ביום י"א בתמוז הלך לעולמו המחנך הצדיק רבי ישעיהו (ב"ר דוד) שלמה־אכלופי ז"ל, אביו של להבחל"ח ידידנו ומכובדנו העומד לימיננו הרה"ג רבי אלמוג שליט"א – מח"ס שערי שלמה, סגולת שלמה, אהבת הקדמונים ועוד, ועורך ראשי משנה ברורה 'אוצרות' גאוני תימן.
המנוח זצ"ל היה ירא את ה' מנעוריו, מסר נפשו לחינוך בניו לתורה ויראת ה', העמיד תלמידים רבים ונאמנים לה' ותורתו בארץ ובגולה, האיר פנים לכל אחד והרבה במעשים טובים.
הלוויתו התקיימה לפנות ערב, ונטמן בהר הזיתים. בני המשפחה ישבו שבעה בביתו.
רבי ישעיהו נולד בשנת ה'תש"ה בעיר יפיד במחוז חיימה השוכנת דרומית מערבית לעיר הבירה צנעא – וביניהם כמה שעות הליכה, לאביו הצדיק השקדן רבי דוד בן הרה"ג הדיין רבי יחיא אכלופי זלה"ה מרא דאתרא בית סלם, ולאמו הצדקת בתיה ב"ר יעיש סאלם אכלופי זלה"ה ועל שמו נקרא בהיכנסו בבריתו של אאע"ה ע"י זקינו המוהל רבי יחיא.
בהיותו כבן שנה חלה מאוד ושכב על ערש דוי, כל הרפואות לא הועילו מאומה עד שלקחו אביו ר' דוד לזקינו ר' יחיא וריפא אותו בשיטת המְכַּוִי, ובכך ניצלו חייו וזכה לחיות בבריאות איתנה כל חייו.
תקופה קצרה למד אצל המארי, ובאלול תש"ט החל מסע העלייה של המשפחה לארץ הקודש. לאחר חגי תשרי הגיעה כל המשפחה בשלום לחַאשִׁדּ מחנה עלייה הסמוך לעדן, ובחנוכה תש"י זכו לחונן את ארץ הקודש במחנה עלייה עין שמר. משם עברו עם כל בני ק"ק חיימה לפרדייה – כיום אמירים – שבצפון, אליהם הצטרפו גם משפחת הגאון רבי שלמה מחפוד שליט"א ממסיב הסמוכה לבית סלם, והקשר העמוק ביניהם נשאר למשך כל השנים. גם רבים מיהודי ק"ק מהַאצִר שהו בפרדייה, ולימים נשא את רעייתו טובה שתחי' מקהלה זו.
בפרדייה נחטפה אחותו התינוקת מלכה תחי', והועברה בחשאי לבי"ח בטבריה, אבל אמו בתיה ע"ה לא ויתרה ולא האמינה לאחיות ולרופאים, והתעקשה לקבל את בתה בחזרה, ואמנם לאחר כמה נסיעות והתעללויות מייגעות זכתה בס"ד לקבל את בתה בחזרה. לימים בס"ד זכתה מלכה להקים בעשר אצבעותיה (בתמיכת ועידוד אחיה המנוח ע"ה) משפחה יקרה בנים, נכדים ונינים ההולכים בדרך ה'.
מפרדייה נסעו לראשון לציון, שם קיבל אבי המשפחה וחמשת ילדיו שני צריפים, אך אחד מהם הקדיש ר' דוד כמקום תפילה לק"ק שרעב שעדיין לא סיימו את בניית בית הכנסת לקהילתם. במשך תקופה ארוכה היו ילדיו הקטנים משכימים בטרם עלות השחר ומפנים את הצריף עבור המתפללים, כך רכשו בניו גם חשיבות לתפילה וגם מעלת גמילות חסדים לכל אחד.
