שאלה:
אני עובד בבוקר מוקדם, ורציתי לדעת מה עדיף – להתפלל שחרית ב'מנין פועלים' או לאחר העבודה שזה בערך בשעה 08:00?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
אם זה תוך 50 דקות להנץ החמה, עדיף מניין פועלים, כי יש איסור לעבוד לפני התפילה. ובנוסף, להתפלל ב-08:00 זה חילול ה'.
*
שאלה:
מה יעשה חייל שנמצא בשמירה ואין לו אפשרות להתפלל שחרית כמו שצריך עד 14:00 בצהריים?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
יתפלל מנחה שתיים – הראשונה לשם מנחה והשנית לשם שחרית. ה' ישמור צאתך ובואך.
*
שאלה:
האם יש חשיבות לזמן נתינת הצדקה בתפילת שחרית [בלדי]?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
המנהג היה לתת צדקה ב"והוא רחום" שאחרי שמונה עשרה.
*
שאלה:
האם מברכים "שהחיינו" על תפילין חדשות? מה הדין לגבי ילד שמתחיל להניח תפילין? האם בתימן היו עורכים טקס לכבוד זה? יש בזה הבדל בין שאמי לבלדי?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
מברכים "שהחיינו" על תפילין חדשות, ולא רק מי שהוא בר מצוה. אין הבדל בזה בין בלדי לשאמי.
בתימן קיימו את ההלכה כפי שהיא ברמב"ם ושו"ע, שילד חייב בהנחת תפלין הרבה לפני הגיעו לגיל 13 – מאז שיודע לשמור אותם בנקיות. כאן בארץ לא עושים כהלכה הפשוטה ונוהגים כאשכנזים שלא נותנים לילד להניח תפלין עד סמוך לבר מצוה. ומצוה גדולה לחזור לקיים ההלכה ומנהג אבותינו – לחנך את הילד להניח תפילין מגיל 9-10, והכל לפי חריפות שכרו. וכמו שפשוט לכולנו שלא יתכן שילד יאכל לחם בלי נטילת ידיים, כן צריך להיות פשוט שהוא חייב בהנחת תפילין, וכך נהג והורה מו"ח הגר"ע בסיס זצ"ל.
*
שאלה:
ממתי אפשר להתחיל לקרוא את הפרשה הבאה שמו"ת?
תשובת הגאון רבי חיים צדוק שליט"א:
מרן השו"ע כתב מיום ראשון. אבל ממקור הדברים שזה תוספות במס' ברכות (ח:) משמע שכבר לאחר שקראו הציבור בתורה במנחה אפשר, וכ"כ בשתילי זיתים (סימן רפה).
*
שאלה:
אני קורא שניים מקרא אחד תרגום, ובטעות קראתי את רביעי במקום שלישי. האם אני צריך לחזור שוב לקרוא את רביעי?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
לא. אין דין כסדרן בדיעבד.
*
שאלה:
האם יש עניין לדחות סיום מסכת לשבת?
תשובת הגאון רבי חיים צדוק שליט"א:
אפשר לדחות אם זה יהיה יותר מכובד. מצד שני, לפעמים כדאי לעשות ביום חול בכדי להנציח ולזכור את הסיום, וגם אפשר עי"ז לגרום ל"קנאת סופרים תרבה חכמה".
*
שאלה:
המנהג אצלנו בני תימן שהעולה לתורה קורא בעצמו. והנה אדם שהגיע לבית הכנסת והגבאי הודיע לו שהוא עולה חמישי, ולכן כשמתחילים לקרוא בתורה הוא לומד את ה'מברך' ולא מקשיב לקריאת התורה – האם זה מותר?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
יש צד לומר שזה מותר, כמו שהתירו לקרוא שמו"ת. בפועל לא נהגו כך בדור הקודם, ולענ"ד אין נכון לנהוג כך. ומ"מ בין ה'מברכין' – אם צריך רק הכנה קלה, מותר בודאי.
שאלה נוספת:
האם לא נכון לנהוג כך גם כשקורא בעיניים בלבד ושומע את הקריאה?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
למדו את האיסור לדבר מהפסוק "ואזני כל העם אל ספר התורה" – והרי קשה להתרכז בהכנת הקריאה וגם להקשיב, כך שאיני רואה הבדל אם לומד בשפתיו או בעיניו.
*
שאלה:
האם מותר ללמוד מקצועות חול בשבת?
תשובת הגאון רבי פלא יועץ כפרי שליט"א:
תלוי, לימודי תיאוריה – אסור, לימוד למבחן חול – מותר, ועדיף להחמיר.
*
שאלה:
האם מותר לקחת ספר בשבת מספריה שמיועדת למכירת ספרים, על דעת לשלם עליו במוצ"ש?
תשובת הגאון רבי חיים צדוק שליט"א:
אם נהנה מהספר בשבת, ולא מזכיר מחיר בשבת – מותר.
*
שאלה:
האם מותר לשלוח תמונה עם שם ה' הנכתב ואינו נקרא, לדוגמא – מזמור תהילים שמוזכר בו שם ה'?
תשובת הגאון רבי חיים צדוק שליט"א:
אין בעיה, רק להקפיד לא להסתכל בה במקום שאינו ראוי, כמובן.
*
שאלה:
שכחנו לעשות הפרשת חלה, חלק מהבצק כבר נאפה ונותר עוד קצת בצק לא אפוי. מה ניתן לעשות?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
תאפה את הכל ותכניס לסל, תפרוש מפה אחת למעלה ואז תפריש על הכל.
*
שאלה:
מי שלווה מחבירו חבילת פסטה [לדוגמא] ולאחר מכן החזיר לו חבילת פסטה יקרה יותר – האם יש בזה בעיה של ריבית? ומה הדין במקרה הפוך, כשהחזיר לו פסטה זולה יותר – האם יש בעיה של גזל?
תשובת הגאון רבי אוריאל חוברה שליט"א:
אם מקפיד – ודאי שיש כאן ריבית וצריך להיזהר בזה. אומנם אם ההפרש הוא זעום [כגון שלווה ביצים מספר 3 והחזיר מספר 2] – בדרך כלל לא מקפידים בזה. ועיין בספר "ריבית לאור ההלכה" (פרק יד הערה ט), וכן בספר "קיצור דיני ריבית" (פרק ד סעיף ב).
