שירה ושמיעת מוזיקה
שאלה:
האם מותר לשמוע ביום שישי שירי שבת שמחים לכבוד שבת קודש?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
מנהג תימן ברור שלא שרים שום שירה, אפילו בפה, בימים אלו חוץ מסעודות מצוה. יום שישי אינו "סעודת מצוה", וכלול באיסור.
* * *
לבישת בגד חדש
שאלה:
האם יש בעיה ללבוש מכנסיים חדשים בשלושת השבועות (אני לא מברך על זה "שהחיינו")?
תשובת הגאון רבי בן ציון גדסי שליט"א:
מותר ואין בעיה, רק יש שנמנעים מללבוש בגד חדש.
* * *
תספורת
שאלה:
האם מותר להסתפר בערב ראש חודש מנחם־אב?
תשובת הגאון רבי נתנאל מדמון שליט"א:
מנהג הספרדים להחמיר בתספורת הראש ובגילוח הזקן רק בשבוע שחל בו תשעה באב. מנהג בני תימן ואשכנז להחמיר בזה החל מליל י"ז בתמוז.
* * *
אכילת בשר
שאלה:
מי שנוהג לא לאכול בתשעת הימים בשר כולל ראש חודש, ומתארח בר"ח אצל מי שאוכל בשר ויש ארוחה בשרית – מותר לו לאכול שם או לא?
תשובת הגאון רבי יואב אושרי שליט"א:
אם נהג שלא לאכול בשר משום שחשב שזה הדין (לא לאכול בשר בתשעת הימים, כולל ר"ח), מותר לו לאכול.
*
שאלה:
תימני שרוצה לאכול בשר בתשעת הימים בחדר אוכל בעבודה, שיש שם גם ספרדים ואשכנזים שמחמירים בזה כידוע – האם יש כאן איסור של "לא תתגודדו"? האם עדיף לארוז את האוכל ולאכול לבד במשרד?
תשובת הגאון רבי נתנאל מדמון שליט"א:
מעיקר הדין אין כאן איסור "לא תתגודדו", אך רצוי לאכול בצינעא.
*
שאלה:
האם מותר לעשות "על האש" בתשעת הימים?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
כחגיגה – לא אסור, אבל אין ראוי. כארוחה למשפחה – אין כל בעיה.
* * *
רחיצה, כיבוס ונקיון
שאלה:
בעקבות החום החזק בשבועות האחרונים, הברז של המים הקרים לא מוציא מים כל כך קרים (לפחות להרגשתי) – האם כשפותחים רק את ברז המים הקרים ורוצים לרחוץ בצונן, ניתן לרחוץ בהם בשבוע שחל בו ת"ב? ומה הדין בשבת, האם מותר לרחוץ בהם כל גופו?
תשובת הגאון רבי יואב אושרי שליט"א:
מותר בהחלט להתרחץ במים אלו בשבוע שחל בו תשעה באב, שהרי אינם מים חמים שרגילים להתרחץ בהם כל השנה. גם בשבת מותר מעיקר הדין.
*
שאלה:
האם מותר להתרחץ עם סבון בשבוע שחל בו ת"ב?
תשובת הגאון רבי איתי מעודה שליט"א – בני עיש:
מותר.
*
שאלה:
האם מותר לכבס בתשעת הימים?
תשובת הגאון רבי יואב אושרי שליט"א:
בשבוע שחל בו תשעה באב אסור לכבס.
*
שאלה:
האם בשבוע שחל בו ת"ב ניתן לכבס בגד שאם לא יכובס כעת – לא ירד הכתם שעליו?
תשובת הגאון רבי איתמר נגר שליט"א:
אפשר לכבסו לבד ולא להוסיף בגדים, וכמובן אין ללבשו עד לאחר ט' באב.
*
שאלה:
האם בשבוע שחל בו ת"ב מותר לכבס בגדי תינוקות? ומה הדין בחיתולי בד (שמנגבים בהם את הפנים וגם עוזר להם לישון בלילה)?
תשובת הגאון רבי יובל מוגהז שליט"א:
מותר.
