מאת: הגאון רבי אורן צדוק שליט"א, ראש בית ההוראה נזר ההוראה ומרבני בית ההוראה 'המאורות'.
שאלה:
שלום הרב.
בני ברקי שנסע לירושלים ביום שישי בצהרים – האם מתחייב בכל מצוות היום בשבת וביום א'? או שאומרים שאין פורים פעמיים?
אשמח אם הרב ינמק הצדדים.
תודה
תשובה:
לק"י.
ההוראה בזאת הינה שאם יכול הוא, שיחזור ויקיים את מצוות היום שנית מדין חומרא, היינו סעודת פורים ומשלוח מנות ביום ראשון, אולם לא יאמר 'על הנסים' בשבת, מחשש הפסק.
וטעם ההוראה הינה לחוש לדעת הירושלמי פרק ב' ממגילה ה"ג, שמתחדש מדבריו שניתן להתחייב פעם נוספת שנית לאחר שיצא כבר ידי חובת מצות היום, וכלשונו שם, 'בן עיר שעקר דירתו בליל ט"ו חייב כאן וכאן וכו". וכיוון שיש שלמדו בדבריו, שלא נתכוון להחיל חיוב נוסף, כפי העולה מנושאי כליו שפירשו את דבריו בתמיהה, יעויין. לאמור שלא ניתן שוב להחיל עליו חיוב לאחר שכבר יצא ידי חובת פורים דידיה. וכן יש ראשונים שלמדו פשט דבריו ש'עקר' דווקא היינו עבר דירה ולא שהלך רק לשבת, כפי האמור בגוף השאלה. על כן הורו האחרונים שיתנהג כאמור רק מחומרא.
בברכה מרובה, הצ' אורן בכא"מ שמעון צדוק יצ"ו.
שאלה:
ומה הדין, אם הזמינו אותו בשבת לעלות שליח ציבור, האם יאמר על הניסים כיון שהציבור הלא מחויב בכך. או שמא עדיף שכלל לא יעלה חזן?
תשובה:
כיוון שצריך להזכיר 'על הנסים' בתפילתו שהיא תפילתם, ולגבי עצמו אינו מזכיר, על כן יראה להשתמט מלעלות להיות שם שליח ציבור. אולם אם אין אחר בִּלתו לחזור על תפילת הציבור או שכבר עלה מבלי משִֹים, יזכיר 'על הנסים' בתפילתו, ולא יחשוש שמא עושה הפסק בכך. זאת היות שלדעת מרן בבית יוסף סימן תרצ"ג סעיף ב', אין כל חשש הפסק בהזכרת 'על הנסים' בי"ד ובט"ו, וביארו האחרונים משום שיש שייכות לשני ימים אלו אף שלא ננהג בהם יום הפורים, (ויעויין שלחן ערוך סימן תרצ"ו סעיף ג', ושת"ז שם). ואף שלכתחילה איננו מזכירין 'על הנסים' ביום ט"ו כהוראת הרמ"א בהגהת שלחן ערוך שם, אף שדעתו עצמו בדרכי משה שם אות ג' שהמזכיר אין לך איסור גדול מזה, וכן היא דעת הב"ח שם, מכל מקום אנן חיישינן ליה מיהת למנוע אמירתו רק לכתחילה משום דעתו של מרן זו, ועל כן העלה שתילי זיתים את הגהתו שם למרות שהורה למעשה שבדיעבד אם אמרו אינו נחשב הפסק.
וחיזוק לכך יש להוסיף בזאת מה שהורה מרן בשלחן ערוך סימן ק"ח סעיף י"ב, שאין הזכרת מעין המאורע בתפילה נחשבת הפסק, ואף שיש מן האחרונים שם שהטו כוונתו לתפילת תשלומין בלבד, כגון במתפלל ערבית רגילה שתיים, ושניה לתשלומי תפילת מנחת ראש חדש, שכיוון שיש לתפילה זו שייכות להזכרה זו, מאחר שתשלומיה היא, על כן לא נחשבת הפסק, מכל מקום אתי שפיר למימרינהו אף כאן, שיש שייכות להזכרת התפילה ביום זה כאמור, שרק לכתחילה הוא דמנעינן לה. וכן סייע מהרד"מ בשתילי זיתים שם העמדתו שם בסימן ק"ח על פי האמור כאן, יעויין זי"ר כאן סק"ה. ומה גם שרבים האחרונים הסוברים בדעת מרן שם, שבכל תפילה אין הזכרת מעין המאורע נחשבת הפסק.
ועל כל זאת יש להוסיף שאין בנידוננו חשש הפסק, באשר חוזר הוא על תפילת הציבור, שלהם יום הפורים הוא בשלימות, ומחמתן הוא חוזרה, ולא ייחשב בשל כך הפסק. על כן ייאות להורות לו שאם אין אפשרות אחרת, יעלה ויבוא לחזור את התפילה לזכות הרבים בה, ויזכיר בה 'על הנסים'.
