לפעמים ישנם דברים, שנראה לנו שאין זה מתפקידנו להסבירם ולבארם לתלמידינו ובנינו, כיון שהם פשוטים ומובנים מאליהם.
אך בעצם, אם ננסה לקחת תלמיד שמתקשה בהתנהלות ראויה בדבר בסיסי כדוגמת דרך ארץ וכיוצ"ב, ונתַרְגֵל איתו את האירוע, נדריך וננחה אותו כיצד לנהוג במצבים מסוימים ובסיטואציות מורכבות, נוכל לראות אצלו שינוי מבורך, ולעיתים מן הקצה אל הקצה.
הדבר מצריך מאיתנו בסך הכל מודעוּת ורצון להשפיע, וכמובן קצת זמן ("שאין לכולנו"…).
נח מבקש רשות
כשמרגילים ילד לדרך ארץ, אך לא מקבלים ממנו משוב ראוי ומספק, כלומר, נראה שהוא לא מפנים את הדברים, צריך לשאול את עצמנו מדוע? מה קרה?
לפעמים התשובה פשוטה – נדרשת קצת יותר הסברה, ואז המושגים יקבלו משמעות אחרת בעולמו הפנימי.
אתן דוגמא אחת.
לפני תקופה שוחחתי עם נער שהיה מתנהג ומתבטא בצורה לא כל כך מכובדת לסביבה.
התחלנו לעבוד על דברים קטנים כמו, לומר 'תודה', 'בבקשה', 'אפשר', 'אני יוצא' (מעדכן בבית את הוריו וכדומה). תוך כדי הדברים שאלתי אותו, כאשר נח יצא מהתיבה אחרי המבול, האם היה צריך לבקש מהקב"ה רשות לצאת או שזה דבר פשוט שאם המבול נגמר אז הוא יוצא?
במדרש תנחומא (יג, יד) מובא: "צא מן התיבה". אמר נח: כשם שלא נכנסתי בתיבה אלא ברשות, כך אין אני יוצא אלא ברשות: "בוא אל התיבה" – "ויבוא נח", "צא מן התיבה" – "ויצא נח". אמר לו הקב"ה: רשות אתה מבקש, הרי לך רשות, "צא מן התיבה".
נח נהג מנהג 'דרך ארץ', כפי שנכנס רק לאחר הוראה מהקב"ה, כך המתין לפקודה לצאת.
מכאן למדנו שאפילו דבר שנראה לכאורה פשוט כמו יציאה למקום מסוים עליי להודיע, וביותר "לבקש רשות" למרות שברור שאיני חייב לבקש, "ולקבל רשות". כי זוהי מידה של דרך ארץ.
עבר זמן ונפגשתי עם אביו של הבחור ששמח לבשר לי על השינוי שחל בבנו שפשט צורה ולבש צורה, ואף נתן דוגמא, "כשהוא יוצא, הוא מודיע ומעדכן".
לאחר תקופה נוספת פגשתי את הבחור ואז אמר לי במהלך השיחה, שהדוגמא עם נח מלווה אותו תמיד.
לפעמים, הסברה טובה עם דוגמא והמחשה להנהגה שרוצים להטמיע, מייצרת בתודעה תפיסה וחשיבה עמוקה יותר.
אין זו חובה אלא דרך ארץ
יסוד זה, שבו גם דברים פשוטים עלינו להנחיל לתלמידינו ובנינו, מלמדת אותנו התורה בפרשתנו. בפסוק נאמר "ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה אל מקום טהור" (ו, ד). וכתב רש"י: "אין זו חובה אלא דרך ארץ, שלא ילכלך בהוצאת הדשן בגדים שהוא משמש בהן תמיד, בגדים שבישל בהם קדרה לרבו, אל ימזוג בהן כוס לרבו, לכך 'ולבש בגדים אחרים' פחותין מהם".
גם מה שנראה פשוט, צריכה התורה ללמדנו, ומה נענה אנו כאנשי חינוך על חובתנו (שהיא זכותנו) ללמד, להנחיל ולתרגל נפש תלמידינו למידות טובות ודרך ארץ.
