מהו מנהג תימן בהפטרת השבת, כשחל ראש חודש אלול ביום ראשון – הפטרת מחר חודש או עניה סוערה? | הגאון רבי יחיאל בסיס בפסק הלכה בעניין
שאלה:
השנה, ראש חודש אלול חל ביום ראשון. בדרך כלל כשראש חודש חל ביום ראשון, מפטירין בשבת שלפניו הפטרת 'מחר חודש'. האם גם השבת יש להפטיר מחר חודש, או שצריך להפטיר ב'עניה סוערה', כדי לא להחסיר מ'שבעה דנחמתא'.
תשובה:
בשאלה זו התחבטו הראשונים. המרדכי הביא בזה שתי דעות. בתחילה כתב שבראש חודש אלול שחל בשבת אין מפטירין השמים כסאי אלא עניה סוערה – כדי לא לדלג על ז' דנחמתא. ואח"כ כתב שבספרד נהגו להפטיר השמים כסאי או מחר חודש – ולא עניה סוערה, כיון שהפטריות השמים כסאי ומחר חודש הם מדינא דגמרא (מגילה לא:). מה שאין כן הפטריות ז' דנחמתא הם רק מנהג קדום, ואין להם מקור בתלמוד.
הטור (או"ח סימן תכה) כתב שכשראש חודש חל בשבת מפטירין השמים כסאי. "ואפי' ראש חודש אלול שחל להיות בשבת מפטירין השמים כסאי ולא עניה סוערה".
הבית יוסף הביא את דעת רבינו דוד אבודרהם שאין מדלגים כלל על הפטריות תלתא דפורענותא ושבעא דנחמתא, בשום הפטרה אחרת, לא השמים כסאי ולא מחר חודש. וכתב עליו הבית יוסף "והוא היה בקי בהני מילי טובא ולכן ראוי לסמוך על דבריו".
ובסיום דבריו כתב הבית יוסף, שאחר שגמרו את קריאת ההפטרה עניה סוערה, אומרים פסוק ראשון מהפטרת השמים כסאי ופסוק והיה מידי חודש לזכר שהיום ראש חודש.
הרמ"א בדרכי משה כתב "ובמנהגים שלנו פסק לומר השמים כסאי אבל אם ראש חדש ביום א' אין מפטירין ויאמר יהונתן, שאין בה מנחמות ירושלים".
מרן בשולחן ערוך העלה להלכה שראש חודש אלול שחל בשבת, מפטירין 'עניה סוערה'. הרמ"א שם חלק עליו וכתב "ויש אומרים השמים כסאי, וכן נוהגים במדינות אלו" (בקהילות אשכנז).
השתילי זיתים השמיט את הגהת הרמ"א הנ"ל. נמצא שלדעת השתילי זיתים יש להפטיר עניה סוערה כדעת מרן.
לעומתו, מהרי"ץ בעץ חיים בסדר השנים כתב שכשראש חודש אלול חל בשבת, יש להפטיר השמים כסאי וכתב ב' טעמים לדבר. א. היות ויש בהפטרת השמים כסאי מנחמות ירושלים, ב. הפטרת השמים כסאי היא מדין התלמוד, ודוחה את הפטרת עניה סוערה שאינה אלא מנהג. ודייק מהרי"ץ, שלפי הטעם השני גם הפטרת מחר חודש שהיא מדין התלמוד, תדחה את הפטרת עניה סוערה. אלא שסייג את דבריו ונשאר בצריך עיון היות ולא מצא מפורש בתכאלי"ל בעניין הפטרת מחר חודש אם דוחה הפטרת עניה סוערה או לא.
והעירו על דבריו כמה חכמים, שבתכלאל כ"י של מהר"י בשירי כתוב במפורש שגם הפטרת מחר חודש דוחה את הפטרת עניה סוערה.
ואאמו"ר זצ"ל העיר בכתב ידו בשולי הגליון על מה שכתב מהרי"ץ שלפי הטעם השני גם הפטרת מחר חודש היא מהתלמוד ותדחה עניה סוערה, שדין זה כתוב בהדיא בדברי המרדכי, ולא רק 'דימוי ודיוק'.
ופשוט שהסיבה שמהרי"ץ נשאר בצ"ע, היא מפני שלא רצה לסמוך לעניין מעשה על 'דיוקו' נגד מרן, בלי שתהיה לו סייעתא של עוד פוסקים קדמונים. ואילו ראה את דברי מהר"י בשירי, או את דברי המרדכי שמדברים בהדיא גם על הפטרת מחר חודש, היה נסמך עליהם למעשה, ולא נשאר בצריך עיון.
ולעניין מעשה, בשנת תשע"ח ראש חודש אלול חל בשבת, והורה מרן אאמו"ר זצ"ל לנוהגים בלדי להפטיר השמים כסאי, ולנוהגים שאמי להפטיר עניה סוערה. והוא הדין השנה הנוהגים בלדי יפטירו מחר חודש, והנוהגים שאמי עניה סוערה.
ושאלתי גם את דעת גדולי פוסקי עדתינו, מרן הגר"ש מחפוד שליט"א ומרן הגר"פ קורח שליט"א והעידו לי שכן הוא מנהג הבלדי למעשה, להפטיר מחר חודש (ולא כמו שכתוב בלוחות).
ולנוהגים שאמי – המפטירים עניה סוערה, לדעת השתי"ז אין לסיים בפסוק ראשון ואחרון של הפטרת מחר חודש. (שכן העלה את הגהת הרמ"א שכתב על ראש חודש שחל בשבת וראשון שאין לסיים בפסוק ראשון ואחרון של מחר חודש, שאין מדלגין מנביא לנביא) אולם רבים נוהגים לסיים בפסוקים אלו, ע"פ דברי מרן השו"ע. וכל אחד יחזיק במנהג אבותיו.
שבת שלום
תגובה אחת
הרב יחיאל, אנחנו נוהגים מקדא דנן להפטיר 3 דפרענותא ו 7 דנחמותא בזמנה ואינה ניתנת לשינוי. מה שכן בדור האחרון הוספנו את פסוק הראשון והאחרון של הפטרת מחר חדש. וברוך ה' אין טענות."והאמת והשלום אהבו" שבת שלום ומבורך אליהו חדד גן יבנה