האם נתינת תרומה – היא לקיחה או נתינה? | פרשת תרומה במשנת מרן הגאון רבי שלמה קורח זצ"ל
"ויקחו לי תרומה" (שמות כ"ה, ב').
והשאלה ידועה, מדוע נכתב לשון 'ויקחו' על נתינת תרומה, הרי יותר היה מתאים לומר, 'ויתנו' לי תרומה ולא 'ויקחו' לי תרומה, שמשמעותו לשון לקיחה ולא נתינה.
וההסבר נוקב, כי בנתינת הצדקה אינך 'נותן', אלא אתה 'לוקח'!!!
פירוש הדברים הם, משל למה הדבר דומה, לאדם שמעוניין להגדיל את עסקיו חובקי זרועות עולם, ולצורך כך נדרש ממנו להשקיע הון רב, כמה מיליוני שקלים או יותר מכך, על מנת לראות את התוצאות והפירות בעוד זמן רב. והנה, נדמה כי הנה הוא 'נתן' כסף רב לצורך מטרה זו. אלא שפשוט שנתינה זו היא ההשקעה המשתלמת ביותר, כאשר כעבור זמן מה, הינך הופך להיות עשיר פי כמה וכמה מהתשלום והנתינה הזאת.
כך גם בדיוק ובדקדוק, נתינת הצדקה, כשאתה נותן, האמת היא שאתה מקבל ולא נותן, אתה לוקח תרומה, אתה לא נותן תרומה!
את הפירות מהזרעים שאתה משקה ומשקיע כעת, אתה תראה בכפל כפליים, וכפי שרבותינו חז"ל הקדושים, כבר הפליגו רבות במעלת ושבח הצדקה, ומעשיות לאין מספר כבר סופרו על כך. יכלה הזמן והמה לא יכלו.
אלא שבשורות הבאות אמרנו להעלות מזכרו ומורשתו של מרן רבינו הגדול, רבי שלמה קורח זצ"ל, אשר היה מעורר בשער בת רבים, על מעלת וחשיבות הצדקה להחזקת מוסדות תורה ותלמידי חכמים. והנה מהמובחרים שבדבריו:
כיסוי הקמצנות
היה אומר רבינו בדרך צחות, כיום רבים נוהגים לתרום כמניין, "בן" – והרי זה הרי גם גימטריא של "כלב" או "בהמה"… וכך נוהגים לומר ולתרום, "מיכאל" וכדומה. הלא אם מחפשים מלאכים, למה לוקחים איזה מלאך דל רזה וכחוש, שיקחו מלאכים שמנים ומלאים, ישנו מלאך הנקרא "תתתריאל", שיתרמו כמניינו… אלא עוטפים ומקשטים את הקמצנות במילים עדינות ובעטיפה של כסף.
הבל לאומי
אמר רבינו, אנשים הולכים למשחקי כדור רגל וכדומה, ואף משלמים על כך הון עתק לרכוש כרטיס כניסה בשביל שטויות והבלים, ועוד אחרי כן אם הפסידו במשחקים שלהם, הם אומרים בכותרות – "הבל לאומי", זה הבל לאומי… במקום שיתרמו למוסדות תורה וחסד, להרבות צדקה וחסד, הולכים ותורמים להבלים. רואים מזה כמה החילוניות משעבדת וכובלת את האדם…
בזיון לתורה
מרגלא בפומיה דרבינו זצ"ל: נסעתי פעם עם רבי אהרן קוטלר לאסוף ממון עבור בני הישיבה. הגענו לבניין עסקים גבוה באמריקה, ונשארנו להמתין בחדר ההמתנה של אותו העביר. והנה עבר זמן רב, ורבי אהרן קוטלר עדיין לא נקרא להכנס פנימה.
אמרתי לו, 'זו התבזות שראש הישיבה ממתין זמן כה רב'. אך רבי אהרן השיב לי: אם זה היה בשביל אהרן קוטלר – אתה צודק. אבל בשביל תורה – אתבזה ואתבזה'!
