שאלה:
בעקבות השמדת אויבינו והניסים הנפלאים שמתרחשים לנו, האם מותר לברך ברכת "הרב את ריבנו" או "הטוב והמיטיב"? ומה לגבי אי אמירת תחנון?
תשובת הגאון רבי יואב אושרי שליט"א:
צריך לומר "באבוד רשעים רינה" בכוונה.
תשובת הגאון רבי יוסף בן דוד שליט"א:
לומר "מזמור לתודה".
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
אומרים תחנון, ולא מברכים ברכות אלא רק היכן שחכמים תקנו. דומני שה' רוצה מאיתנו דבר אחר לגמרי, וזה שינוי מהותי בדרך החיים שלנו, הוא מראה לנו שהוא שומר עלינו ונותן כח והצלחה לחיילים ולאלה שמעליהם באופן כזה שאומות העולם פוערים פיהם מבהלה. לא מספיק ברכה, תפילה, הלל וכדו' – צריך במיוחד לעת זו בסמוך לראש השנה להראות לו כמה אנחנו בנים שלו אוהבים אותו ומוכנים לעבוד אותו, אם זה בהתמדה בשיעורי תורה [ולא רק עצם יבשה של שעה ביום דף היומי] או בדקדוק במצוות [אם בכלל למדנו את ההלכה] או במתן צדקה לנזקקים הרבים בעוונותינו וכדו'. בקיצור, להיות מחוברים אליו ממש ולא רק בסממנים. חזקו ואמצו.
*
שאלה:
אדם שהלך לישון בתחילת הלילה וקם לסליחות ב-00:30 ואחרי הסליחות חזר לישון עד הבוקר, מתי יברך ברכות השחר וברכות התורה?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
ברכות התורה – אם הוא מתכונן ללמוד יברך לפני הסליחות וגם בבוקר, ששינת קבע בלילה חשובה הפסק. שאר ברכות השחר יברך רק בבוקר.
*
שאלה:
האם יש ענין לצום בערב ראש השנה?
תשובת הגאון רבי חיים צדוק שליט"א:
מי שיכול ולא יפריע לו בהכנות לר"ה ובר"ה עצמו.
שאלה נוספת:
אבל אם התפללתי מנחה ולא קיבלתי על עצמי לצום, עדיין מותר לי לצום?
תשובת הגאון רבי איתי מעודה שליט"א:
לא צריך קבלה.
*
שאלה:
אבלים בתוך שבעה, האם אפשר לנחם אותם בער"ה ומתי הם קמים?
תשובת הגאון רבי איתי מעודה שליט"א:
אפשר לנחם בער"ה. האבלים מותרים ברחיצה ונעילת הסנדל סמוך לחשיכה, ויש אומרים בחשיכה.
*
שאלה:
יש פתרון כיצד ניתן לעשות התרת נדרים [לנשים ולגברים], אם לא יתקיימו מניינים בבתי כנסיות בעקבות המצב?
תשובת הגאון רבי פלא יועץ כפרי שליט"א:
באין ברירה אפשר לשמוע דרך הרדיו.
*
שאלה:
ילדים בגיל מבוגר שעדיין סמוכים על שולחן הוריהם, האם האבא יכול להיות שליח שלהם בהתרת נדרים?
תשובת הגאון רבי איתמר נגר שליט"א:
לא, הם צריכים להתיר בעצמם.
*
שאלה:
מי שאין בדעתו לבשל כלום מיום טוב לשבת, ומסתפק רק בחימום האוכל על הפלאטה לצורך השבת ביום טוב, האם צריך לעשות "עירוב תבשילין" – ואם כן, בברכה או בלא ברכה?
תשובת הגאון רבי אוריאל חוברה שליט"א:
חייב לעשות עירוב תבשילין עם ברכה, והטעם שבכל מקרה יש הכנות מיום טוב לשבת – כגון: עריכת שולחן שבת, הדלקת נרות שבת, הוספת מים למיחם, הוצאת תבשילים מהמקפיא או מהמקרר לצורך השבת והנחתם על הפלטה להתחמם, שטיפת כלים שאכלו בהם ורוצה אותם לשבת, וכדו' (ועיין בשו"ע סימן תטז סעיף ב ובמשנ"ב ס"ק יט, שאפילו בדיבור אין לעשות שום הכנה מיו"ט לשבת). וזהו שאנו אומרים בנוסח העירוב "ולמעבד כל צרכנא", ודו"ק.
*
שאלה:
אני [בלדי] מתארח אצל הורי בראש השנה, האם אני יכול לצאת ידי חובה בעירוב שלהם או שעדיף שאעשה לעצמי בנפרד? אם בשלהם, האם צריך לבצע פעולה מסוימת כמו הגבהה וכדו'?
תשובת הגאון רבי איתמר נגר שליט"א:
יוצא בשלהם, ושיכוונו עליך ב"לכל בני ביתי".
*
שאלה:
האם מותר לבשל בחג על כירה חשמלית שמופעלת על ידי שעון שבת?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
יש שכתבו להתיר לכוין מכשירי חשמל באופן זה, אך נראה שבכירה חשמלית יש מאד לחשוש שילחץ על הכפתורים ביום טוב להגביה או להנמיך את עוצמת החום. ולכן לדעתי, כיון שהרגילות להגביה ולהנמיך תוך כדי בישול, אין להתיר כלל.
*
שאלה:
מה היה המנהג בתימן לגבי סימני ראש השנה, קודם ברכת "המוציא" או בתוך הסעודה?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
יש שנהגו לפני "המוציא", יש אחר "המוציא", ויש אחר ברכת המזון. הכל טוב ויפה.
