פוסק הדור 3: כל מה שרציתם לדעת על כללי ספר ההלכה הגדול ליהדות תימן 'עריכת שולחן' | היכן נכתבו מנהגי ק"ק 'שרעב' – 'רדאע' – 'חבאן', ועוד | על הכל בפרק השלישי בסדרת הכתבות המיוחדת 'פוסק הדור' – על דרכי פסיקתו של מרן בעל ה'עריכת שולחן' זיע"א
אז כבר אנחנו נמצאים בפרק השלישי בסדרת הכתבות המיוחדת 'פוסק הדור', אשר כזכור בה יצאנו למסע מיוחד של סדרת כתבות מרתקות ומועילות במיוחד, אודות בעל 'עריכת שולחן' זקן וראש רבני תימן בדור האחרון, מרן רבינו שלמה קורח זצוק"ל, אשר כיהן מזה קרוב ליובל שנים כרבה הראשי של עיר התורה בני ברק. כפי שכבר הקדמנו בפרק הראשון, בסדרת כתבות אלו נעלה ונביא לפני הקוראים היקרים הצצה מרתקת לדמותו, ארחות חייו, דרכי כתיבת ספריו בהלכה ובמנהג, ובפרט סדרת ספריו 'עריכת שולחן' אשר בכל הארץ יצא קוום ובקצה תבל מליהם.
בפרק הראשון סקרנו בעיקר על תולדותיו של מרן זצ"ל ועמלו הרב בתורה. בפרק שלאחריו הבאנו וסקרנו סקירה היסטורית ומקיפה על אודות רבנותו בעיר בני ברק, דרכי הנהגתו בעיר התורה, ובכלל – על עצם מינויו כרב העיר בני ברק, ודעתם של גדולי ישראל ודחיפתם הרבה לקידומו כרבה של העיר בני ברק – אותה זכה להנהיג ברמה קרוב ליובל שנים. פרק אשר זכה לתהודה רבה, ותגובות ומשוב רב מהקוראים היקרים מכל קצוות תבל.
בפרק הנוכחי נגיש בפני הקוראים את כל כללי ספרי ההלכה הנודעים והנלמדים ביותר בקהילות קודש תימן, סדרת הספרים המקיפה 'עריכת שולחן' (ילקוט חיים) על כל שלשה עשר חלקיו, אורח חיים, יורה דעה ואבן העזר. נעתיק בפני הקוראים מכתביו של מרן המחבר זצ"ל בעצמו, כיצד ואיך הכין את הספר לדפוס, מה הביאו לעורכו בצורה זאת, וכיצד הדרך הנכונה להגות בו וללומדו כיאות.
*
לפני כן, נציין קטע קטן מדבריו חבר ביה"ד הרבני בפתח תקוה, הגאון רבי אברהם אבידר שליט"א, דברים אשר נשא בשבח סדרת ספריו 'עריכת שולחן', בימי השבעה להסתלקותו של רבינו זצ"ל (נדפסו הדברים ע"י מכון המאורות בקובץ שפתי מלך חלק ה').
חבר בית הדין הרבני בפ"ת, הגאון רבי אברהם אבידר שליט"א אמר בימי השבעה בהספדו על רבינו:
"המנוח רבינו שלמה, מי שמסתכל בספרות העשירה שהוא כתב, כבר בגיל צעיר מאד הלך לכתת את רגליו אצל זקנים ורבנים וחכמי העדה ללמוד מהם את מנהגי תימן. הוא הראשון, הראשון שטרח בעבודה, ועשה עבודת אמנות מקיפה. לא רק להצטמצם באזור צנעא, ארץ ילדותו, אלא בכמה וכמה אזורים. הלך וישב וכתב, כבר בשנת תשכ"ה – הוא היה בגיל 30. הוא סיפר לי שהוא עלה לארץ בגיל 15, כבר הוציא חוברת "הוראות ומנהגים להלכות פסח" בלי נימוקים, רק את ההלכות. ניתן לראות שם איזה לשון רהוטה, כל הלשון כתובה בלשון יפה מאד, שכל מי שקורה מבין מה כתוב כאן, בגיל צעיר מאד.
