויצא לאור עולם הספר "שלחן ערוך תימן", יצירת הפאר ההיסטורית לכל בני ק"ק תימן.
הנחיצות שבהוצאת חיבור זה:
ברוך ה' זכינו בדורנו דור יתום, שהערה עלינו הקב"ה רוח ממרום, רוח אהבת תורה המפעפעת בלב הבריות, להחזיק בכל עוז במסורת אבות, ובתי מדרשות מלאים לאלפים ולרבבות.
אמנם על אף ריבוי התורה, אין יוצא אלא אחד מאלף להוראה (קהלת רבה, פרשה ז), ואף אותם היוצאים להוראה, אין כולם בקיאים בהלכה ובמנהג אשר הנחילונו אבותינו נ"ע. ובפרט שמרנן ורבנן חו"ר תימן בארץ ישראל אזלי ומדלדלי בעוה"ר, והחכמה מאין תמצא, עד שאין יודעים הבנים מעשה אבותם מקדם במקומות מושבותם. על כן באו הגאונים המחברים שליט"א במגילת ספר, הוא ספר "שלחן ערוך תימן", להעלות על הכתב את הוראת ההלכה והמנהג כפי מסורת אבותינו נ"ע.
דברי גדולי ישראל זצוק"ל ויבלח"א:
ועל מלאכה אדירה ומפעל כביר זה, עודדום והמריצום מרנן ורבנן מנהיגי העדה, ובראשם מרן רבינו הגדול, אביר הרועים, נר ישראל, הגאון רבי שלמה קורח זצוקללה"ה, אשר כל ימיו לחם מלחמתה של תורה למען ק"ק תימן המעטירה, ועוד בימיו זכה לראות החזרת העטרה ליושנה, כהבטחת שוכן מעונה: "כי לא תשכח מפי זרעו". וזכו הגאונים המחברים שליט"א ליצוק מים על ידיו של רבינו זצוק"ל ולקבל ממנו תורה עצה ותושיה רבות בשנים, ואף זכו שהסמיכם רבינו להוראה בישראל.
ולהבדיל בין החיים לחיים, גדולי התורה מכל העדות, ובפרט מאורי העדה שיבלחט"א, אשר ראו את גודל המלאכה ושפעת אור יצירת פאר היסטורית זו, ויצאו מגדרם לשבח הספר בכל לשונות של שבח, בכתב ובעל פה. ועל ראשם מרן הגאון רבי פנחס קורח שליט"א, אשר עבר על הספר כולו (ואף הוסיף נופך בהגהות בכתב ידו, ונוספו דברי קדשו בתוך גוף הספר), ויצא מגדרו בדברי הסכמה נדירים, ובתוך דבריו התבטא כי המלאכה נעשתה "בהרחבה ובירור והעמקה גדולה, ומשא ומתן בשפה ברורה בדברי הפוסקים ראשונים ואחרונים עד פוסקי זמנינו בביאור הדק היטב, ולא הניחו זוית ופינה שלא דנו בה, גם בשיטות הפוסקים בפסיקותיהם המוסכמות ובדברים השנויים במחלוקת". ועוד כתב שם: "נהניתי מאד והתענגתי בכתיבתם, עברתי על החיבור כמסת הפנאי מתחילתו ועד סופו, ונוכחתי לראות כי לא בא כבושם הזה, בהיקף רב וכו', וכל מן דין סמוכו לנא, להעמיד האמת על תילה", עכ"ל מרן הגר"פ קורח שליט"א. ודבר שפתים אך למחסור, "מי רואה אותם יוצאים ואינו יוצא", מי רואה את גדולי ישראל יוצאים מגדרם ואינו מבין את גודל המפעל האדיר הזה, אשר לא היה כמותו, אכן "לא בא כבושם הזה"!
ממעלות החיבור:
א. החיבור סובב והולך על סדר השו"ע סעיף אחר סעיף, ובו באו בהרחבה ובעיון דברי גדולי הפוסקים, ראשונים ואחרונים, וגם נוספו בו ביאורים וחידושים, הכל בעיון ובהקפדה יתירה על דיוקם של דברים, כך שבעז"ה שוחרי התורה מכל עדות ישראל ימצאו בו ברכה מרובה. אלא שבודאי שבני ק"ק תימן ישמחו ויגילו בו שבעתיים, שכן נשזרו ושובצו בתוכו כמה וכמה מעלות טובות, כיהלומים ומרגליות: 1. כל מנהגי ק"ק תימן, נמצאים כל אחד במקומו הראוי לו על סדר השו"ע, ובעיון ובהרחבה במקורות כל מנהג, מראשונים ועד אחרונים. 2. גם דברי רבותינו, חכמי ורבני ק"ק תימן נ"ע, ויבלחט"א, באו כל אחד במקומו הראוי [על סדר השו"ע]. 3. כל החיבור הולך בדרך הפסיקה האמיתית והמקורית, כפי מסורת ק"ק תימן, כשבדינים רבים אין זו רק מסורת הפסיקה בק"ק תימן, אלא המסורת הידועה והמקובלת בכל קהילות ישראל מקדם קדמתא.
ב. הקפדה יתירה נעשתה להגיש לפני הקורא את כל מנהגי הקהילות השונות, ק"ק "בלדי", ק"ק "שאמי", ק"ק "שרעב", ועוד. מחמת שיש צמא וביקוש רב לדבר זה בקרב הציבור, ה' עליהם יחיו.
ג. בספר זה הועלו על הכתב מנהגי הקהילות השונות, כפי אשר נהגו הלכה למעשה, וכאשר מרגלא בפומייהו דאבותינו, 'מפי רב ולא מפי כתב'. ודלא כמו שנשתרש כיום אצל מקצת מן ההמון [ואף מן הלומדים], אשר גמרו בליבם לנהוג בכל הדינים כדעת פוסק אחד בלבד לכל אשר יאמר. על כן באו הגאונים המחברים שליט"א בספר זה להעמיד את דרך ההוראה הפשוטה של רבותינו חו"ר תימן בכל הדורות, שבדינים אשר ידוע בהם המנהג, היו מורים ע"פ המנהג הנהוג הלכה למעשה, וגם בדינים שאין שייך או שאין ידוע בהם המנהג, לא היו מורים ע"פ פוסק אחד בלבד לכל אשר יאמר כי הוא זה וללא יוצא מן הכלל. וכבר נאמר "צאי לך בעקבי הצאן", על כן בחרו המחברים שליט"א בדרך זו אשר סללו לנו רבותינו ואבותינו נ"ע, בבחינת "לא טוב אנכי מאבותי".
ועוד כהנה וכהנה מעלות רבות משובצות כפנינים לאורך החיבור, כאשר תחזינה עיני המעיין בספר התורה הזה, כל הרואה אומר ברקאי.