בזכותיה דרבי יצחק: מקבץ סיפורי מופת על פועל הישועות מעגור מרנא ורבנא הגאון רבינו יצחק גברא זיע"א – השוכן כבוד בישוב עגור | פרק שני בסדרה
פוקדי ציונו של הגה"ק רבי יצחק ב"ר יצחק גברא זי"ע במושב עגור הסמוך לבית שמש, יודעים ומכירים שיש קהל גדול שבאים וחוזרים בקביעות. אנשים שהתפללו וראו ישועות ומאז באים בכל עת רצון.
רבים כבר יודעים. כשרוצים ישועה והפוגה של קדושה ושלוות נפש ממרוץ החיים עולים לציון הקדוש בעגור הקרובה, כמה פרקי תהלים וחוזרים מלאי כוחות והישועה לא מאחרת מלהגיע, בזכותיה דרבי יצחק.
לקראת יומא דהילולא ה-63, שיערך אי"ה ביום ראשון אור לכ"א תמוז החל משעות הערב, ליקטנו לפניכם מקבץ חדש של מעט מספורי המופת שקיבלנו מהשנה האחרונה [פ"ב – פ"ג] כאשר הנחלנו מקום של כבוד לסיפורי אותם מהמתפללים אשר ראו ישועה, ובעקבותיה החלו לפקוד את הציון בקביעות.
הסיפורים נאספו ונערכו על ידי נכד רבינו – הרה"ג רבי ישראל גברא שליט"א מחבר ספרים יקרים ומי שפועל רבות להאדרת שמו של הצדיק.
פתח ענני שמים
מספר הרב כ. שליט"א. מיקירי בית שמש, פעיל נמרץ בתנועת התשובה, מגיד שעור ומזכה הרבים.
חיי השתנו לטובה מאז שזכיתי לגלות את המקום הקדוש הזה, דבר שלא הכרתי מימי. אם אשב לספר לך כמה דברים ראיתי כאן בעיניים, כמה ישועות, נסים, דברים של פלא ממש.
נתחיל בדבר ש'תפס' אותי די בהתחלה. התארגנו עשרה להתפלל מנחה כאן בסמוך לציון. היה זה יום מעונן ונזכרתי בדברי הגמרא שלא קובעים תענית ביום המעונן שנאמר 'סכותה בענן לך מעבור תפלה'. הרגשתי עגמת נפש. שככה השמים כביכול סגורים לתפלה שלנו. שיתפתי בכאב את התחושה שלי.
והנה רק התחלנו מנחה ואני מביט לשמים ולפתע כמו חור בעננים… ממש… נפתח כמו חלון רחב מולנו.
לא יכולתי להתאפק והצבעתי בשמחה. סיימנו את הלחש ועד שהתחילו 'חזרה' הראיתי לשאר המתפללים שהנה נפתח… כל הרקיע אטום בעננים עבים, ומולנו חלון דק ורחב.
רק סיים החזן את התפלה שעלתה ונתקבלה, והנה החלון נסגר… השמים שוב אטומים. אולי הסיפור ישמע לך מוזר, אך תבין. היו אתנו במניין מכל החוגים, כולם התפעלו, לא היה אחד שנותר אדיש מול המחזה.
צדיקים נסתרים פוקדים את הציון
ממשיך הרב כ. ומספר: התחלתי להגיע יותר ויותר לציון הקדוש.
"תבין. אני אדם פעיל מאד, אני מנהל מדרשיה לבני נער. יש לי כולל, שעורי תורה, אבל לא יכול להפסיד"…
"בכל פעם מחדש אני מתמלא בכוחות, באהבת השם, שלות הנפש וישוב הדעת. אי אפשר לתאר!".
"והנסים… אנשים באים כל יום ומגישים כבוד ואומרים: 'התפללתי ונושעתי'. 'ביום השלשים מאז שהתפללתי, נושעתי'. 'הבן התארס כעבור חודש בדיוק'. אנשים מצאו פרנסה ועוד.
אגב, בגלל שאני כמעט כל יום, אני עוקב ורואה את הדמויות שבאות לכאן. גליתי כמה צדיקים נסתרים שבאים ופוקדים את הציון, עושים יחודים בשתיקה ומתפללים על עם ישראל.
בטבעי אני סקרן ונמשך אחרי צדיקים. בררתי קצת ואני שומע מתלמידי חכמים. אומרים לי: זה? מקובל גדול… זה: צדיק גדול…
כשהעזתי ותהיתי מדוע הם באים לציון הזה, אחד הסביר, 'יש כאן סייעתא דשמיא מיוחדת ליחודים, מקום מסוגל מאד'…
תקון נשמה מיוסרת
היה כאן ספור שאני לא יכול לפרט משום צנעת הפרט. אבל בקצרה. היו כאן אב ובנו הסובל ממחלת נפש. בחור שהיה מוצלח וכשרוני ולפתע השתבש.
באותו יום היה בציון א' מהמקובלים שהזכרתי, עומד ומתפלל על הציון. כשראה אותו נתן לו יד, נטל רשות מאביו של הנער, והתחיל לכוון.
לא עברו שניות, והבחור השמיע קולות מוזרים של כאב וסבל, המקבל שאל אותו לשמו, והוא ענה את שם הרוח שבו. מכאן התנהל שיח מחריד שאי אפשר לתאר. כל העדים לאותה שיחה, בוודאי יחשבו טוב לפני כל עברה… חרדת הדין הייתה מוחשית. [ומי יודע אם כל המפגש השמימי הזה, לא היה אלא בעבור חיזוק הנאספים ביראת חטא].
