כל מה שרצית לדעת על ראש השנה ה'תשפ"א – בצל נגיף הקורונה • מקבץ דינים מיוחד מבית ההוראה 'המאורות' לק"ק תימן

מקבץ נקודות חשובות לראש השנה תשפ"א

בעריכת הגאון רבי אורן צדוק שליט"א
ראש בית ההוראה נזר ההוראה ומרבני בית ההוראה המאורות לק"ק תימן

ערב ראש השנה

  • ערב ראש השנה חשוב להכין 'נר נשמה' כדי שיהיה ממה להדליק את אור ההבדלה במוצאי שבת, (וכמובן אינו מטעם נר ששבת שביום הכיפורים).
  • מומלץ להכין נֵרוֹנִיוֹת קטנות ולנעוץ בתוכם גפרור שיהיה סמוך לפתילה, כדי שיוכלו לברך במוצאי שבת ברכת 'מאורי האש' על נר אבוקה.
  • יעשה תנאי שאינו מפריש את עצמו מלהזיז את הפלאטה כאשר החשמל נכבה בתוכה, (בהמשך יתבאר לשם מה נצרך הדבר).

ליל יום טוב של ראש השנה

  • יום טוב ראשון של ראש השנה הוא יום שבת, ועל כן התפילה הינה בהתאם לכך, ויש להקפיד על כל התוספות שבה, כגון 'יום המנוח הזה' וכן בסיום הברכה האמצעית, 'ברוך וכו' מקדש השבת וישראל ויום הזכרון'.
  • אם לא הזכיר בחתימת הברכה 'מקדש השבת' או ענין ראש השנה (יום הזכרון), הדבר נתון במחלוקת פוסקים גדולה, יש האומרים שכיוון שהזכיר בגוף התפילה עצמה כבר יצא ידי חובתו, ויש האומרים שאעפ"כ חשוב משנה ממטבע שטבעו חכמים, וצריך לחזור. וההוראה המקובלת בזה ספק ברכות להקל, אולם יש לידע שרבותינו מהרד"מ בשתילי זיתים סימן תפ"ז סק"ג ומהרי"ץ בסידור עץ חיים דף ו' עמוד א' הורו כדעת הפוסקים שצריך לחזור, על כן יזהר במשנה זהירות להתפלל מתוך הסידור, כדי שלא להגיע לידי כך.
  • לאחר התפילה אומרים 'יום הששי וכו", ושליח ציבור מברך ברכת מעין שבע, ומתפללי נוסח ספרד והשאמי מזכירין בתוכה 'המלך הקדוש' במקום 'האל הקדוש'.
  • אם טעה והתחיל מיד קדיש, אם עדיין לא הגיע לאיש"ר, יפסיק ויאמר ברכת מעין שבע, אולם אם נזכר לאחר מכן, יסיים את הקדיש, ויאמר ברכת מעין שבע, ולאחריה יאמר קדיש תתקבל.
  • מניינים המתקיימים בחוץ אינם אומרים ברכת 'מעין שבע', אולם חצר של בית כנסת המצויה בתחומה, אומרים.
  • קידוש לליל ראש השנה הינו עם תוספת הזכרת קדושת השבת, כמו בתפילה, וכן בהפטרת היום.
  • אין לטלטל שופר בשבת משום מוקצה.
  • ליל יום טוב של ראש השנה שחל בשבת מותר לקרוא לאור הנר, שאימת הדין עליו ולא יבוא להטות (ספר ערך לחם סימן רע"ה הובא בכה"ח). 

