ליומא דהילולא: מרן הרב עמרם קורח זצ"ל רבה הראשי האחרון של תימן • י"ג תשרי תשי"ג

תמונת הרב עמרם קורח | מכון המאורות
תמונת הרב עמרם קורח | מכון המאורות

להלן דברים מיוחדים לזכרו של רבינו זצ"ל – שכתב נכדו הגדול – מרן רבינו הגאון רבי שלמה קורח זצוק"ל

(נדפס בקובץ שפתי מלך גיליון ג'). יריעה נרחבת לזכרו של מרן הרב זצ"ל – ניתן למצוא בספר הזכרון 'המאור הגדול' לזכר מרן הרב עמרם קורח זצ"ל, להשיג במשרדי המאורות.

נכדו הרב שלמה קורח זצ"ל | צילום המאורות

קווים לדמותו של מו"ז הרע"מ כתבתי בהקדמה לדיואן "חפץ חיים", ואחזור על האמור שם.

מתולדותיו

יום שביעי סיון התרל"א, יום הולדתו. אחר עבור עשר שנים משנותיו, התייתם מאביו. תלאות ודלות נוראים סבל עם אמו הצדקת, וכפי שהזכרתי במאמר "אשת חבר" (הנלווה למשכיל דורש)[1].

זכות אבותיו עמדה לו להתקיים ולעשות חיל. בן תשע עשרה שנים נשא לאשה את מרת נעמה בת יחיא שיריאן ז"ל. משפחה רמת יחס וגבירים. כעדות לרום מדותיה, היה מספר לפלא, על אף שבאה מבית תענוגות לבית רשים, לא גילתה כלל להוריה מחסוריה. גם לאחר שהרחיב ה' את גבולם, וחיו בגדלות תורה ועושר, לא הזכירה העבר כלל.

לפני נישואיו ועדיין צעיר לימים, שימש כסופר בבית דינו של הרב הראשי כמוהר"ר שלמה קארה זצ"ל. זכה לשמש גדולי הדור המהוללים שקדמוהו, ידע והכיר מקרוב את מסכת חייהם של גולי תימן ורקמתם.

הרב הראשי וראב"ד תימן

כבר בשנות השלושים לחייו, היו באים להתדיין בפניו בדיונים הגדולים, ועדיין עומד ביה"ד הקבוע שהיה אחרון לקביעות. חברי ביה"ד היו הרב אברהם צאלח, הרב שלום חבשוש, והרב חיים הכהן זצ"ל. רגיל היה לומר הר"א צאלח בפתגם טוב לב: "דין פרוטה אצל הרב אברהם צאלח, ודין מאה אצל הרב עמרם". בידי נמצאים פסקי דין ושטרות מתקופות אלה.

לדבריו, היה מקבל הרבנות הראשית והראב"ד בתימן שנים רבות לפני שהסכים, אלא שברח מן הכבוד והשררה המכלה נושאה בכלל, ובתימן אשר מנת חלקה טרדות ומחסור, בפרט. ורק כל אחד מעשרת קווים אלו, יכיל עשרות דפים המדגימים בסיפורים ומעללים את אישיותו פעליו והנהגותיו, הקשורים קשר הדוק בתולדות ישראל בגולי תימן במשך חייו הארוכים, עד לספר שלם. ואי"ה אפשר עוד יבוא מועד[2].

חיבוריו השונים

מו"ז הרע"מ חיבר פירוש לשירי רבי שלום שבזי זיע"א בשם "עלמות שיר". בצד חיבוריו ביאר גם השירה. נוסף לחיבור זה כתב פירושי "נוה שלום" על פירוש הרס"ג, הכולל עשרה ספרים: על התורה, ישעיה, תהלים, משלי, רות, שהש"ר, קהלת, איכה, אסתר, דניאל. בשנת התש"ך יצא לאור על התורה, לצערינו המו"ל הוציאו בשיבושים, ורק בהוצאה מחודשת תקנתו. ספרו "סערת תימן" הכולל דברי הימים לגולת תימן, חכמיהם ופעליהם, ירושתם הרוחנית, מנהגיהם ומסורתם בהלכה ואורחות חיים, יצא לאור בתבונה וטוב דעת בשנת תשי"ד.

דף נפתח, דף נסגר

זוכרני, כשהגענו לא"י בזמן המפולת הרוחנית שעברה בעיקר על יהדות תימן, ועל כל יהודי ארצות ערב, ע"י מרשיעי ברית, שבכוונה פיזרו והשפילו ולחצום כדי להעביר בניהם ובנותיהם על אמונתם ודתם, כידוע לכל. באתי למו"ז בחרדה וזעקתי: סבא, היהדות תשתכח. צחק ואמר לי: בני, לך תביא לי ארבעה ועשרים [תנ"ך]. הבאתי. אמר לי: תפתח כאן, ותקרא לי. והנה אני קורא: "…ויעש הטוב בעיני ה' כאשר עשה דוד אביו". חזר ואמר לי: תדפדף ותקרא. "…ויעש הרע בעיני ה'". דף נפתח, ודף נסגר. והנה אנחנו חיים וקיימים לעד, כך אל תדאג, דת מישראל א"א להשכיח.