חלוקת כספים לכל דורש
רבינו היה בז לכל הבלי העולם, מעולם לא ייחס חשיבות להבלי העולם. פיזר כספו לכל דורש ומבקש מי מעט ומי הרבה, כאשר ישתדל תמיד שלא לפחות מסכום נכבד יהיה מי שיהיה. וכפי ששח אחד התלמידים, כי במשך זמן קצר מאד יחסית, קיבל מאת רבינו קרוב לשלושים המחאות על סכומים נכבדים, כעזרה למצבו הדחוק ולא נורא כל כך.
שח בנו יבדל לחיים, הגאון רבי עמרם שליט"א: אירע פעם בערב אחד החגים, לאחר שחילק את כל הכספים שקיבל, המשיכו אנשים לבקש ממנו כסף, והוציא מכספו קרוב לעשרים אלף שקלים, כשהוא מצטדק: איך אשיב פניהם ריקם?!…
עוד הוסיף בנו ואמר, כי זכורני בילדותי שהייתי מקבל מעטפות מאבי, והייתי מחלקן בבתים לפי כתובות.
לא עשה לרעהו רעה
סיפר תלמידו ומקורבו הרה"ג רבי יונתן אדמוני שליט"א: בני משפחתו ומקורבי רבינו שמעו ממנו לא מעט פעמים שאמר: 'אין לי בלב על אף אדם בעולם, גם אלו שעשו לי עוול'. ואכן ראיתי הליכותיו וצורת התנהגותיו. מי שלא ראה, לא יבין כיצד יצור אנוש יכול להגיע לכאלו פסגות רמות.
כמה ימים לפני פסח ה'תשס"ב נסעתי עם חבר במונית, והנה אני שומע שהנהג מתחיל לדבר על רבינו זצ"ל, לא יכולתי לסבול, אבל אני צעיר מול אדם גדול ומדיבורו חששתי לנפשי אם אוכיחו, וכך ישבתי בדומיה במשך כל הנסיעה ורוחי נסערה בקרבי.
למחרת, אני רואה את אותו נהג מופיע בלשכת הרבנות בני ברק במשרדו של רבינו, לבקש 'קמחא דפסחא'. לא האמנתי למראה עיני. והנה רבינו הוציא לו צ'ק של אלף שקל – בבקשה, ונפטר הימנו בברכת חג שמח והלך לדרכו.
לאחר שהלה יצא, אמרתי למרן אני יכול לשאול שאלה? כן! השיב. "מרן יודע שהאדם הזה מדבר עליך מאחורי הגב? רק אתמול נסעתי עמו ושמעתי כיצד מדבר עליך" – אמרתי. הגיב הרב: "הוא כבר שתים עשרה שנים בא אלי ואני נותן לו אלף שקל לפני כל חג, גם אם יבוא עוד שתים עשרה שנים אני אמשיך לתת לו כסף. זה שהוא מדבר עלי זה עניין שלו, אני את שלי אעשה". וסיים רבינו ואמר: "וכי בגלל שהוא מדבר עלי, אמנע עצמי ממצוות!". זהו אדם גדול שבענקים.
הנה כי כן, אלו הם הימים שבהם מרבים בנתינה למוסדות התורה והחסד, ימים שמרבים בהם באהבה ואחווה ורעות, מה נאה ומה יאה להיות לעזר ולאחיסמך למפעל הקדוש 'המאורות' – המרכז הרוחני העולמי ליהדות תימן, שהוא מהווה כבית לקהילות קודש תימן ברחבי הארץ והעולם, רשת בתי ההוראה לק"ק תימן, מכון להוצאת ספרים, כוללי אברכים ומדרשיות ערב בעיר נס ציונה ועוד ועוד. אשר על כן, בודאי שחובה גדולה עלינו ראשית כל לתמוך במפעל הקדוש והחשוב הזה, ולקיים "ויקחו לי תרומה" בהידור רב.
(מפי השמועה – מכון המאורות)