*
שאלה:
אחותי עוברת דירה אי"ה מיד אחרי תשעה באב, ואין בדירה החדשה מכונת כביסה – האם היא יכולה לכבס בגדים עכשיו, בשבוע שחל בו?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
לא, במוצאי הצום מותר מיד (יש כמובן חולקים).
*
שאלה:
האם מותר לשטוף את הבית בשבוע שחל בו ת"ב?
תשובת הגאון רבי יואב אושרי שליט"א:
מותר כרגיל.
*
שאלה:
מותר לשטוף את הרכב (מיניבוס) שטיפה חיצונית בתשעת הימים?
תשובת הגאון רבי יואב אושרי שליט"א:
אם אתה רגיל לשטוף את הרכב מדי כמה ימים – מותר לך לנקותו גם בתשעת הימים. אבל הרגיל לשטוף את הרכב אחת לזמן מרובה – אסור לו לשוטפו בתשעת הימים (הגרי"ש אלישיב).
* * *
לבישת בגדים מכובסים
שאלה:
האם מותר להכין בגדים במוצאי שבת "חזון", או שדיני שבוע שחל בו חלים מצאת השבת?
תשובת הגאון רבי איתי מעודה שליט"א – בני עיש:
"שבוע שחל בו" ודיניו הוא ממוצאי שבת חזון.
*
שאלה:
לגבי לבישת בגדים שאינם מכובסים בשבוע שחל בו ת"ב, מהו הזמן מינימלי שנדרש ללבוש אותם לפני כדי שלא ייחשבו מכובסים ונקיים?
תשובת הגאון רבי חיים צדוק שליט"א:
כחצי שעה.
*
שאלה:
לגבי איסור לבישת בגדים מכובסים בשבוע שחל בו ת"ב, האם מספיק לזרוק על הרצפה את הבגד (בלי לדרוך עליו)? האם זה מועיל גם ברצפה נקייה? והאם חצי שעה זה זמן מספיק ללבוש את הבגד לפני שבוע שחל בו (עד יום שישי)?
תשובת הגאון רבי יואב אושרי שליט"א:
עיקר הענין, שהבגד (כשהוא על הרצפה) יתלכלך מעט, אחרת הוא עדיין בגדר "מכובס" ואסור ללבשו. אם לבשת אותו פרק זמן והזעת, כבר לא נחשב נקי ומכובס.
*
שאלה:
האם המנהג שלא ללבוש בגדים מכובסים בשבוע שחל בו ת"ב הוא גם בבגדים תחתונים (גופייה, גרביים וכו')?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
יש מקילין.
תשובת הגאון רבי איתי מעודה שליט"א – בני עיש:
לדעת רוב הפוסקים – לא.
שאלה נוספת:
מה לגבי טלית קטן וגדול לאחר כביסה?
תשובת הגאון רבי איתי מעודה שליט"א – בני עיש:
מותר ללבוש.
* * *
עשיית מלאכה
שאלה:
האם "סריגה" מותרת בתשעת הימים?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
כתוב שהנשים לא טוות בימים אלו "למתי עמרא", כיון שבית המקדש שהיה על אבן שתיה הוחרב. וכך המנהג, שלא עושות בגדים וכדו'.
*
שאלה:
עלי לבצע רכישת 'מדים' (בגדים מתאימים וממותגים) לקבוצת ספורט, האם עלי לדחות את ההזמנה לאחר ט' באב?
תשובת הגאון רבי יואב אושרי שליט"א:
לדחות.
*
שאלה:
אשה שבחרה מסגרת למשקפיים לפני ר"ח אב, האם מותר לה לעשות בדיקת עיניים בתשעת הימים, כדי שהמשקפיים יהיו מוכנים לאחר תשעה באב?
תשובת הגאון רבי איתי מעודה שליט"א – בני עיש:
מותר.
*
שאלה:
האם מותר להזמין בתשעת הימים איזה מוצר (קלמר) מאשה שמתפרנסת בין השאר גם מתפירה (כעסק צדדי), וכנראה שהיא תתפור אותו לפני ט' באב?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
כן. מותר לה לעבוד ולתפור את הקלמר, וגם מותר לקנות צרכי בית הספר.
