הגאון רבי אורן צדוק שליט"א עם הפרטים המלאים והתשובה בה הוא מכריע שהדבר תלוי במנהגי הקהילות | הפרטים המלאים
לק"י, יום חמישי לסדר 'וגלח את כל שערו', התשפ"ג
נשאלתי רבות אודות ערב שבת זה פרשת תזריע – מצורע, שהוא א' דראש חדש אייר, האם מותר להתגלח לכבוד שבת זו, שהיא גם ראש חדש?
והנה שאלה זו נובעת ממה שכתב משנה ברורה סימן תצ"ג סק"ה, 'ואף להנוהגין איסור גם עד ר"ח אייר, מ"מ אם חל ר"ח בשבת כיון שיש כאן תוספת שמחה, שבת וראש חדש, יש להתיר להסתפר בערב שבת מפני כבוד השבת'. ומקור הוראה זו מספר בית חדש שדן באורך בענין המנהגים השונים בתספורת ונישואין בימי העומר, והביא שם את ספר הגהות המנהגים (אות ל"ו) שהורה כנזכר למעלה להתיר בערב שבת דראש חדש אייר, והוסיף הבית חדש שם, שאפילו מי שלא נוהג להסתפר בראש חדש אייר אלא רק לאחר ל"ג בעומר, יכול להסתפר מהטעם הנזכר שנתוספה שמחה ביום זה.
וראיתי בכף החיים סקי"ב שהביא הרבה אחרונים שהורו כדעת ה'בית חדש' הלכה למעשה להתיר, ומחמת כן ציין המשנה ברורה בשער הציון סק"ח את מקורו בשם 'אחרונים', אלא שכף החיים שם בחתימת דבריו, כתב שכל זה למנהג בני אשכנז שיש להם גם מנהג להסתפר עד ראש חדש אייר ומכאן ואילך הכל אסור, אולם למנהג בני ספרד שלעולם אין היתר קודם ראש חדש אייר, בין לדעת מרן שהתספורת היא רק מל"ד ואילך ובין לדעת האר"י ז"ל, ממילא לא תיכון הוראה זו, וראיתי מי שהוסיף באיסור לבני ספרד בערב שבת זו, מסתימות מרן בהוראתו בשלחן ערוך, בכנותו מנהג תספורת בראש חדש אייר כמנהג טעות, מבלי לחלק אימתי חל ראש החדש, משמע שבכל ענין הוא אפילו כאשר חל בשבת.
והנה יש להשיב על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון. הב"ח בשם הגהות המנהגים, כתב מפורש שהיתר זה שייך גם למנהג שאוסר עד ל"ג בעומר ואילך, ואם כן מה שייך לתלות היתר זה רק לבני אשכנז, מחמת שיש להם בכלל המנהגים גם מנהג להתיר עד ראש חדש, שהרי הב"ח כלל בהיתר זה גם את מי שאוסר, והוא שווה לכ'ל נפ'ש בין לבני ספרד שאין להם כלל היתר תספורת עד ל"ד ובין לבני אשכנז במנהג הנהוג שלא להסתפר קודם ל"ג בעומר, ותדע שכך הוא, שאת הוראת הב"ח העתיקו גם פוסקים מבני ספרד, יעויין כף החיים שם, לאמור לנו שהוא כמו שביאר הב"ח את דבריו, שאין הוראה זו שייכת לשיטה מסויימת בנישואין ותספורת בעומר.
ומה שמרן לא חילק לאמור שבראש חדש אייר שחל בשבת אין איסור, אלא כלל הכל באלו הנוהגים היתר בראש חדש שהוא מנהג טעות, אינה טענה כלל, שמרן דיבר בעלמא כאשר חל ראש חדש בימי ספירת העומר, וכדי להוציא מאלו שרצו להתיר, אולם אם חל בערב שבת שאינו בכל שנה, בזה מאן לימא לן שיאסור.
וחמות'י ראית'י או'ר בספר שתילי זיתים סימן תצ"ג סעיף קטן ה', שלמרות שהעלה את הגהת הרמ"א לאסור עד ל"ג בעומר מכל מקום בשבת זו היקל להסתפר, לאמור לנו כאמור שאין קשר בין הדברים. ולא זו אלא אף זו, שעל אף חריפות דברי מרן בהגדירו מנהג המסתפרים בראש חדש (אפילו ראש חדש רגיל) כ'מנהג טעות', הביא שתילי זתים את מהר"מ די לנזאנו, מהריק"ש, ופרי חדש מגדולי חכמי ספרד, שכיוון שעיקר הדבר תלוי במנהג, המקום שנהגו כן, 'מנהג הגון הוא', ואין מוחין בידם דאדעתא דהכי קבלוהו, ועוד הוסיף שהרדב"ז היה מקל להסתפר בכל חדש ניסן, (וכן מהרד"מ עצמו היה מסתפר בכל ערב שבת כמבואר בשו"ת פעולת צדיק חלק ב' סימן ע"ו).
נמצא שהחפץ לגלח שערות ראשו וזקנו (בדרך היתר) בערב שבת זה, יכול ורשאי, בפרט זקנו שיש בדבר משום כבוד השבת לבלי להיכנס אליה כשהוא מנוול, והוא בכלל היתר מהרי"ץ בתשובות פעולת צדיק חלק ב' סימן ע"ו. והמחמיר בתספורת הראש אם אינו מגודל, תבוא עליו ברכה, שהרי בתימן נוהגי מנהג מניעת תספורת עד ל"ג בעומר, לא היו מסתפרים בערב שבת זו, ועכ"פ אין מכאן כדי להשיב על דברינו, בהיות שקרוב לוודאי שהורתו ולידתו של מנהג זה אצלנו בהרבה מחוזות בתימן, הוא מדברי 'שתילי זיתים' שחיבורו היה נפוץ מאוד בכל גלילות תימן, שלא השמיט את הגהת הרמ"א, שאם מספרי השלחן ערוך שהיו עמם, מדוע לא נהגו עד ל"ד כפי האמור שם, אלא על כרחך כאמור, ואם כן מדויל ידיה דהשתילי זיתים משתלים ליה, שהפ'ה שאס'ר הו'א הפ'ה שהתי'ר.
וכל זה לבני תימן ואשכנז היות שרבני הספרדים אוסרים איסר בדבר. ויש להדגיש שמי שנוהג שלא להסתפר כלל עד ערב חג השבועות כמו יהודי ביד'א, שרעב, תעיז ועוד, אינו בכלל ההיתרים הנזכרים יעויין היטב בכף החיים סקי"ג. [ויעויין עוד בתשובתינו באורך בשו"ת אורן של חכמים חלק ג' סימן ל', בבירור מנהג תספורת כל ערב שבת, שלא חל עליהם מנהג התספורת כלל בימי העומר, לדעת מהרי"ץ זצ"ל, ותרוה צמאונך].