מאת הגאון רבי גלעד חסיד שליט"א, ראש בית ההוראה ומו"ץ 'המאורות' בעיר נתיבות
האם השבויים שיצאו מעזה צריכים לברך "ברוך שעשה לי נס במקום הזה"?
תשובה: לא יברכו עם שם ומלכות, כיון שהיציאה משם היא לא נס מעל הטבע (כמש"כ השו"ע סי' רי"ח ס"ט, ועיי"ש משנ"ב ס"ק י"א שהנפק"מ ליום היציאה) ובפרט שהצבא כבר נמצא שם, וכן יש עיסקאות של החלפת שבויים וכד' שהם לא נס מעל הטבע, אבל ברכת הגומל לכו"ע יברכו מדין חבוש היוצא מבית האסורים (שזה מארבעת הדברים שהובאו בסי' רי"ט ס"א. דרך אגב מנהגנו לברך גם על שאר דברים כמנהג בני אשכנז כמש"כ השת"ז שם בס"ט, והמהרי"ץ בפעולת צדיק ח"ג סוף סי' רכ"ט), ונשים לא נהגו לברך מטעמי צניעות.
נשאלתי ע"י בחורי ישיבות (מישיבת "תורה בתפארתה") האם הם יכולים לקחת אוכל ושתיה ממה שניתן לחיילים בכניסה לאלעד ללא רשות, בטענה שגם הם שומרים על המדינה ע"י לימוד התורה?
תשובה: אין לבחורי ישיבה רשות לקחת משם אוכל ושתיה משום שהתורמים נותנים למי שמסכן את עצמו למען המדינה (וכן לעודד את החיילים), ועוד יש בזה משום חילול ה'.
אבל הבחורים יכולים לבקש רשות מהחיילים לקחת משם – שאז זה נחשב כמתנה [אבל פשוט ששכרם של בחורי הישיבות גדול מאוד, והם המגינים באמת על המדינה כמש"כ תורה מגנא ומצלא, והיה ראוי לתת להם כפל כפליים של מתנות, אבל צדיקים שכרם צפון לעתיד לבוא].