"לאחר מכן הוא הוציא את סדרת הספרים "עריכת שולחן – ילקוט חיים" בשנת תשל"ה, הוא היה בגיל 35. עריכת שולחן – ילקוט חיים חלק ב' בשנת תש"מ. כל פעם הוא התקדם וחקר ודרש על מנהגי תימן. כשהייתי ילד בגיל 15 באתי לרח' מהר"ל 6, הדירה הקודמת, זה היה יום שישי, הייתי בשיעור א' בישיבה קטנה, אני שומע רעש בבית, מה הם עושים? האמא הרבנית ע"ה פתחה את הדלת, אני רואה את האבא יושב, היה בית קטן, יושב סמוך לכניסה לדלת עם פיג'מה ומתקתק במכונת כתיבה, מכין את הספר "עריכת שולחן – ילקוט חיים" חלק ג'. התפעלתי, באיזה חריצות, מתקתק ומתקתק. הייתי ילד בגיל 15, והרב התייחס אלי כאילו מי אני. והוא אומר לי, "סלח לי שאני לבוש כך עם פיג'מה".
וכה דברי רבינו זצ"ל בהקדמתו הראשונה לספר 'עריכת שולחן' במהדורתו הראשונה, אשר נדפס ככרכים בודדים ולא כסדרה שלימה. וזה לשונו הבהיר שם:
בחוברת זו, הועלה אפס קצהו של אורח חיים הלכתי של שבט בעל ממדים קטנים, שהיה מנותק ממרכזים גדולים ורבים, אשר קמו בריכוזי עם ישראל גדולים ורבי כח, וקמו ויצרו-קבעו דפוסים, תיקנו והשפיעו השפעת גומלין את טל החיים מרכז לרעותו.
על אף הכל, יהדות זו התקיימה בעיקר ממשאביה, בנתה אורח חיים תורני שלם ומדוקדק, בממדים מרכזיים של אומה שלימה, והתקופות שנפתחו להם להשפעה, בעיקר מתקופת הגאונים, והצצות קצרות לראשונים ואחרונים שהיו מאשרים דרכם, ומעט להשפיע ולחדש.
יכולת זו להתקיים קיום עצמאי משלהם במשך אלפי השנים, בתנאים האיומים, מצביעה על כח טמיר שניחונו בו ואשר היווה אבן יסוד לקיומם, מבלי כל סטייה קלה שהיא באמונת ישראל וקיום התורה והמצוות.
אם לקט הדינים והמנהגים הרשומים פה לא רק ישמשו נר וזכרון למסורת אבותינו הקדושים והמופלאים, שבתנאי גלותם הארוכה והמרה מני כל, נתנו נפשם עליה לשמרה, ולהשתמר בה, אלא גם יהוו נתיב והמשך דרך החיים, אין ספק כי ימליצו יושר עלינו בזה ובבא, ומשמים יערו רחמים עלינו, אכי"ר.
גם זאת נחלתי, כי לא שפר חלקי עד הלום, וכמה צורות לבשה ופשטה עבודתי זאת מתחילת מחשבתי ועד הספר הזה. בראשית הייתה כוונתי לכנס ולברר הפסיקה והמנהגים שמקורם עד זריחת שמשו של רבינו הרמב"ם. וזכור לטוב אותו גאון וצדיק יסוד עולם, מ"ו הגרי"ש כהנמן זלה"ה, אשר בין כל יגיעו וסיועו בכל עניין שהיה לי, עוד כתב מכתבים לאנשי מעלה כי יחושו לעזרתי, ואף הבטיח מלותיו על שער הספר בבוא מועד, אך בעוונותי כי רבו לא צלחה דרכי מסיבות שתקצר היריעה לפורטן, ואח לכולן קשיי הממון.
הוזכרו כאן, היאך למעשה הכריעו ונהגו ישראל בתימן. נוסף לכך, באו כאן מנהגים וארחות חיים שיסודם ושרשם במנהגי חכמי ישראל שהאירו נהגם בתימן במשך הדורות.