מראשון לציון עברה המשפחה בשנת תש"ז לשכונת עין התכלת בצפון נתניה, שם למד בבי"ס מוריה, וכשסיים, המנהל ר' יהודה אריכא ז"ל שלח מהכתה רק אותו ללמוד בכפר הרואה – אצל הרב משה צבי נריה זצ"ל. לימים שח ר' יהודה לבנו "אביך היה תלמיד מנומס ומחונך עם דרך ארץ ועדינות, רואים שבא מבית טוב, אבל עם אחרים היו בעיות".
לאחר מכן למד במכון להוראה בגבעת וושינגטון, כשסיים לימד כשנה בכרם בן זימרא אצל הרב מאיר יהודה גץ זצ"ל. לאחר הצבא לימד כשמונה שנים בבית שאן שם נשא לאשה את רעייתו שתבלחט"א טובה בת הרה"ג הצדיק רבי אהרן גמיל זלה"ה, מראשי הקהילה בפרדס חנה, שאף היא עבדה בהוראה. בבית שאן נולדו להם שני בנים הבכור רבי עמיצדק שליט"א ורבי אלמוג שליט"א.
בשנת תשל"ח חזרו לגור באופן קבוע בעין התכלת ושם נולדו להם בתם בתיה תחי' (הנשואה לרבי יהל אברהמי שליט"א) ובנם דוד הי"ו.
מלבד עבודתו בהוראה והיותו דמות חינוכית ברמ"ח אבריו ושס"ה גידיו, עוד שימש כתל תלפיות לכל השכנים באזור בין בענייני הלכה, בדיקת תפילין ומזוזות, הכנה לבר מצוה, שלום בית וחינוך ילדים ואפילו פתרון חלומות ועוד כהנה וכהנה. רבי ישעיהו שימש גם כרב ובעל קורא בכמה בתי כנסיות תימנים וספרדים בשכונה, בהם גם מסר שעורי תורה, ורבים העידו שהם חבים לו את חייהם הרוחניים, בהיותו נושא את דגל האמונה והתורה בעוז ובגאון בבחינת "ויגבה לבו בדרכי ה'".
בשלהי שנת תשמ"ג נתבקש ע"י הרב דוד רביבו זצ"ל רב קהילת פיניקס אריזונה בארה"ב, לבוא ולחנך בביה"ס היהודי שם עם רעייתו ומשפח' שיחיו. לימים, כשנשאל הרב רביבו "מדוע בחר ברבי ישעיהו, והרי אינו שולט בשפה האנגלית"? השיב הרב רביבו "אני מעדיף שליחים שפועלים מכל הלב ועם כל המרץ, אפילו שחסרה להם השפה, מאשר שליחים השולטים בשפה, אבל פועלים בלי לב ומרץ"!!
בפיניקס פעל רבות להחדיר יהדות ותורה בקרב הצעירים, ואף שימש בשבתות כבעל קורא בטעמים נוסח אשכנז, פרט לעשרת הדיברות, אותם היה קורא רבי ישעיהו בקול צח בלשון הקודש המדויקת שבידינו, כשכל הקהל מתרגשים ומודים שהרגישו כיצד היה באמת מעמד הר סיני.
לאחר שלש שנים בשלהי שנת תשמ"ו חזרו ארצה מלווים בעוד כמה משפחות הי"ו. ביום הכפורים תשמ"ז נולד בנו החמישי רבי אהרן שליט"א. את בניו שלח ללמוד במדרשיית נועם, כשהוא התבטא באחת ההזדמנויות "אני חוסך מפת לחמי כדי לממן את שכר לימודם", תופעה שלא הייתה מצויה במקומו, אבל בזכות מסירותו לחינוכם, זכה עם רעייתו שתבלחט"א, לגדל משפחה שלימה יראי ה' בנים נכדים ונינים ההולכים בדרך ה' שומרי תורה ומצוות ודבקים במורשת אבותם.