שחרית יום טוב ראשון של ראש השנה

  • ראוי לקבוע את תפילת שחרית ב'הנץ החמה' משום קדושתו של היום, מה גם שאז עדיין לא חם כל כך, ומועיל הוא למניינים המתקיימים בחוץ, והן לאלו השוהים בבית כנסת מפאת החלונות הפתוחים כדרישת שמירת בריאות הגוף והנפש.
  • ראוי להזדרז בתפילה כמה שאפשר כדי לא לשהות זמן ארוך במקום אחד בריבוי אנשים.
  • אף שאין מקיימים מצות תקיעה בשופר, מכל מקום אומרים 'היום הרת עולם' בתפילת מוסף.
  • כיוון שיום טוב ראשון של ראש השנה חל בשבת, הצורך לקיים סעודה שלישית, אמנם היות שמדובר גם בערב יום טוב שני, כתבו הפוסקים שיש להקדים לסעוד קודם זמן מנחה קטנה (זמנה בערך בשעה 16:00), על מנת שיאכל את סעודת ליל יום טוב שני לתאבון, וממילא תפילת המנחה צריכה להיעשות קודם לכן, על כן ראוי שיקבעו זמן מנחה בהתאם לכך. אולם יש לדעת שלא נהגו אבותינו כן אלא התפללו תפילת מנחה בעתה ובזמנה כבכל שבת ושבת לאחר זמן מנחה קטנה, ועל כן הנוהג כן יראה שלא יאכל יותר מכביצה פת, ואילו שאר דברים יכול לאכול כפי רצונו, רק יזהר שלא ימלא כריסו כדי שיוכל לאכול סעודת יום טוב שני בתיאבון.
  • הנוהגים לומר תשליך בראש השנה, אם נמצאים במקום שאין בו עירוב או חשש עירוב שאינו תקין, וישנו חשש שהציבור יטלטל את הסידורים, ידחו את אמירתו ליום טוב שני.

הכנה מיום טוב ראשון ליום טוב שני

  • יש ליזהר מלהכין מיום טוב ראשון ליום טוב שני, ועל כן לא ישטוף כלים ביום טוב ראשון לצורך יום טוב שני, וכן לא יערוך את השלחן לכבוד סעודת הלילה. וכן לא יכינו את הספר תורה לקריאת יום טוב שני, וכמו"כ לא יפשיר מאכלים על מנת שיהיו מופשרים ללילה, אלא אם כן מפשירם בעוד היום גדול, ובזה יכול להניחם על פלאטה חמה בפרט השנה שיש סעודה שלישית ולא ניכר הדבר שעושה לצורך יום טוב שני. אולם להניח על פלאטה כבויה סמוך לחשיכה שתידלק על ידי שעון שבת אסור שהרי ניכר הדבר שעושה זאת לצורך יום המחר.
  • עבר והכין מיום טוב ראשון ליום טוב שני לא נאסרה ההכנה, אם מאכל אם שאר דבר.
  • הרוצה להשתמש בכיריים של הגז ביום טוב שני, אולם הפלאטה של שבת מונחת על גביהם, יעשה בדרך זו, יחברנה מערב שבת לשעון שבת, ויכוון אותו שלאחר יציאת השבת יכבה לחצי שעה לערך, ואז לאחר שכבה יסיר את התקע של הפלאטה מהשעון, ויסיר את הפלאטה מהכיריים, ויזהר שלא יסיר את השעון ממקום חיבורו בנקודת החשמל, שהרי בזה מפסיק את זרם החשמל הנכנס אל השעון. וכל זה יתכן רק אם עשה תנאי לפני שבת שאינו בודל מליטול את הפלאטה לאחר שיכבה החשמל, ואם לא עשה תנאי, יכול להוציא את תקע הפלאטה בשינוי, כגון על ידי שני אנשים, א' ימשוך את התקע ואחד ילחץ את השעון שבת אל הקיר, כדי שלא ישלף משם.
  • בתפילת מנחה, מוציאין ספר תורה לקריאת פרשת 'האזינו' ועולים לקריאה תלת גוברי. ולאחר התפילה אומרים 'צדקתך'.

ערבית ליל יום טוב שני של ראש השנה

*מבדילין בתפילה בהוספת הזכרת 'ותודיענו משפטי צדקך וכו" בברכה רביעית של שמונה עשרה, ואם לא אמרה אינו חוזר, אלא יסמוך על ההבדלה בביתו על הכוס. אולם אם טעם מאכל כל שהוא בטעות קודם שהבדיל, צריך לחזור שנית ולהתפלל.

