שאלה:
יש לי ציציות קשירה ספרדית וגם ציציות קשירה תימנית, האם יש סתירה בדבר? או שצריך לדבוק רק בסוג אחד?
תשובת הגאון רבי אוריאל חוברה שליט"א:
אם זה באותה טלית זה לא כמר ולא כמר, ובדיעבד לא מעכב. ואם בשתי טליתות אין שום קפידא.
*
שאלה:
אדם שנמצא בדרכים ועד שיגיע לבית יעבור זמן ק"ש, איך ינהג (התפילין גם הם בבית ולא איתו)?
תשובת הגאון רבי יוסף צברי שליט"א:
יאמר ק"ש ביחיד בזמנה ללא תפילין. ואח"כ יאמר הכל עם התפילין. כמובן לגבי זמן תפילה זה כבר שאלה אחרת.
*
שאלה:
בקריאת התורה יש הנוהגים להטעים את ה"תביר" בניגון מיוחד (קצת עמוק ונמוך), האם זה לכתחילה, או שמספיק להעמיד?
תשובת הגאון רבי חיים צדוק שליט"א:
לגבי התביר יש שנהגו להנעים בצורה שונה וחיבור לתיבה שבאה לאחמ"כ. והרוב אינם עושים כן אלא מעמידים כרגיל. לגבי הקריאה מעמיד שאין לפניו טעמים, איני מכיר שינוי בקריאתו.
*
שאלה:
שלום הרב, אם אכלתי משולש פיצה יחסית קטן מה צריך לברך ברכה אחרונה?
תשובת הגאון רבי יוסף צברי שליט"א:
ברכת המזון, פיצה דינה כלחם שמחייב ברכת המזון בכזית.
*
שאלה:
מה מברכים על הלחוח?
תשובת הגאון רבי חיים צדוק שליט"א:
ברכת הלחוח כפי המקובל מזונות כן דעת רבינו עזריה בסיס זצ"ל ואמר לי שאין הבדל לגבי העובי שלו, רבינו עזריה זצ"ל כתב על הלחוח בשו"ת בית העזרי חלק ד עמ' צה . מרן הרב צובירי זצ"ל בירך המוציא כמו שמובא בספר פסקי הלכות שהוציאו מתורתו ופסקיו והובא זה משם הג"ר אברהם אריה שליט"א עיין שם.
*
שאלה:
שלום לרבנים, לגבי משחקים בשבת, כמו קלפים, טאקי, דומינו, רמי וכדומה, האם הם מוקצה עבור צעירים אחרי גיל מצווה (בנים וגם בנות) שלא משחקים בהם בימי החול בד"כ, ובשבת רוצים לשחק (אחרי שלמדו, קראו תהלים..) כדי לא להשתעמם, וזה גם גורם להם להתגבש ולשמוח יחד, בפרט שנפגשים עכשיו בבין הזמנים?
תשובת הגאון רבי יוסף צברי שליט"א:
יש בענין זה שתי הבנות בדברי השו"ע. לדעה אחת גם משחקים אלו אסורים. לדעה ב', משחקים נקיים ומעט רחבים, שניתן לכסות עמהם בקבוק, מותרים. לכן בעת הצורך, אני מורה להיתר כדעה זו.
*
שאלה:
האם מותר לבנות לשתות מיין ההבדלה?
תשובת הגאון רבי יוסף חיים עדני שליט"א:
מעיקר הדין אין עניין ששאר המסובים יטעמו מיין של הבדלה – כפי שהוא ביין של קידוש, אמנם אם רוצים לטעום (לאחר שהמבדיל שתה על כל פנים כשיעור רביעית), אין איסור בדבר. אך לגבי נשים, המנהג שאינם טועמות מיין של הבדלה, גם אם הם רוצות בכך.
*
שאלה:
אני נמצא בפדיון הבן, התפללו מנחה, עשו את טקס הפדיון, וכעת סעודת מצווה. האם ניתן לאכול לפני ערבית?