גם לאחר שיצא לפנסיה המשיך בהפצת תורה וייסד ואירגן כמה שיעורי תורה בנתניה וסביבותיה יחד עם אברכים מקרית צאנז, וזכו לסיים כמה מסכתות מהש"ס.
בראשית שנת תשע"ב עלה בקודש והתגורר בעיר הקודש ירושלים, והקדיש את חייו לתורה וחינוך. בשעות הבוקר היה מהקבועים בשיעורי תורה לגימלאים בביהכ"נ "ישורון", ואחר הצהריים בשיעורי תורה שמתקיימים בביהכ"נ "משכן אהרן" בבית וגן ע"י הגאונים רבי ציון חוברה שליט"א ורבי יוסף אביני שליט"א. לאחר תפילת ערבית בביהכ"נ "עץ יוסף" בגבעת שאול השתתף בשיעור מפי הרה"ג יהודה גיאת שליט"א. מאוחר יותר היה לומד בחברותא תלמוד ירושלמי עם בנו הרה"ג רבי אלמוג שליט"א.
לאלה שהתפלאו על המהלך של רבי ישעיהו, כיצד עזב וילה גדולה בנתניה, ועבר לדירה בת שלשה חדרים בירושלים, השיב להם רבי ישעיהו מיניה וביה "אדרבה, פה היא הוילה האמיתית"!
רבי ישעיהו גם התנדב בכמה בתי ספר בירושלים ללמד תורה ואמונה, ואף לקח תחת חסותו בחורים רבים ממכון מאיר ועוד, לגדלם וללמדם תורה ומסורת אבות, ומסייע בידם בנישואיהם, ושומר אתם על קשר גם לאחר מכן, את הכל עשה בשמחה בחביבות ובמאור פנים מיוחד, עד כדי כך שאחד הספדנים אמר "רבי ישעיהו היה אחד מל"ו צדיקים שבדור"!!
מקוצר היריעה לא הרחבנו על דרכו החינוכית המיוחדת, על תפילותיו הנפלאות שאפילו הגאון הגדול רבי יחיא אלשיך זלה"ה התפעל מהם, על חסדים רבים שגמל בסתר, על הכנסת אורחים מופלגת, מדת הענוה והצניעות, הזריזות והחריצות, המתינות ויישוב הדעת, היושר והאמונה ועוד ועוד.
ביום רביעי האחרון לחייו י"א תמוז ה'תשפ"ד נכנס לים המלח, ולאחר שעה קלה נמצא ללא רוח חיים, כך השיב את נשמתו לבוראו טהורה ונקיה במיתת נשיקה כפי שהתבטא הגאון רבי חיים מגורי שליט"א ועוד רבים, ונקבר אור לי"ב תמוז בהר הזיתים.
איתא במסכת כלה והובא במנורת המאור פרק רי"ב, ת"ר מה ראה ישעיה הנביא לומר "הצדיק אבד ואין איש שם על לב" ללמדך שהצדיק נתפש בעון דורו ע"כ. כך גם רבי ישעיהו נלקח כקרבן כפרה על הדור, כמו שהספידו הגאון רבי שלום יצחק הלוי שליט"א ראש ישיבת בית הלוי, שהמנוח עלה כקרבן כפרה על הדור, ולא על חינם הדבר אירע בים המלח, שכן נצטוינו בתורה "על כל קרבנך תקריב מלח". וסימנא מלתא היא, שכן הסוגיא האחרונה שלמד עם בנו ערב פטירתו, הייתה בירושלמי ראש השנה (ד' ג') שם מובא פירוש הפסוק "ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת ימים" שמדובר על הקרבת הקרבן שנאמר "והקרבתם אשה לה' שבעת ימים".
תנחומינו לרעייתו החשובה תחי' שעמדה לימינו כל השנים במסירות ובנאמנות, ולכל משפחתו – "תנוחמו מן השמים". ויהי רצון שנזכה לביאת משיח צדקנו בב"א עם תחיית המתים. תנצב"ה.