*יש להזכיר לציבור הנשים שבבית שלפני שעושות מלאכה יאמרו 'ברוך המבדיל בין קֹדש לקֹדש' בלא שם ומלכות, ומותרות בעשיית מלאכה, וכל זאת רק לאחר שיצאה השבת (עשרים דקות לערך אחר שקיעת החמה). והמקפידים בכל השנה כולה להוציא את השבת כדעת רבינו תם, (72 דקות אחר השקיעה), אם המדובר כעת רק באיסור הכנה כגון אלו המנויין למעלה, אין צורך להמתין, בהיות ואיסור זה הינו מדרבנן, וקבלת חומרא זו הינה רק במלאכות שמן התורה, אולם אם הדבר כרוך בעשיית מלאכות שמן התורה, כגון לבשל וכדומה, ימתינו עד תום זמן רבינו תם.

יקנה"ז

*נוסח הקידוש בליל יום טוב שני הוא על פי סדר יקנה"ז, י'ין – ברכת בורא פרי הגפן. ק'ידוש. נ'ר – ברכת מאורי האש. ה'בדלה. ז'מן – ברכת שהחיינו. וראוי שיהיה לפניו סידור שממנו יאמר סדר זה.

*ברכת 'מאורי האש' – לוקח את הנירונית שהכין מערב שבת, בה נעוץ הגפרור כדי ליצור על ידי כך 'אבוקה'. ואם לא הכין לו, יראה ליקח כעת גפרור וכדומה ויקרבנו אל הנר, ויצור על ידי כך אבוקה.

[אין מברכים על הבשמים, כיוון שאין כאן נפש דואבת ביציאת השבת, היות שמענגין אותה במאכלים ערבים].

*ברכת שהחיינו – מניח לפניו פרי חדש או מלבוש חדש (ולכתחילה יברך סמוך ללבישה החדשה, אולם גם אם כבר היה לבוש בו אפשר להחשיבו כלבישה ראשונה), ומברך על היום ועליו, את ברכת שהחיינו (ולא יכוון רק על הפרי ויפטור אגב כך את היום בברכתו, כיוון שיש כאן חשש הפסק בין ברכת בורא פרי הגפן לשתיה, ואכמ"ל), ואם אין עמו במחיצתו מאלו הנזכרים, בכל זאת יברך על היום.

*יש האומרים שלאחר ששתה מן הכוס, יאכל קצת מהפרי עליו בירך שהחיינו, (אחר שנהגו לברך שהחיינו על אכילת הפרי), כדי שלא יהיה הפסק בין ברכתו זו, לאכילתו. ויש החולקים וסוברים שאדרבא אין לו לאכול ממנו קודם ברכת המוציא באשר קודמת לו בסדר הברכות. וכן מנהג העולם.

*אם לא הזכירו בתפילה או בקידוש בחתימת הברכה, 'המבדיל בין קדש לקדש' אלא טעו ואמרו 'המבדיל בין קדש לחול' אם תיקן עצמו תוך כדי דיבור עלה לו, אולם ביותר מכך צריך לחזור שנית על הברכה, כיוון שמשנה ממטבע שטבעו חכמים.

שחרית של יום טוב שני של ראש השנה

*אומרים 'אבינו מלכנו' לאחר התפילה ומשמיטים פסקאות 'חטאנו לפניך', ו'מחול וסלח לכל עוונותינו'.

*אחר קריאת ספר תורה אומרים פיוט 'עוקד והנעקד', ו'המלך ה". ולאחר ברכת לשמוע קול שופר מברך ברכת שהחיינו. 

רחיצה ביום טוב

על אף שחכמים גזרו על רחיצת כל הגוף ביום השבת במים חמים, מכל מקום ביום טוב הותרה רחיצת כל הגוף במים שהוחמו מיום האתמול. ועל כן מותר לרחוץ ביום טוב שני כבר מהלילה את כל הגוף. ואין לחוש כלל ועיקר לבישול המים הצוננים הנכנסים לתוך הדוד תמורתם עקב פתיחת הברז, הן מצד שריבוי בשיעורים מותר ביום טוב, והן מצד שאין כאן חשש בישול כלל (יעויין שו"ת אורן של חכמים חלק שלישי סימן י"ג). וכן מותר מערב שבת לכוון שעון שבת שידלק ביום השבת ויחמם את המים על מנת שיוכל להשתמש בהם ביום טוב.

