כשהלב מבין
הרבה הורים רוצים דבר אחד פשוט, שהילדים יתחברו למצוות, לשבת, לערכים, לא רק שיעשו, אלא שירגישו. אבל לא פעם זה נהיה מאבק, הילד מקיים מתוך הרגל, מתוך לחץ, או לפעמים בכלל מתרחק, לפעמים גם מתנגד.
ואז עולה השאלה, איך גורמים לילד להבין באמת.
האמת היא שילד לא מתחבר דרך הסברים בלבד, הוא מתחבר דרך חוויה. הוא לא קולט רק מה שאומרים לו, אלא בעיקר ממה שהוא מרגיש בבית.
•
אם שבת היא רק רשימת כללים של אסור, צריך, חייב, הילד שומע מסגרת. אבל אם שבת היא תחושה של חיבור, נחת, משפחה, הילד חווה משהו אחר לגמרי.
אותו דבר במצוות.
אם המצווה מתוך לחץ או ביקורת, הילד לומד להתרחק. אבל אם היא מגיעה מתוך משמעות, מתוך שמחה, מתוך אושר פנימי, הוא רוצה להתקרב.
•
ילדים לומדים ערכים בעיקר דרך ההורים שלהם. לא דרך מה שנאמר, אלא דרך מה שנראה; איך אנחנו מדברים, איך אנחנו מתפללים, איך אנחנו נראים כשאנחנו מקיימים את המצוות.
כשילד רואה הורה שמחובר למה שהוא עושה משהו בו נדלק. לא מיד, לא תמיד במילים, אלא עמוק בפנים.
•
זה לא אומר שלא צריך להסביר. כן צריך, אבל בקצרה, בפשטות, מתוך לב.
לא נאומים, אלא רגעים. משפט קטן בשולחן שבת, מילה טובה על מצווה, שאלה שמזמינה אותו לחשוב.
כך הערכים נכנסים לאט לאט, הכי טבעי שאפשר.
•
גם חשוב שנזכור, כל ילד מתחבר אחרת. יש ילד של רגש, יש ילד של שכל, יש ילד של חוויה. אם ננסה לדבר ביחד, נפספס חלק מהם.
התפקיד שלנו הוא לראות את הילד, להתאים את הדרך אליו.
•
ובעיקר, לא להיבהל אם זה לא קורה מיד.
חינוך הוא תהליך, לא רגע. זרעים שנשתלים היום, צומחים הרבה פעמים רק שנים רבות.
כשיש בבית אווירה של חיבור, של כבוד, של אמת, של שמחה, הילד סופג את זה. גם אם עכשיו זה לא נראה, זה נכנס.
•
כשיגדלו, הם לא יזכרו את כל ההסברים אלא איך הרגישו בשבת, איך הם הרגישו בבית, איך נראו ההורים שלהם כשהם קיימו את הערכים שעליהם דיברו.
וכשהלב מרגיש, גם השכל מבין.
בהצלחה.
•
בשבוע הבא, בעזרת השם, נדבר בצורה מעשית, איך בונים ערכים בבית צעד אחר צעד.
אסף זכריה
יועץ ומטפל רגשי
054-8420996
