מבית ההוראה

מקבץ שו"ת: מצות סוכה, ברכת "לישב בסוכה", ארבעת המינים, חול המועד, אבלות במועד, ועוד

אתרוג | צילום אילוסטרציה: Unsplash
אתרוג | צילום אילוסטרציה: Unsplash

מצות סוכה

שאלה:
יש לנו תינוקת בת חודש וילד בן שנה וחודשיים שקמים בלילה, אין לנו סוכה ואני צריך לישון בסוכה אצל ההורים שלי שבמרחק 4 דקות הליכה – האם אני פטור משינה בסוכה?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
אם האשה צריכה עזרה – אתה פטור, אבל אפשר שגם היא תהיה אצל הוריך ואז תוכל לישון בסוכה וגם לעזור.

*

שאלה:
אני יושב בסוכה ונעקץ מיתושים הרבה, הסוכה פתוחה ויש הרבה חתולים סביב, האם אני פטור מלישון בלילה בסוכה (אני מעדיף לישון בסוכה כמובן)?
תשובת הגאון רבי חיים צדוק שליט"א:
מראש צריך לבנות את הסוכה במקום שאין הפרעה של זבובים וכדו'. אך אם עשה במקום ראוי ואח"כ הגיעו זבובים וכדו' ומצטער – פטור.

*

שאלה:
האם אפשר לאכול אצל אדם שרוצים לעשות אצלו מנגל ואין לו סוכה?
תשובת הגאון רבי איתי מעודה שליט"א:
יכולים לאכול רק מה שמותר לאכול מחוץ לסוכה.

*

שאלה:
האם הולכי דרכים פטורים מן הסוכה בנוגע לאכילה ושינה?
תשובת הגאון רבי איתי מעודה שליט"א:
הולכי דרכים לצורך פרנסה – פטורים, אלא אם כן נחים ויש בסביבתם סוכה – שאז חייבים.

*

שאלה:
מותר לברור ולנקות אורז בסוכה, או שזה לא ראוי?
תשובת הגאון רבי איתמר נגר שליט"א:
לא ראוי.

*

ברכת "לישב בסוכה"

שאלה:
האם מנהגנו לברך "לישב בסוכה" גם אם לא אוכלים, או רק כשקובעים סעודה?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
הבלדי והרבה מהשאמי מברכים בכל פעם שנכנסים לשהות בסוכה, ויש מהשאמי שמברכים רק כשאוכלים סעודת פת – ראה בספר "שמחת מועד" באריכות.

*

שאלה:
מה מנהג השאמי לגבי ברכת "לישב בסוכה"?
תשובת הגאון רבי איתי מעודה שליט"א:
יש מברכים גם כשלא אוכלים לחם, ויש שלא.

*

שאלה:
למנהג השאמי, אם אוכל סעודה ללא לחם או פת הבאה בכיסנין, מברך "לישב בסוכה"?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
לא, וגם בפת הבאה בכסנין לא מברכים לשיטתם – אלא רק כשיש לחם (המוציא).

*

שאלה:
אם מברך "לישב בסוכה" לפני הקידוש – עד שכולם מתארגנים, האם צריך לברך שוב בקידוש להוציא ידי חובה את השאר? ובמידה שכן, האם ילד פחות מגיל 13 צריך לברך שוב?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
המנהג הרווח הוא כמהרי"ץ, שגם בבוקר מברכים ברכת "לישב בסוכה" רק בקידוש ולא קודם לכן. א"כ גם לבעל הבית אין לברך קודם לכן. ומ"מ אם בירך יטעם תחילה מן היין, או שגדול אחר יברך – כיון שברכת הסוכה בבוקר אינה תקנה על היין כמו בערב, ולכן דוקא אם לא בירך לעצמו יכול לברך.

*

שאלה:
לפי מנהג הבלדי, במידה ורוצה לשבת בסוכה לפני הקידוש – לא יברך "לישב בסוכה" עד הקידוש?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
לא ישב בסוכה, אלא חוצה לה – וכך קיבלתי ממו"ח הגר"ע בסיס זצ"ל.

*

ארבעת המינים

שאלה:
האם לכתחילה מותר לאגוד לולב עם חוט פשתן?
תשובת הגאון רבי חיים צדוק שליט"א:
המנהג לאוגדם בעלי הלולב, אבל אפשר גם במינים אחרים.