תשובת הגאון רבי יוסף צברי שליט"א:
יש להתיר, כי כולם נמצאים יחד, ויזכירו זה לזה.
*
שאלה:
שלום לרבנים, איזה יין עדיף לקידוש לפי מנהגנינו: 100% ענבים? מבושל או לא מבושל? אדום או לבן? יבול חו"ל או ארץ ישראל?
תשובת הגאון רבי יוסף צברי שליט"א:
נפרט את העדיפויות:
בענין רוב יין {אי"צ 100% דווקא}, כמובן שעדיף למנהגינו. בענין זה ישנו שיפור עצום בשנים האחרונות כאשר נודע לי, שכל היקבים היום מייצרים רוב יין, כאשר ביקבים עם ההכשר המהודר, זה כמעט 100%. {מדגיש כמעט, כי יש את השטיפות}.
בענין יבול חו"ל, יש עדיפות לחבב יין תוצרת ישראל, לקדש על מה שבא גידולו מא"י שנשתבחה בפירותיה. כמובן לא מעכב.
לגבי הצבע, לא מצאתי בפוסקים עדיפות. מהרי"ץ בחיבורו על הגש"פ כותב שלליל הסדר עדיף יין אדום, משום הפס': "אל תרא יין כי יתאדם". אולי אפשר ללמוד מזה לקידוש, אבל לא מוכרח.
לגבי יין מבושל, באמת למנהגינו עדיף לא מבושל {כדעת הרמב"ם}, ובזה יש להקפיד, כי רוב היינות היום {בעיקר מיץ ענבים} הם מפוסטרים {משום בריאות וחיידקים}, ויש אומרים שפיסטור דינו כבישול. ולפי"ז אכן עדיף יין שלא עבר פיסטור, מצויים יינות כאלו ביקבי הגולן לרוב, ואולי בעוד חברות.
*
שאלה:
לגבי הפרשת חלה, מאיזה משקל צריך להפריש חלה אפילו בלא ברכה?
תשובת הגאון רבי אוריאל חוברה שליט"א:
עד קילו ומאתיים לא צריך כלל להפריש חלק, ומשיעור זה עד 1.666 להפריש בלי ברכה, ומשיעור זה עם ברכה.
*
שאלה:
מי שעובר לדירה חדשה מושכרת (בשכירות), האם יכול לקבוע מזוזה בדלת הראשית בינתיים ויותר מאוחר בהמשך בחדרים?
תשובת הגאון רבי פלא כפרי שליט"א:
בעיקרון החיוב לקבוע בכולם, כדי לא לבטל מצוות עשה. בשעת הדחק, אפשר להקל רק בכניסה ויזדרז להשלים בשאר החדרים.
*
שאלה:
שלום עליכם ובוקר טוב, אנחנו נמצאים בבית מלון והכל כאן הבישול לפי שיטת רמ"א. האם יש צד שאפשר לסמוך על הבישול הזה. מישהו אמר לי שיש תשובה ביביע אומר שהרב עובדיה מתיר במקרים כאלו שאין בזה איסור חתנות. מה הרב אומר?
תשובת הגאון רבי אוריאל חוברה שליט"א:
בשעת הדחק אפשר להקל.
*
שאלה:
האם מותר לשתות מים חמים ממיחם שלא ידוע האם הוטבל או לא?
תשובת הגאון רבי יצחק מסורי שליט"א:
כלי מתכות (אלומיניום) לדעת רוב הפוסקים חייב בטבילה מהתורה. ולכן בכל ספק מהתורה אזלינן לחומרא.
אלא שדעת הגרמ"פ באגרות משה יו"ד ח"ג סימן כב שכלי אלומיניום חייבים בטבילה מדרבנן כי היא מתכת שלא כתובה בתורה.
וכן יש היום בשוק מיחמים שהם אינם צריכים טבילה. וכן שאיסור המאכל הוא מדרבנן [עם כל זה הגרמ"פ שם אסר לאכול או לשתות מכלי אלומיניום שאין דרך בני המקום להטביל]. עוד יש צד להקל מצד שהמיחם מחובר לחשמל שי"א שא"צ טבילה. והביא דעתם הגרע"י בהליכות עולם ח"ז עמ' רסה.