מנהגים שלא נחקקו עלי ספר
ועניין אשר לא ציינתי מקומו, הרי הוא שריר וקיים על מדפי החיים וקיום ההלכה למעשה יום יום ומועד, הם הדפים הם הספרים. והיא היא זכותם הגדולה של רבותינו, אשר מחוסר דפוס נחקקו ונשתמרו לדור ודור בהתקיימות דבריהם.
לכל סעיף ולשון מהן, ציינתי מקורות מן התלמוד הבבלי או הירושלמי, מן המדרשים וספרי הגאונים, מספרי הראשונים ועד האחרונים, גם אם הם חיבורים שלא נתפשטו ולא נודעו לאבותינו, או אפילו נתחברו בדורות מאוחרים מאותו עניין. וכל כוונתי אך ורק להצביע שעניין ומנהג כזה וכזה, מוזכר או מבואר בספר מספרי חכמי ישראל, ולא כבסיס לאותו עניין, כי קרוב לודאי שהוכרע ונתברר בבתי מדרשם של רבותינו, וכאמור מחוסר דפוס וממצוקה נעלמו במשך הדורות. משום כך, היה די לי בציון ספר אחד או שניים, ולא הרביתי לחפש עוד.
אחר כל זאת, ביררתי וביססתי קביעות, פסקים ומנהגים ומסורות אשר בחלק מהם עדיין יד לא נגעה בהם, ועין לא שזפה צפונותיהם, כאשר יראה כל מעיין טוב העין. זכות רבותינו עמדה לי להבין ולהשכיל בדברי קדשם, לדקדק בהם ולהשיב על דעות ושיטות אחרות. וזאת חייב אני להודיע, כיון שלא באתי לחלוק מדעתי חס ושלום על חכם מחכמי ישראל הגדולים, על כן לא חששתי להאירם ולהעמידם גם כנגד חכמים ופוסקים ידועים ומקובלים. ובטוחני בצדקת רבותינו כי תעמוד לימיני.
בכל הבירורים והפרשנות שכתבתי, השתדלתי להצטמצם לבלי אצא מגדר החיבור. ובהרבה מקומות הפסקתי דברי באין כאן מקום להאריך (אכ"מ). אם כי במקומות מיוחדים לא יכולתי לעצור ברוחי. פסקים שכבר נתבארו בשתילי זיתים ועל ידי מהרי"ץ, לא הוספתי דבר, לבד במקומות בודדים חזרתי לברר הסוגיא מחדש, כדרכי. או כשהערתי והארתי בדבריהם. ובטוחני כי בעלמא דקשוט נ"ר הוא לפניהם, וטוב יליצו בעדי.
אחר כל מה שהרביתי דבר בהקדמתי זאת, רואה אני עיקר ספר זה בשתים, א. בעריכה מסודרת מקפת ומסכמת ארחות חיים הלכה למעשה, המנהגים והתקנות ושרידי הפסיקה, אשר בודאי כולן יהיו תמוכין וסימוכין לכל תלמיד חכם ירא שמים בבואו לברר עניין, ימצא יסודות והכרעה צרופה לאמתה של תורה. ב. ביסוס ובירור המנהגים המיוחדים, וציוני מקורותיהם. כל האלה הובאו באותיות מוקטנות, באלה אין ספק כל מי שימצא דרך ומקור יותר חשוב משלי, תבוא עליו ברכת שמים, ומכולנו יגדיל תורה ויאדיר.
סדר הספר עריכת שולחן ילקוט-חיים
עתה אשלם לאל גומר אלי טובות, להגיש בגיל ורעדה לפני קהל ישרי לב, חלק ראשון – פרי בכורי עמלי, אשר מעתה ואילך יקרא בשם עריכת שולחן. בו נערכו בסדר ובשיטה מדרכם ומהווייתם והנהגותיהם של רבותינו, הכרעות שיטות ופסקים מימים קדומים עד הלום, ובעיקר:
א. ארחות חיים ומנהגים הלכה למעשה, המתקיימים בחיי יום יום ומועד, מהם העלולים להידחק או להיטשטש, ובחלקם גם להשתכח, כפי שכמה ממנהגי הקדמונים נשכחו, ואך זכרם בכת"י, שאותם גם כן כללתי בספרי זה.