[1]  וכה הם דברי רבינו שליט"א שם, אודות זקינתו אמו של מהר"ע קורח: במיטב עלומיה, בת עשרים ושמונה שנה בלבד התאלמנה, ועל שברה העמיסה עול פרנסת הבית. מטחינה ברחיים בבתי עשירים השתכרה למחיית שני עולליה הבן והבת. כל יום מאוחר חזרה מעבודה קשה זו, כשבידה אוכל שניתן לה להאכיל יתומיה המצפים בבטן מציקה מרעבון. בנה כמוהר"ר עמרם ז"ל סיפר, שהיה נתקף סחרחורת עד שמטיח ראשו בקירות הבית. כן שח לנו כי את ביתה היתה מסיידת במו ידיה, באין לה לשלם שכר אומן… שתי שמחות ואושר היו מהולים לה בחרדה. בנה יחידה, ושבתות וחגים. את הבן זכתה לראות בגדולתו, זקן ויושב בישיבה, ומדברנא דאומתיה. אך דאגה שמא יקדימנה לחיי נצח, ורצה להסתלק לעולמה לפניו. ע"כ לעניינינו.

[2] עוד אודותיו ראה מה שכתב רבינו שליט"א במבוא לספר "משכיל דורש" שחובר על ידי אביו של הגאון הרע"מ, מרן הרב יחיא קורח זלה"ה, וז"ל קודשו: שוב מעשה שח לי הרר"י יעקב צובירי הי"ו [זצ"ל], פעם פנה אליו ר' יוסף עמר ז"ל (חתן הרב חיים צאלח ז"ל, שהיה גיס למחבר- מהרי"ק מאשתו), אתה רואה את הרב עמרם קורח? ידוע לך סוד שכלו הזך? הוא שואל והוא משיב, לא לחינם הדבר כן. כי תולדתו יסודה ממקור טהרה וקדושה, אביו היה מתנהג בחסידות ופרישות, על אף דחקו ודלותו היה נזהר ממאכלים המטמטמים את הלב. בעוד כל קרואי מסיבות מצוה נהגו לאכול כל מיני קטניות ופולים, הוא היה מקפיד להביא עמו במיוחד חטה קלויה. (ראה ראשית חכמה שער התשובה פ"ה). עכ"ל.

עוד ראה מה שכתב רבינו (שם) אודות יום חתונתו של זקינו הרע"מ זיע"א, וז"ל: מעשה מפורסם בזמנו, שח לי מר משולם הנ"ל, כי אירע פלא בזמן חתונת כמוהר"ר עמרם ז"ל. שנת בצורת היתה, זמן רב לא ירדו גשמים, שערי התבואות האמירו מיום ליום, ובכל בתי הכנסת קראו עצרות תפלה, הוציאו את התיבה (תענית ט"ו א') אתם לבית החיים כדי לעורר ולהישען בזכות החיים לנצח, עד שנדמה היה כי שערי תפלה ננעלו ח"ו. במסיבת החתונה שלפני הנישואין (עיין סערת תימן עמ' קכ"ג), היו שם למעלה ממאה קרואים, ורוב חכמי התורה, ובראשם גאון הדור הרב חיים קורח זצ"ל (אודותיו שם עמ' מ"ה), שהתרומם בפתע וקרא בקול רועד ומזעזע: "תנו דעתכם יא אסיאדי (רבותי), אנחנו מתפללים בכל יום עד שהוצאנו אתנו התיבה למערה (ביה"ק נקרא מערה, ע"ש מערת המכפלה), והתבזינו די. והנה אנחנו נמצאים בחתונת בן מורינו רבי יחיא קורח, אפשר וזכותו תעמוד לנו, ויזכור אלו שהשתדלו בחתן היתום, אני אקום לרקוד עם החתן, ויפתחו בשיר, אלקים אשאלה יחיש משיחו וכו'. מארי אהרן הכהן (אודותיו שם עמ' ע"ז), מארי אברהם שמן ומארי חיים בכה"ר יחיא עראקי (עמ' ט"ו) ומארי מוסי' משרקי (נפטר בלא בנים)". ומחזה נדיר היה לראות הר"ח קורח רוקד (שם עמ' קכ"ג), וחתן אינו רוקד כלל, אבל אם כך ציוה, ודאי טעם כמוס עמו. כל הקהל נאלם ועינים נשואות בדומיה למשוררים שדמעות חרישיות שוטפות במרוצה ובלי הפוגה את פניהם המשולהבים, ורבי חיים הרוקד עם החתן ביראה ובהתרוממות מריק את כיס דמעותיו, אף כל הקהל מבלי להעיז להוציא אנחה והגה צירף דמעותיו לנחל הדמעות, עד שנסתיים השיר, והנה שמים נתקדרו בעבים, לא יצאו מהבית עד שגשמי ברכה ירדו מאוצרות שמים. הכל ידעו כי ידו של המחבר (מארי יחיא קורח זיע"א, אביו של הרע"מ) היתה באמצע, והיא שעוררה את רחמי שמים. עכ"ל. 


קו המאורות – מרכז התוכן וההלכה ליהדות תימן | חייגו בכל עת: 8416* | 03-30-8888-5 | מס' ישיר מארה"ב – 151-8613-0185 | ניתן לשלוח שאלות לרבני בית ההוראה גם דרך האתר או באמצעות המייל: sm088302222@gmail.com

הצטרפו עכשיו לערוצי החדשות של אתר המאורות

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם

הירשמו כעת לניוזלטר שלנו

והישארו מעודכנים!