שאלה:
האם הקשר בתפילין של ראש צריך להיות מרובע או כמין ד' [לבלדי]?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
אין הבדל בין בלדי לשאמי בזה, כולם עשו כמין מי"ם סתומה. וכך היה פעם מנהג הקהילות בישראל, רק שהם שינו ואנחנו לא. כשהגיעו לארץ וקנו מוכן אצל המוכר הוא הסתכל עלינו כספרדים ונתן לנו בהתאם קשר ספרדי. נכון לחזור למנהגינו הקדום.
*
שאלה:
האם קשר של תפילין לא תימני – מעכב לנו?
תשובת הגאון רבי חיים צדוק שליט"א:
לא מעכב. אך כדאי לסדר.
*
שאלה:
מה נברך על 'גרנולה' שיש בה שיבולת שועל, צימוקים, גרעיני חמניה, חיטה, שקדים, שומשום וקינמון, וכל זה מוכנס למשקה שברכתו "שהכל"?
תשובת הגאון רבי איתי מעודה שליט"א:
בדרך כלל העיקר זה השיבולת שועל, לכן אם זה רק אפוי – הברכה היא ב"פ האדמה.
*
שאלה:
האם מותר למרוח קרם פנים בשבת ובחג? והאם מותר למרוח לתינוק באזור החיתול בשבת?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
למבוגר – אם המשחה אינה רפואית, מותר למרוח. ולתינוק מותר לעשות רפואה בשבת כי הוא מוגדר כחולה שאין בו סכנה.
*
שאלה:
מה עושים עם ארבעת המינים לאחר החג, צריכים גניזה?
תשובת הגאון רבי יוסף חיים עדני שליט"א:
כאשר עבר זמן שימושם, נחשבים הדברים כתשמישי מצווה שנעשתה מצוותם. על תשמישים אלו נחלקו הפוסקים – על פי השולחן ערוך מותר לזורקם לאשפה, כיוון שאין בגופם קדושה. לעומתו, סובר הרמ"א כי אסור לעשות כן, כיוון שזה חוסר כבוד למצווה ששימשו לה בעבר.
הלכה למעשה, פסקו האחרונים כדעת הרמ"א, וכך גם פסק מרן בשולחן ערוך, וקבע שאין לזרוק את "ההושענא שבלולב וכיוצא בה".
לפיכך, אין לעשות מהלולב או מהסכך מחצלות לשכיבה או שטיחים. אולם מותר להניחם עד שיתייבשו או להניחם במקום הריכוז של הגזם, ואין זו דרך ביזיון.
כדאי להניח את ארבעת המינים בכניסה לבית [לשמירה והצלחה], ובפסח לשרוף את ארבעת המינים בשריפת חמץ.
*
שאלה:
האם למנהג תימן מותר להסתפר 'מספר אפס' עם מכונה במקום הפאות, ומה אופני ההיתר בגילוח הזקן?
תשובת הגאון רבי יוסף צברי שליט"א:
גילוח הפאות הוא אסור מן התורה. לגבי מקום הפיאות, יש בזה אריכות בספרי ההלכה, וקשה לפרט זאת בכתב.
לגבי "מנהג תימן" בזה, אין היתר שמופיע בספרי חכמי תימן, וצריך לברר בדיוק מה היתה המציאות, האם היא היתה נכונה להלכה, ומה ראוי להורות כיום למעשה, לצערי, עוד לא ערכתי מחקר בנושא זה.
גילוח הזקן, תלוי לפי ההלכה או המנהג: לפי ההלכה: במשחה, מותר לכל הדעות, במכונה, יש הרבה פרטים. יש מכונות שאסורות לכל הדעות, ויש מכונות שיש בהם "רק" מחלוקת הפוסקים.
לפי המנהג, לא נגעו בזקן כלל [כמו החסידים].
*
שאלה:
טעמתי עם הלשון קצת מתבשיל בשרי לבדוק אם הוא חם, האם אני בשרי?
תשובת הגאון רבי איתי מעודה שליט"א:
אם לא בלעת – אינך בשרי.
שאלה נוספת:
מותר לעשות כך לכתחילה?
תשובת הגאון רבי איתי מעודה שליט"א:
אפשר.
*
שאלה:
חיממתי מאפה חלבי במיקרוגל, המאפה היה בתוך קופסת פלסטיק עטופה בניילון. כשהוצאתי ראיתי שהשקית נקרעה כנראה מהחום [אנחנו מחממים בשרי בלי כיסוי וחלבי עם שני כיסויים] – האם אפשר לאכול את המאפה?
תשובת הגאון רבי איתי מעודה שליט"א:
אם המיקרוגל נקי – אין חשש.
*
שאלה:
חתכו עוגת פרווה קרה עם סכין שלא ידוע אם היא בשרית או חלבית, אבל ידוע בבירור שהסכין לא הוטבלה – האם אפשר לאכול את העוגה?
תשובת הגאון רבי חיים צדוק שליט"א:
מותר, וצריך להטביל את הסכין.
*
שאלה:
סירים שלא השתמשו בהם כמה שנים, ולא ידוע אם השתמשו לבשר או חלב – מה דינם?
תשובת הגאון רבי יוסף חיים עדני שליט"א:
אמת שמספק כיון שזה אינו בן יומו ניתן לומר ספק דרבנן לקולא, אבל אין טעם להכנס לספקות כאשר ניתן לצאת מהספק בנקל – ולכן:
א. תעשו להם הגעלה ותשתמשו לחלבי או לבשרי כרצונכם.
ב. אם יש כלי זכוכית לא צריכים להכשירם מספיק לשטוף אותם.
*
שאלה:
"תנוחמו מן השמים" – במלעיל או במלרע?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
מלרע, ההטעמה במי"ם.