* * *
דירה חדשה
שאלה:
האם זוג שצריך לפנות את הדירה בתשעת הימים יכול לעבור לדירה חדשה בתשעת הימים (הדירה נרכשה לפני שנתיים, ועוברים ביום חמישי לפני השבוע שחל בו תשעה באב)?
תשובת הגאון רבי בן ציון גדסי שליט"א:
אם חייב להתפנות מהדירה, הוי דבר האבד ומותר להכנס לדירה החדשה. ואם יכול להניח שם דברים חשובים קודם ר"ח ויקבע מזוזה – עדיף טפי.
* * *
מדיני הסעודה המפסקת והתענית
שאלה:
האם למנהג הבלדי אוכלים סעודה מפסקת על הרצפה?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
מי שרוצה, לא חובה.
*
שאלה:
האם מותר לאכול 'קובנה' וביצה בסעודה המפסקת (או שנחשב ב' תבשילין)? והאם 'מלאווח' נחשב מאפה או תבשיל?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
קובנה וביצה אינם ב' תבשילים ומותר, וכמו כן מלאווח נחשב "מאפה".
*
שאלה:
'שקשוקה' שבישלו עמה ובתוכה גם תפוחי אדמה, נחשב לתבשיל אחד או שניים?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
כל מה שרגילים לעשות כתבשיל אחד נחשב לתבשיל אחד.
*
שאלה:
האם מותר ללבוש חגורת עור בתשעה באב?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
כן.
*
שאלה:
האם בתשעה באב מותר לשבת על ספה שהיא נמוכה?
תשובת הגאון רבי בן ציון גדסי שליט"א:
מותר לשבת על ספה אם יושב בגובה נמוך מטפח, ואדם שקשה לו יכול עד גובה ג' טפחים מהרצפה.
*
שאלה:
האם מותר לטבול בבוקר תשעה באב?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
ממש לא, ואפילו מי שראה קרי.
*
שאלה:
האם מותר לרחוץ ילד בן שנתיים בתשעה באב לאחר חצות?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
רק ילד שהתלכלך, כגון בעשיית צרכיו. אין לעשות מקלחת לילדים דוקא בצום, גם אם זה נוח – ההגדרה בשו"ע: "לא יושיט אצבעו למים".
*
שאלה:
קמתי הבוקר (תשעה באב) וגיליתי המון נמלים על השיש ובכל איזור המטבח. אני חושש שהנמלים יכנסו לארונות האוכל, האם מותר לקרוא למדביר היום?
תשובת הגאון רבי יוסף בן דוד שליט"א:
כן, דבר האבד.
*
שאלה:
מותר לקפל כביסה בתשעה באב?
תשובת הגאון רבי איתמר נגר שליט"א:
אחר חצות.
*
שאלה:
ממתי מותר לבשל בתשעה באב לסוף הצום?
תשובת הגאון רבי איתי מעודה שליט"א – בני עיש:
עדיף אחרי חצות.
*
שאלה:
מותר לעשות הפרשת חלה בתשעה באב?
תשובת הגאון רבי איתי מעודה שליט"א – בני עיש:
אם צריך – עושים.
*
שאלה:
מותר לאכול בשר במוצאי תשעה באב?
תשובת הגאון רבי פלא יועץ כפרי שליט"א:
מעיקר הדין מותר, ויש מחמירים עד מחר (י' באב).
* * *
התפילה והקינות בתשעה באב
שאלה:
האם אומרים תחנון בערב תשעה באב?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
למנהג הבלדי – אומרים נפילת אפיים גם בערב ת"ב במנחה וגם בת"ב עצמו. למנהג השאמי – לא אומרים. ותמיד צריך לנהוג כמנהג המקום ולא לשנות כלל.
*
שאלה:
האם בתשעה באב בבוקר ניתן לומר את כל הקינות לאחר התפילה ולא בתוכה, ואת התפילה לעשות כסדרה, כדי שאנשים שעובדים וצריכים לצאת לא יפסידו את התפילה?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
כן, וכמובן יאמרו כמה שאפשר את הקינות שלפני הוצאת ספר תורה.