על כן אם צריך מים לתינוק או חולה וכדו' יכול להקל בשעה"ד.
*
שאלה:
האם מותר למוזיקאים לנגן מוזיקת קבלת פנים באירוע חילוני, תחת ההנחה שאין ריקודים וזה רק בקבלת פנים?
תשובת הגאון רבי יצחק מסורי שליט"א:
ובכן, לשאלה מעין זו צריך לב ומח יהודי כמו שבוודאי יש לשואל. תדע שלא כל דבר כתוב במפורש. ולא עוד שאף לא כל דבר אסור במפורש. ולא עוד אלא שאף דברים שאסרו לנו חכמים האחרונים והגדילו עוון ועונש, מתוך ליבם הטהור דיברו.
וידוע מה שהיה שגור על לשונו של הגרש"ז אוירבך זצ"ל שלא כתוב בשו"ע שאסור להניח חתול בארון קודש. אבל ברור לכל בר דעת שזה אסור. כיו"ב לא כתוב בשום מקום שאסור ליהודי לנגן לנאצים בזמן שיהודים נהרגים ונטבחים על קידוש ה'.
ואף בזה אין ספק שהאירוע הזה אינו לרצון ה' וכבר נחלקו האחרונים האם מותר לומר בברכת הזימון ש'השמחה במעונו' (של הקב"ה) במקום שיושבים נשים וגברים בהפרדה אבל רואים אלו את אלו. שדעת הב"ח ועוד אחרונים שאסור לומר. ודעת הלבוש להקל שמרוב שהנשים מצויות בינינו אין יצה"ר שולט כ"כ ואין סילוק שכינה.
ודעת לנבון נקל שבאירוע חילוני גם בקבלת פנים בלבד, יצה"ר שולט שם רח"ל.
וכבר דנו ונחלקו הפוסקים האם מותר לרב המסדר קידושין ללכת לסדר קידושין במקומות כאלו. וכמה נדחקו המתירים בהיתרם ובכמה סייגים ושמירה חייבו את הרב המסדר.
ומה ששמעתי אומרים שאומן טרוד באומנותו. כמה קשה סברא זו כחומץ לעיניים שכל מ"ש זה רק שטרדה והאיסור הם באותו הדבר אבל כשהטרדה היא בדבר אחד כגון בהליכה או בריצה (ספורט) וכדו' או בנ"ד שהטרדה היא בפה או בידיים אבל העיניים חופשיות מאן מפיס שלא יעבור על ולא תתורו ואח"כ על ונשמרת מכל דבר רע.
וכבר אמרו חכמים היכא דאיכא דרכא אחרינא פושע הוא וחייב אדם למסור כל ממונו כדי לא לעבור על איסור לאו כמ"ש הרמ"א באו"ח סימן תרנו וביור"ד סימן קנז. וכ"ש בנדון דידן.
*
שאלה:
האם יש מנהג מתי ביום עושים ברית מילה? למשל שחרית מנחה אחרי או לפני חצות או לקראת סוף היום?
תשובת הגאון רבי חיים צדוק שליט"א:
מרן הרב צובירי זצ"ל כותב משם פרקי דרבי אליעזר שאברהם אבינו ע"ה נימול באמצע היום כשהחמה בתוקפה. וכך מנהגנו לערוך הברית לאחר חצות בהקדם, והרבה נוהגים להתפלל מנחה קודם. ויש שנוהגים לימול בבוקר מצד זריזין מקדימין, וכדברי הגמרא פסחים ד.
*
שאלה:
האבא של הכלה, והאבא של החתן מחללי שבת בפרהסיה. בכתובה הרב הוסיף את התואר ר' לשמות להם. האם בדיעבד זה בסדר? שהרי זה לא אמת. אולי יש חשש לדבר לא נכון שכתוב בכתובה.
תשובת הגאון רבי איתמר נגר שליט"א:
זה לא בסדר, אך לא פוסל את הכתובה.
