שאלה:
שוטרים הגיעו לכמה בתי כנסיות שהיה שם יותר מתשע עשרה מתפללים ונתנו לכל אחד מהמתפללים כולל לתשע עשרה הראשונים קנס של 500 ₪ לכל אחד, והשאלה אם אותם אלה שבאו אחרי התשע עשרה, צריכים לשלם לתשע עשרה המתפללים הראשונים את הקנס שקיבלו כי הם גרמו להם להתחייב ולא היה להם לבוא?
תשובה:
נראה דהחיוב של הקנס הוא רק על אלו שיותר מתשע עשרה כיון שתשע עשרה הראשונים באו בהיתר והאחרונים לא היה להם לבוא אחר שכבר יש תשע עשרה וצריכים לשלם לראשונים את הקנס שקיבלו מלבד הקנס שלהם, ודמי ממש למה שכתב הרמב"ם (הל' חובל ומזיק ו,יד) וז"ל: "חמישה שהניחו חמישה חבילות על הבהמה ולא מתה ובא זה האחרון והניח חבילתו עליה ומתה, אם היתה מהלכת באותן החבילות, ומשהוסיף זה חבילתו, עמדה ולא הלכה, האחרון חייב, ואם מתחילה לא הייתה מהלכת, האחרון פטור, ואם אין ידוע כולן משלמין בשוה". הרי מפורש שרק האחרון נחשב המזיק והוא בלבדו חייב.
ולא דמי כלל למ"ש הרמב"ם (שם הט"ו) וז"ל: "וכן חמישה שישבו על הכסא ולא נשבר, ובא האחרון וישב עליו ונשבר, אע"פ שהיה ראוי להשבר בהן קודם שישב, הואיל וקירב את שבירתו, האחרון חייב, שהרי אומרים לו אילו לא נסמכת עלינו, היינו עומדים קודם שישבר", ולכאורה הכא נמי אלו שמעבר לעשרה שבאו יכולים לומר לראשונים היה לכם לצאת מבית הכנסת. דזה אינו, דזה גופיה יקשה מאי שנא ה' שישבו על ספסל מההיא דה' חבילות דרק האחרון חייב הלא היה להם להרים את החבילות, וע"כ כמ"ש הסמ"ע (חו"מ סי' שפג סק"י) וז"ל: "דשאני התם דמיירי דגם זולת האחרון היה נשבר לאחר זמן, דמשו"ה אומר להם כיון דהייתם צריכים לעמוד עכ"פ לאחר זמן, היה לכם לעמוד מיד, משא"כ בחבילות הללו", וא"כ בנידו"ד דתשע עשרה לא נקנסים הרי שלא שייכא הסברא והראשונים פטורים.
ולדעת הטור (סי' שפא) גם בספסל אין חייבין לעמוד הגם שאם היו עומדים לא היה נגרם שום נזק. והסברא בזה היא דישיבה בלי שישבר כלל לא חשיבא מעשה נזק, משא"כ היכא שישבר אחר מן חשיב מעתה מעשה נזק אמטו להכי היה מחוייב לקום. אכן י"ל דכל דין ספסל הוא משום דברגע הישיבה לא עשה כלום אמטו להכי צריכים הראשונים לקום, משא"כ הכא לא היה להם רשות להכנס ולשהות שם, דמיד בשעת הכניסה והשהיה בבית הכנסת חשיבא התקהלות אסורה ודו"ק.