*

שאלה:
האם לתימנים מותר להשתמש ב'קוישיקלך' (מה שהאשכנזים משתמשים בו לאגידת ארבעת המינים שלהם, מעין כלי או רשת מהעלים של הלולב) – השאלה אינה על המנהג – כי ידוע לי שלא נהגו להשתמש בזה, אלא השאלה לדינא – האם מותר להשתמש בזה או לא?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
לא, לדידן זו אינה קשירה – בשו"ע כתוב לעשות קשר.

*

שאלה:
בלדי שמתפלל אצל שאמי או להיפך – האם צריך לנענע את ארבעת המינים כמנהג המקום או שיכול לנענע כמנהגו? וכן מי שנוהג רק "מוליך ומוביא מעלה ומוריד" ולא עושה לימין ולשמאל, האם כשמתפלל אצל בלדי צריך להוסיף לנענע לצדדים כמנהגם?
תשובת הגאון רבי איתי מעודה שליט"א:
ינענע כמנהגו.

*

שאלה:
המתפלל ביחיד, מנענע את ארבעת המינים?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
כן.

*

שאלה:
האם מותר לשפוך מים בשבת או ביום טוב על גבי מגבת שמונחת על הריצפה ועוטפים בה את הלולבים?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:

כן – ראה בספר "שמחת מועד". ובשבת לא מצוי, כי לא נוטלים לולב בשבת.

*

חול המועד

שאלה:
האם בחול המועד צריך להניח בתפילין בצינעא?
תשובת הגאון רבי חיים צדוק שליט"א:
אין מנהגנו להניח תפילין בחוה"מ.

*

שאלה:
אפשר לקשור ציציות בחול המועד?
תשובת הגאון רבי חיים צדוק שליט"א:
לצורך המועד מותר לקשור.

*

שאלה:
מה אסור לקנות בחול המועד?
תשובת הגאון רבי יואב אושרי שליט"א:
כל דבר שאינו לצורך המועד – אסור.
שאלה נוספת:
ואם אקנה בגדים ואלבש אותם בחול המועד?
תשובת הגאון רבי יואב אושרי שליט"א:
אם צריך – מותר לקנות, ואם לא צריך אלא רק רוצה לקנות וללבוש אותם בחול המועד – אסור.

*

שאלה:
כרגע יש לי אפשרות מבחינה כלכלית – האם מותר לי לקנות בגדים בחול המועד ולחדש אותם רק אחרי החג?
תשובת הגאון רבי יואב אושרי שליט"א:
כן.
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
נוסיף על דברי הרב שליט"א, שמותר להשתמש בהם בחג ואין צריך לחכות לאחר החג – אדרבה, תתכבדו בהם לכבוד החג!

*

שאלה:
מותר לכתוב בחול המועד לא לצורך המועד?
תשובת הגאון רבי חיים צדוק שליט"א:
אם זה לא "דבר האבד" – אסור לכתוב.

*

שאלה:
האם מותר לכתוב רשימת קניות?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
כן.

*

שאלה:
האם בחול המועד מותר לכבס בגדים של תינוקות וילדים קטנים לכתחילה?
תשובת הגאון רבי איתמר נגר שליט"א:
כן.

*

אבלות במועד

שאלה:
אבל על אביו המסיים את ה"שלושים" בחול המועד, האם רשאי להסתפר או שצריך להמתין עד אחרי שמחת תורה?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
אסור עד שיגערו בו.

*

שאלה:
מי שאביו נפטר בחול המועד ומתחיל לשבת שבעה רק לאחר החג, האם אפשר לנחם אותו בחול המועד?
תשובת הגאון רבי איתי מעודה שליט"א:
כל האבלות – רק אחרי המועד.

*

ענינים שונים

שאלה:
איפה עדיף להתפלל בשבת – בבית כנסת אשכנזי בנץ (בלי תרגום), או בבית כנסת תימני לא בנץ (עם תרגום)?
תשובת הגאון רבי איתמר נגר שליט"א:
הרמ"א מביא שבשבת מתפללים מאוחר מעט משאר ימים, לכן לענ"ד יש להעדיף מנין מסורתי עם תרגום כתיקונו על פני ותיקין אצל בני אשכנז, ובלבד שיתפלל בזמנו ולא יעבור זמן ק"ש ותפילה.


קו המאורות – מרכז התוכן וההלכה ליהדות תימן | חייגו בכל עת: 8416* | 03-30-8888-5 | מס' ישיר מארה"ב – 151-8613-0185 | ניתן לשלוח שאלות לרבני בית ההוראה גם דרך האתר או באמצעות המייל: sm088302222@gmail.com

הצטרפו עכשיו לערוצי החדשות של אתר המאורות

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם

הירשמו כעת לניוזלטר שלנו

והישארו מעודכנים!