*
שאלה:
מי שנוהג לאכול ה"סימנים" לפני ברכת "המוציא", מה יעשה לגבי ברכה אחרונה?
תשובת הגאון רבי יואב אושרי שליט"א:
באמת לפי מנהג זה יש ספק בפוסקים אם לברך ברכה אחרונה אם לא, ולכן כדי לצאת מידי ספק יש לעשות את כל הסדר הנ"ל אחרי ברכת המוציא ואכילת כזית, ואז ברכת המזון פוטרת הכל.
*
שאלה:
האם תפוח בדבש נחשב דבר שטיבולו במשקה וצריך נטילה [כמו בפסח], עם או בלי ברכה?
תשובת הגאון רבי איתמר נגר שליט"א:
עושים הסימנים אחר נטילת ידים לסעודה וברכת "המוציא", ואין צורך בנטילה נוספת.
*
שאלה:
האם אדם ששומע קול שופר עם מכשיר שמיעה יוצא ידי חובתו?
תשובת הגאון רבי אוריאל חוברה שליט"א:
שאלה יפה מאוד ומצויה ביותר, במיוחד כשהבעל תוקע הוא עצמו עם מכשיר שמיעה – האם בכלל מוציא אחרים על ידי תקיעתו. והנה איתא במשנה ראש השנה (דף כט עמוד א) חרש שוטה וקטן אין מוציאין את הרבים ידי חובתן. זה הכלל: כל שאינו מחוייב בדבר – אינו מוציא את הרבים ידי חובתן. וכן פסק בשו"ע (סימן תקפט סעיף ב) חרש שוטה וקטן פטורים; וחרש, אפילו מדבר ואינו שומע, אינו מוציא דכיון דאינו שומע לאו בר חיובא הוא. אמנם אם שומע רק על ידי מכשיר, נחלקו בזה, בספר אור לציון (חלק ד פרק ה סעיף טז) כתב אינו יוצא ידי חובת שמיעה, עיי"ש. ובילקוט יוסף מועדים (עמוד מט) כתב שחייב בשמיעת קול שופר וגם מוציא אחרים ידי חובה, עיי"ש. אך נראה לע"ד שלדינא הלכה למעשה יש לחלק בזה, חדא, אם אותו אדם חייב בשמיעת קול שופר. ואידך, אם המכשיר הוא רק לתוספת שמיעה כלומר הוא שומע רק בקושי והמכשיר עוזר לו לשמוע טוב יותר. ועוד שיש לחלק בין שומע לבין בעל תוקע שצריך להוציא אחרים ידי חובה. והנה שמיעת קול שופר בראש השנה הוא מדאורייתא ולכן נראה לע"ד שיש להחמיר בזה, דהיינו גם אם אינו שומע בכלל אלא רק על ידי המכשיר שמיעה, הוא חייב לשמוע קול שופר וכל שכן אם המכשיר הוא רק לתוספת שמיעה. אבל אם אותו אדם עם מכשיר השמיעה הוא בעל תוקע, לא יכול להוציא אחרים ידי חובה, ולכן לא יכול להיות בעל תוקע. אך אם אין בעל תוקע אחר, בדיעבד יצאו ידי חובה. וע"ע בשו"ת תפלה למשה (חלק ז עמוד שפז) וכן בשו"ת יחוה דעת (חלק ז סימן עח).
*
שאלה:
לגבי מוסף של ראש השנה בתפילה אחת, איך אני אמור לנהוג בקדושה – להגיד ביחד עם החזן או רק לענות?
תשובת הגאון רבי איתמר נגר שליט"א:
שומעים ומקשיבים לחזן, ועונים "קדוש", "ברוך" וכו'.
*
שאלה:
האם בראש השנה מותר – למבוגרים ולילדים – לגעת ולתקוע בשופר [לא לשם מצוה]?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
כן, וכך המנהג.
*
שאלה:
לגבי רחיצה ביו"ט – האם מותר ובאיזה אופן?
תשובת הגאון רבי אוריאל חוברה שליט"א:
לדעת מרן השו"ע מותר באופן שהמים הוחמו מערב יו"ט או בדוד שמש, ודוקא בביתו ולא בבית המרחץ, וכן שלא יסחט. ולדעת הרמ"א אסור בכל ענין (עיין סימן תקיא סעיף ב).
*
שאלה:
האם מותר לכוין שעון שבת מערב החג עבור הדוד החשמלי שיחמם את המים ביום טוב, כדי להתקלח במים חמים ביום טוב?
תשובת הגאון רבי חיים צדוק שליט"א:
בבית – מותר לרחוץ במים שהוחמו ביו"ט מעצמם. אפשר גם בכיוון שעון מעיו"ט.
*
שאלה:
רציתי לשאול, מאיזה טעם תימנים לא עושים "תשליך"?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
א. יש תימנים שעושים תשליך. ב. אלה שלא עושים כנראה אין להם מה להשליך. ג. למה לא שאלת הפוך – מאיפה בא המנהג הזה שהולכים לנהר "לזרוק את העוונות".
שאלה נוספת:
ומה באמת מקור המנהג לעשות "תשליך"?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
כ"כ הרמ"א סימן תקפג סעיף ב. כלומר, זה מנהג אשכנזי – והספרדים לקחו את זה מהם, וכך הגיע גם אלינו. למעשה, מי שאבותיו נהגו בזה – ימשיך במנהג אבותיו. ומי שלא, לא.