*
שאלה:
כמה שנים אנחנו סופרים השנה, בתשעה באב, לחורבן בית המקדש?
תשובת הגאון רבי נתנאל מדמון שליט"א:
לחורבן בית ראשון – 2,445. לחורבן בית שני – 1,955.
תשובת הגאון רבי יואב אושרי שליט"א:
בית שני נחרב לפני 1,955 שנה, ולפי החשבון (420 + 70 = 490) בית ראשון נחרב לפני 2,445.
*
שאלה:
אני יודע שלפי היהדות בית שני נחרב בשנת 68' לספירת הנוצרים ימ"ש (ואילו לפי הגויים הוא נחרב בשנת 70' לספירה), כך שעברו 1,956 שנה מאז החורבן. האם יש דעה נוספת?
תשובת הגאון רבי נתנאל מדמון שליט"א:
אינני בקי בספירת הנוצרים, אך לפי מקורות חז"ל מצינו מח' בראשונים – האם הספירה כוללת את שנת החורבן או לאו. ולכן תמצא בלוחות (כגון לוח 'עיתים לבינה' בהוצאת אוצר החכמה) שיש שכתבו 1955 ויש שכתבו 1954 – לחורבן בית שני.
אולם לאחר עיון ראיתי בספר שע"ה של הגר"י רצאבי שליט"א שחישב את שנות החורבן בשנה אחת יותר מכפי שכתבנו (ולפי החשבון שלך 1,956), ומקורו מדברי המהרי"ץ ע"ה בעץ חיים (סדר תשעה באב עמ' ט), אלא שעדיין צ"ע איך מנין זה יסתדר לשיטת הרמב"ם בפ"י מהל' שמיטה ה"ד, שלפי החשבון הוא 1,955 לחורבן בית שני, יעו"ש.
תשובת הגאון רבי עמית מגד שליט"א:
החשבון של 1,955 שנים לחורבן בית שני הוא ע"פ הרמב"ם בהקדמתו לחיבור, ובהלכות שמיטה (פרק עשירי הלכה ד'-ה'), ובהלכות קידוש החודש (פי"א הט"ז) – שהחורבן לא היה בשנת תתכ"ח אלא בשנת תתכ"ט, כלומר בשנת 69' למנין הגויים. וכ"כ הגר"א (חו"מ סי' ס"ז סק"ח). ויש עוד מקורות לזה, שצריך למנות משנת תתכ"ט דהיינו 69' לספיה"נ.
ויש שמונים משנת 68' לספיה"נ, וכמו שמובא גם בע"ח, ובהרבה מקורות נוספים. וסימן לזה, כשתגרע מניין חיי"ם (68) מספיה"נ יהיה הנותר מנין השנים לחורבן שני [כלומר, שנה זו 2024 פחות 68, נמצא 1,956 שנים].
ויש שהסבירו המחלוקת במנין, שהיא נובעת מחשבון השנים לבריאת העולם, האם ביום השישי שנברא אדה"ר נחשב שנה ב' ליצירה – שהרי בכ"ה באלול נברא העולם, ולפ"ז שנת החורבן הינה תתכ"ט, או שהיא שנה א' ליצירה ואז שנת החורבן השני הינה תתכ"ח ליצירה.
והעיקר נראה כמפורש בדברי הרמב"ם, ולפ"ז בשנה זו (תשפ"ד) מונין 1,955 שנים לחורבן בית שני – "על זאת נשכבה בבשתנו" וכו'.
*
שאלה:
האם מותר לי לעצור באמצע קריאת ספר איוב ולהשלים את הקריאה אחר הצהריים?
תשובת הגאון רבי איתמר נגר שליט"א:
אפשר.
*
שאלה:
האם יש מקור למנהג יהדות תימן, שנשים עולות לבית העלמין ביום תשעה באב להתפלל ולבקש רחמים?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
כתוב באיזה ספר שהיו עולות לתקן את הקברות אחרי הגשם, ולא בשביל להתפלל.
* * *
