הרבה פעמים אנחנו ההורים רואים רק את מה שלא עובד.
הילד שוב שכח, שוב התפרץ, שוב ענה לא יפה.
אנחנו רוצים לעזור לו, אבל בלי לשים לב, נוצר דפוס של מבט מחמיר.
והילד, כמו כל אדם, מרגיש כשמסתכלים עליו בעין מבקרת והוא נסגר.
אבל לכל ילד, גם למאתגר ביותר, יש נקודה טובה, נקודה קטנה של אור שמחכה שנראה אותו, שנבין אותו מה עטבר עליו במשך כל היום.
וכשאנחנו משתנים לראות אות משהו בו משתנה, לטובה.
פגשתי הורה שאמר לי: "הבן שלי כבר לא מקשיב לי. אני מרגיש כל מה שאני אומר, עובר לידו."
שאלתי אותו, "מתי בפעם האחרונה אמרת לו משהו טוב בלי תנאים?"
הוא שתק.
אחרי כמה רגעים הוא אמר: "לא זוכר."
לפעמים ילד מפסיק לשמוע לא כי הוא לא רוצה, אלא כי הוא הפסיק להרגיש שרואים בו משהו טוב.
והדרך להחזיר את הקשר מתחילה במבט אחד של קשר.
לראות את הטוב זה לא להתעלם מהמעשים שלו.
זה רק להבין שיחד עם התיקון, יש גם נשמה.
אפשר להעיר, להציב גבול, להסביר מה לא בסדר אבל לפני הכל, להזכיר לילד את מה שכן בסדר.
מילה טובה לפני ההערה, חיוך קטן לפני התגובה הם כמו מפתח שפותח את הלב.
אפשר לומר: "אני יודע שאתה מתאמץ",
"שמחתי איך התנהגת היום",
"אני מאמין שאתה יכול לתקן."
המילים האלה בונות בו זהות של ילד טוב.
וזה הגורם העיקרי להתנהג כך.
הורים לפעמים שואלים אותי: "אבל אם אראה רק את הטוב, אני ילמד אותו מה לא?"
ילד שרואה בעצמו טוב, לא צריך צעקות כדי להבין טעות.
הוא רוצה לשמור על הקשר עם מי שמאמין בו.
האמונה שלנו עצמינו היא הדלק שמניע את הרצון שלו להשתנות.
אז השבוע, תבחרו לראות את הטוב.
לא כי הכול מושלם אלא כי שם מתחילה הצמיחה.
כמו שמש מבעד לעננים, גם אם האור חלש, הוא משנה את כל התמונה.
אסף זכריה
מטפל רגשי בכיר | מדריך הורים
מנהל מכון "הדרך לשלווה"
📩
רוצים לקבל בכל שבוע טורים, תובנות וכלים מעשיים שיחזקו אתכם כהורים?
כתבו ל־ as0548420996@gmail.com
או שלחו הודעת וואטסאפ ל־054-8420996
ואצרף אתכם לרשימת התפוצה השקטה שלי