*וצריך מאוד ליזהר מסחיטת שיער, ועל כן יניח את המגבת על מקום השיער הרטוב מבלי לדחקה בחזקה, וכך יספגו המים אל תוכה.

תפילה בלא מנין (בידוד וכדו')

*אין להתפלל תפילת מוסף ביחידות קודם סוף שעה שלישית מן היום (בערך שעה 10 בבוקר), כיוון שאין הציבור מתפלל מוסף קודם לכן. וכיוון שהיחיד צריך רחמים על מנת שתתקבל תפילתו, על כן צריך לשתף עצמו בתפילת הציבור, אף שאינו נוכח עמהם.

*מצות שמיעת קול שופר יכול לקיימה כבר מ'הנץ החמה' אולם כתבו הפוסקים שלא יקיים מצוה זו קודם תפילת שחרית וקריאת ספר תורה (יעויין כה"ח סימן תקפ"ח סק"ה) אלא רק לאחר מכן. (ועל כן אף שמהרי"ץ כתב שהמנהג קדום אצלינו לתקוע בעלות השחר, מכל מקום אין המדובר בתקיעות חיוב). ולכתחילה ישמע לאחר שעה שלישית מזמן עלות השחר אף שכבר התפלל, (יעויין שם או' ו').

וכל זאת בתקיעות דמיושב, אולם בתקיעות דמעומד שהם על סדר תפילת מוסף, לא ישמע אותם כלל תוך התפילה, אף שאחר יתקע לו והוא עצמו לא יפסיק בתפילה, היות שלא תיקנום בתפילת היחיד אלא רק בציבור, כן פסק מרן בשלחן ערוך סימן תקצ"ב סעיף ב'. [ודלא כדעת הרדב"ז שחולק הובא בכף החיים סימן תקצ"ב סקי"א]. אלא יסמוך על תקיעות דמיושב שתקעו לו, ואם אף אותם לא שמע יראו לתקוע לו לפני המוסף כדי לערבב את השטן או לאחריו. (משנ"ב סימן תקצ"ב סק"ז).

*אם שומע את התקיעות מאחר, ישמע שלושים קולות ויצא בכך ידי חובתו. ואין הוא יכול לדרוש ממנו שיתקע עבורו מאה קולות כיוון שאינן מחוייבות כלל, והקושי גדול בשבילו לתקוע את כולן במעמד אחד, בפרט אם יש לו עוד מקומות נוספים.

*יש לתת את הדעת שאם תוקע לאדם המצוי בביתו עקב מחלת הקורונה או בידוד, והתוקע נמצא בחוץ, שלא יתקע לו בחדר המדרגות, היות שיש הד ונמצא שומע גם קול הברה שאינו יוצא ידי חובה.

*מוצאי יום טוב שני מבדילין רק על כוס יין מבלי להביא בשמים ונר.

אלו קצות מילין זעירין הנלקטים אחת הנה ואחת הנה, על מנת לזכות את הרבים, ויהי רצון שנזכה שיקובלו כל תפילותינו ברצון, ונכתב כולנו וכל בית ישראל בספרן של צדיקים, בספר החיים ובספר הזכרון.


קו המאורות – מרכז התוכן וההלכה ליהדות תימן | חייגו בכל עת: 8416* | 03-30-8888-5 | מס' ישיר מארה"ב – 151-8613-0185 | ניתן לשלוח שאלות לרבני בית ההוראה גם דרך האתר או באמצעות המייל: sm088302222@gmail.com

הצטרפו עכשיו לערוצי החדשות של אתר המאורות

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם

הירשמו כעת לניוזלטר שלנו

והישארו מעודכנים!