ב. פסקים ומנהגים המתקיימים כפי שיצאו מבית מדרשם של אביי ורבא. וכן משרידי הוראות הגאונים. או פסקים ומנהגים שלא כפסקי הרמב"ם. או במקומות שנהגו כשיטות שאר ראשונים, כגון הרמב"ן והרא"ש ועוד.
ג. שיטות ופסקים והנהגות הדומים לפסקי ומנהגי הרמ"א ושאר האחרונים, עד להלכות ומנהגים אשר רוח הזוהר והמקובלים מרחפת על פניהם.
ד. ערכתי מנהגיהם וארחות חייהם של הקהילות באיזורים השונים, במדה והם נבדלים מכלל הקהילה בצנעא על כל גלילותיה וערים הדומות לה, וכן המחוזות שרעב, רדאע, חבאן ועוד. ואף על פי שהשינויים הם מעטים, אבל ייחוד להם במקוריותם. ומודעת זאת, כשאכתוב "ויש מקומות", הכוונה על מקומות שקשה להגדירם בפני עצמם. "ויש גלילות", הכוונה על איזור שרעב. "ויש קהילות", הכוונה על איזור רדאע. "ויש מקום", הכוונה על איזור חבאן. וכל לשון שהוא בסתם, הרי עניין זה שווה לכל, בין כשהוא מוסכם בין כשיש בו חילוקים.
כל מה שהבאתי בארבעת כללים אלה, כתבתים באותיות גדולות, ולכל סעיף ולשון מאלה, ציינתי מקומו, החל מכתבי הראשונים ועד כתבי דורינו. בעיקר כת"י הנקראים "תכאליל", והם סדרי התפילה שנעתקו מדור לדור, ונמצאים במאות עותקים בידי רבים, ובספריות בארץ ישראל ובעולם. מהן בני ארבע מאות שנה עד שש מאות שנה. והם היו נעתקים על ידי סופרים וגדולי החכמים מכת"י אשר קדמו להם. והמאוחרים שבהם הם מכת"י מהר"י בשירי ומהר"י ונה נע"ג. ובהם נכתבו דינים והנהגות הנצרכים יום יום, ומלווים פרשנות ומובאות מרבותינו זלה"ה.
עד כאן מדברי הקדמתו המאירים של מרן זצ"ל, בפרקים הבאים נעלה עוד מדברי רבותינו גדולי ההוראה שליט"א על מעלתו ושבחו של סדרת הספרים 'עריכת שולחן', וכן פרק מיוחד אודות דרכי פסיקתו בהלכה ומנהג בדעת מרן והרמב"ם. על כך ועוד, בפרקים הבאים אי"ה.
💥המבצע ממשיך💥 📖 'ארגון המאורות' במבצע ענק על סדרת הספרים 'עריכת שולחן' מאת מרן הגר"ש קורח זצוק"ל 📖
לרגל חודש 'עריכת שולחן' בו נסתלק לבית עולמו מרן הגר"ש קורח זצ"ל, מבצע ענק לרכישת סדרת הספרים 'עריכת שולחן' י"ג חלקים, פורמט גדול – ב50 אחוז הנחה! 💥
מעוניין לקבל את הספרים בהנחה זו – פנה אלינו עוד היום – בטל' 📞 – 052-7199-650 או – 050-902-1-902
שימו לב❗
המבצע הגדול תקף, עד ליום חמישי הקרוב (פרשת ויצא) בלבד!
פוסק הדור: על הרבנות העיר בני ברק | מה אמר הקנאי הגדול הגרמ"מ שולזינגר זצ"ל? | פרק שני בסדרה
פוסק הדור: מבוא לסדרת הכתבות על בעל 'עריכת שולחן' – דרכי הפסיקה בקהילות תימן, ועוד | פרק ראשון בסדרה
לסדרת הכתבות 'פוסק הדור' על מרן בעל 'עריכת שולחן' – הקליקו כאן >>>