בשלב מסויים הניח המקובל את ידו על עורף הבחור וכיון מה שכיון. הבחור השתולל בפראות. אשה שהגיעה לחצר הציון נבהלה וקראה 'מה אתה עושה לו, אני מזמינה משטרה'… האבא מנסה להרגיע אותה. אני אביו. הכל בסדר, מבקשים לסייע לו, תתרחקי מעט והכל יהיה בסדר.
בשל המהומה היתה כנראה הסחת הדעת, אבל המצב של הבחור התייצב והשתפר מאז. יזכהו הי"ת לרפו"ש וחיים טובים.
הצדיק ביקש: 'מתחנן אליך, תזכיר אותי שמה כל יום'
עוד סיפר: תחילת ההתקרבות שלי למורי שליט"א היתה בכך שנסעתי לחלות פניו ולבקש ברכתו. היה שם תור ארוך של עשרות. לפתע הרב הביט לעברי, מכל הממתינים. סימן לי באצבעו לגשת, ושאל:
מי אתה, מה אתה עושה בחיים. עם איזה צדיק אתה מקושר? נבוכתי ואמרתי את שמי, אני מתעסק קצת ב'קירוב', ולא, אני לא בקשר מיוחד עם איזה צדיק, והרב ממשיך לשאול, עם מי, אצל מי אתה. הבנתי שהוא רואה משהו וניסיתי להבין, אולי ציון, קבר של צדיק?!
הרב מיד הגיב: כן! אמרתי לו "כן, אני הולך לרב גברא בעגור, כמעט כל יום"…
לא אוכל לתאר לך איך הרב היה נרגש. הוא התבטא ואמר "אם אנשים היו יודעים מה סגולת ציונו ומעמדו של הרב גברא הצדיק מעגור, לא היו עוזבים את המקום רגע אחד"!
ואז פנה ואמר לי: אני מתחנן בפניך, תזכיר אותי שם. כל פעם שתגיע! ומיד הוציא דף ורשם את שמו ושם משפחתו – שאזכיר אותם על הציון. עד היום הפתק אצלי ואני מקפיד להזכיר ולבקש.
המעמד עורר רשם גדול אצל כל תלמידי הרב והממתינים, ואז צטט הרב וציין מקורות מהספרים הקדושים, שאם אדם מדבק נפשו בספר קדוש או בציון איזה צדיק, נעשה לו קשר באמת, עד שנחשב לו כמו בן.
השאיר את מקל ההליכה בציון
עוד ספר: יום אחד ישבתי בציון וקראתי תהלים. הגיע בחור מסורתי עם מבנה גוף ולבוש של ספורטאי, כשהוא צולע ונשען על מקל הליכה.
נכנס להיכל הציון, הניח את מקל ההליכה בצד ונשען על המצבה. קרא קצת תהלים ואז בקש רחמים עד שנכמרו רגשותיו בבכיה, שכח מהסובב והתחיל לזעוק:
רבי יצחק! תראה מה קרה לי! הייתי ספורטאי אלוף! איזה כושר היה לי! איזה גוף! מה זה בן אדם! עברתי תאונה וכמה ניתוחים ומאז אני שבר כלי! בקשי הולך, צולע ומדדה, מה זה היה לי!!
בכה ובכה כמו ילד קטן. היה ניכר שהוא פורק רגשות של חדשי סבל ארוכים. הלב שלנו בכה אתו.
כעבור כמה דקות טעונות. ניגב פניו וקם מהמצבה והתחיל ללכת, זרק את מקל ההליכה הצדה ויצא בלעדיו.
כשראיתי אותו פוסע בשביל ומתרחק, חשבתי ששכח את המקל. רצתי אחריו ואמרתי: 'צדיק, המקל שלך, שכחת אותו בציון', הוא לא הסתכל לעברי ורק ענה 'אני לא רוצה, לא צריך'…
לא הבנתי, אבל חזרתי לציון, ובקשתי שישאירו שם את המקל, 'בטח יחזור, הוא חייב אותו'…
כעבור תקופה הגיע שוב לציון, לבוש טוב, הולך רגיל ושמח. נגשתי אליו מיד, זה אתה שהיית צולע עם המקל, ברוך השם, לא להאמין!
הוא הביט בי ואמר: "אני לא יודע להסביר, אבל באמונה שכך קרה לי. אחרי שהתפללתי על הציון, התחלתי להרגיש כמו זרמים ברגל, תחושה שלא הכרתי. אמרתי 'ננסה'… הלכתי בשביל בלי המקל, והנה לא כואב לי, הצלחתי ללכת!"… "כשאמרתי לך, כבר לא הייתי צריך את המקל. כמה ימים עברו וחזרתי לעצמי לחלוטין. הודו להשם כי טוב".
הוסיף הבחור ואמר: "בעקבות הנס התחזקתי! אני בתהליך של חזרה בתשובה"… כן יזכהו השם.
דרכי הגעה לציון הצדיק: לבאים מכביש ירושלים תל אביב, פונים בכביש 38 לכיוון בית שמש, ולאחר צומת 'האלה', נראה שילוט לכיוון עגור.
התפילה המרכזית בציון הצדיק על ציונו, תתקיים כבכל שנה בראשות ראש המוסדות הגר"י יפת שליט"א, יחד עם נכד הצדיק הרה"ג רבי משה גברא שליט"א, תתקיים ביום ההילולא – יום שני כ"א תמוז בשעה 5 אחה"צ. לאחר התפילה ישאו דברים גדולי ישראל שליט"א.
לרווחת הציבור יהיה ניתן להעביר שמות לתפילה ולישועה, על ידי המערכת.
