פסקי הלכות ומנהגים לערב פסח שחל בשבת
מאת הגאון רבי ברוך עוקשי שליט"א
רב קהילות בני התורה באלעד וראש כולל גבוה להוראה 'עץ חיים' בפתח תקוה
א. עושים בדיקת חמץ בברכה בליל שישי יום י"ג בניסן עם ביטול לאחריו כפי הסדר שעושים בליל י"ד בכל שנה.
ב. בשעה שמברך על ביעור חמץ יכוין גם על הביעור שעושה ביום שישי וראוי גם לכוין על הביטול וההשבתה שיעשה בשבת.
ג. ביום שישי מבער את החמץ חוץ ממה שמשאיר לאכילה בשישי ובשבת. והמנהג לשורפו.
ד. יבער את החמץ קודם שעה שישית שלא יטעה בשאר שנים.
ה. לא יעשה ביטול אחר הביעור שביום שישי.
ו. לא יבשל לשבת מאכלי חמץ הנדבקים בקערה. ויותר טוב לבשל אוכל כשר לפסח בכלי פסח או ליתנו בכלים חד פעמיים, ולהשאיר כמות מצומצמת של פת רק לשתי סעודות שבת.
ז. את כל הכנת המאכלים לליל הסדר יכין מערב שבת, כולל הדלקת נר נשמה ארוך עד למוצאי שבת.
ח. אין אוכלים מצה מעלות השחר של יום השבת יום י"ד בניסן (מ"ב סי' תעא ס"ק יב בשם האחרונים) ויש המחמירים שלא לאכול מצה מליל שבת (משמעות המג"א שם ס"ק ו ושו"ת רב פעלים ח"ג או"ח סי' כז).
ט. אין לאכול גם פירורי מצה ביום השבת. וכן אין לאכול לחמניה או עוגה העשויה מקמח מצה. ראה סי' קסח ס"ק נט וסי' תעא מ"ב ס"ק יט ונשמת אדם כלל נד סי' ד ושו"ת שבט הלוי ח"ח סי' קיז ושו"ת אשרי האיש או"ח ח"ג פרק נו סעי' י ועוד אחרונים. ובפסח אם אוכלם יש ספק אם ברכתם המוציא או מזונות וירא שמים יאכלם תוך הסעודה. אבל אם העוגה רובה ביצים ושמן ומיעוטה קמח מצה ברכתה מזונות.
י. מותר לאכול מצה מבושלת ביום י"ד. (מ"ב סי' תעא ס"ק כ). ויש מחמירים שלא לאכול כזית מצה מבושלת (דעת הגר"א בסי' תמד ובשעה"צ שם ס"ק א), וראוי לבני תורה לימנע מכך (ראה בשו"ת רב פעלים ח"ג או"ח סי' כז וכה"ח סי' תעא ס"ק לד). אבל מותר לאכול פתיתי מצה פחותים מכזית מבושלים (מ"ב סי' תמד ס"ק ח וסי' תעא ס"ק כ וזה מותר גם להגר"א).
יא. ראוי לירא שמים להחמיר שלא לאכול מצה מטוגנת ביום י"ד (הנה בדין זה הסתפק הפמ"ג בסי' תעא א"א ס"ק ח) ואפי' פתיתים פחותים מכזית המטוגנים בשמן ראוי לימנע (שהרי נחלקו הראשונים אם טיגון כבישול וכתב השו"ע בסי' קסח סעי' יג שירא שמים יחוש שמא לא הוי כבישול וא"כ לא איבדו הפירורים תואר פת כלל). ומעיקר הדין מותר (חיי אדם כלל קכט סעי' יג וגר"ז סעי' ט).
יב. יסיים לאכול את החמץ וינקה את פיו היטב עד סוף שעה רביעית. סוף זמן אכילת חמץ אופק אלעד להמג"א בשעה 10:01 ולחומרא בשעה 9:38 ולהגר"א בשעה 10:32.
יג. אם נשאר לו חמץ יבערנו עד סוף שעה חמישית, ואופן הביעור שיפרר אותו וישליכהו לבית הכסא ולא לכיור (סי' תמד מ"ב ס"ק כא). או יפגמנו ממאכל כלב על ידי שפיכת חומר חריף עליו. או שיפקירנו ויזרקנו ברשות הרבים (סי' תמה מ"ב ס"ק יח ובא"ח צו סעי' י). כמו כן ישטוף היטב את כל הכלים שאכל בהם חמץ או את תערובתו, באופן שמותר לשטוף בשבת (סי' תמד רמ"א סעי' ג ומ"ב שם).
יד. אחר שיבער את החמץ יאמר את נוסח הביטול כבכל שנה, ויקפיד לומר את הביטול קודם סוף זמן ביעור חמץ.
טו. החמץ אחר שנאסר גם בהנאה נעשה מוקצה, ואם לא ביערו יאמר לנכרי שיוציאנו מרשותו לזורקו לבית הכסא או שיטלטלנו באופן המותר בכל מוקצה (מ"ב סי' תמד ס"ק כא).
