כעת בשידור חוזר: משדר ענק מהילולת הצדיק מרן הרב עזריה בסיס זצ"ל • הדליקו נר והתחברו לדמותו של הצדיק

לקראת יום ההילולא השני של מרן הגאון רבינו עזריה בסיס זצוק"ל, רבה של ראש העין ומגדולי רבני תימן בדור האחרון

לאור מגבלות הקורונה, יתקיים משדר ענק ומיוחד לזכרו, במהלכו יוקרנו דברי גדולי ישראל שליט"א

וכן קטעי וידאו נדירים מחייו, כולל השיר המרגש והמצגת 'אבא של כולם', שהופק על ידי מיטב האמנים.

השידור יתקיים ביום חמישי כ"ג טבת, החל מהשעה 19:00

הוא ימליץ טוב בעדנו

מתולדות חייו והליכותיו בקודש של שריד לדור דעה ומעתיק השמועה, הגאון הגדול רבי עזריה בסיס זצ"ל, רבה של ראש העין ובעל בית העזרי

מצות תלמוד תורה של רבי יחיא בסיס / הכושר לרב עיר בגיל תשע עשרה וחצי / הריקוד עם הרב מפוניבז' / שלש מאות פעם ש"ס משניות!

★

הרב משה יפת

אבל כבד ירד על עולם הרבנות בכלל, יהדות תימן והעיר ראש העין בפרט, עם קבלת הידיעה המרה על הסתלקותו לישיבה של מעלה של אחד מחשובי וגדולי הרבנים, אשר עמד על משמר התורה וחומות השבת עשרות בשנים ורבים השיב מעוון, הגאון הגדול רבי עזריה בסיס זצ"ל רבה של העיר ראש העין, שהשיב את נשמתו ליוצרה לאחר חדשי ייסורים ומכאובים. רבים זכו לשאוב מצוף תורתו המאירה, ובהסתלקותו נעקר שריד לדור דעה ונפער חלל אשר לא יתמלא בנקל.

מקטפיה ידיע

הגאון רבינו עזריה בסיס זצ"ל נולד בעיר רדאע שבתימן בחודש סיון שנת ה'תש"ה, לאביו הגדול הגאון רבינו יחיא זצ"ל, מגדולי רבני ודייני העיר. בהיותו כבן חמש שנים עלתה משפחתו לארץ ישראל בעליה הגדולה של עדת תימן המפוארה, והתיישבה במעברת העולים ראש העין שבסמוך לפתח תקוה.

עם הגעתם ארצה, כאשר נוכח אביו רבי יחיא זצ"ל לראות את הנזקים הרוחניים שאירעו ליהודי תימן על ידי השלטונות, נלחם ברוב עוז יחד עם זקני העדה, כדי להנחיל דעה לכלל הציבור ולהורות להם את דרכי המאבק להצלת ילדיהם.

סיפר חתנו הרה"ג רבי ארז רמתי שליט"א כי גם בילדותו, בעוד חבריו היו עוסקים במשחקיהם, היה הילד עזריה צמוד למורו ורבו, אביו הגדול. קודם לכתו לתלמוד התורה היה משנן עם אביו את פרקי התנ"ך, אחרי כן פרק במשנה, ולאחר מכן למד בעל פה את סדרי התפילה.

כיון שהילד הגיע רק בסביבות השעה עשר לתלמוד התורה, תמה המורה לפשר האיחור. הילד השיב כי למד כבר מהבוקר עם אביו, אך הדבר כמובן לא מצא חן בעיני ההנהלה, והם ביקשו מרבי יחיא שהדבר לא יישנה. אמנם, רבי יחיא השיב כי מצות תלמוד תורה של הבן מוטלת על האב, ועל כן הוא מלמדו. מה שיוסיפו בתלמוד התורה – מוטב, אך העיקר הוא אצלו!

בא למבחן ובחן את הבוחן…

לאחר שמילא כריסו בש"ס ופוסקים הוסמך להוראה על ידי גדולי הרבנים בארץ הקודש, בעודו צעיר לימים. בגיל תשע עשרה וחצי בלבד, לאחר שנה וחצי של לימוד בשקידה נפלאה, כבר נסמך וקיבל תעודה של רב עיר.

כאשר הלך להיבחן אצל אחד הרבנים, השיב על כל שאלותיו בציטוטים מדויקים מדברי נושאי כלי השולחן ערוך, עד שהרב הורה לו להסביר את הדברים, ולא רק לקראם בעל פה, ואז נוכח כי גם ידיעתו העמוקה לא נפלה משליטתו בלשון הכתוב.

בנישואיו עם הרב מפוניבז'

בשמחת נישואיו של רבינו השתתפו חשובי הרבנים, ועמם כמובן ראשי הישיבה. כפי שתיאר זאת הרב שלמה לוסטיג, אחד הנוכחים בשמחה שלמד יחד עם רבינו בפוניבז', 'אי אפשר לשכוח את הריקוד המשותף של רבי יחיא בסיס והרב מפוניבז'. השנים רקדו שעה ארוכה, כתף אל כתף – פעם בסלסול תימני ופעם בניגונים אשכנזיים, כשמסביב עומדים בני התורה והרבנים ומטפחים כפיים בשמחה רבתי'…

בסיור באתר החפירות בראש העין

בתוקף תפקידו כרבה של העיר ראש העין עשרות בשנים, לחם את מלחמתה של תורה במסירות נפש, כשהוא עומד על משמר קדושת השבת והצניעות. בפרט עמד על המשמר בשנים האחרונות, עם התרחבותה של העיר ראש העין, כאשר כתוצאה מכך חל שינוי בצביונה הרוחני שהיה לסמל ומופת, כעיר בה נשמרה שבת קדשנו במרחב הציבורי.

כאשר היו שניסו לחלל מערות קבורה קדומות באזור ראש העין, פרסם רבינו ברבים דעת תורה נחרצת כי אסור לגעת בקצה ההר, ואף עמד בראש אסיפה דחופה שהתקיימה במעונו, יחד עם גדולי תלמידי החכמים. רבינו אף טרח לבקר במקום החפירות, למרות שהדבר עלה לו בקושי רב, והוא טיפס על הר תלול ומלא קוצים במאמצים – זאת כדי להוכיח ולברר את הדבר כשמלה, והכל כדי למנוע חילול הקודש.

אולם את כל פעולותיו עשה בדרכי נועם ובפעולות נסתרות מן העין, כך שמטרותיו למען שמירת הקדושה והטהרה הושגו במלואן – זאת מבלי לחרחר ריב ומדון ולהבעיר את אש המחלוקת, אלא תוך שמירת השלום והאחווה בעיר.

עניו מכל האדם

כפי שהעיד הרשל"צ הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א בלווייתו הגדולה, לפני שנים ספורות פנה לרבינו בבקשה להיפגש עמו. בתגובה, השיב לו רבינו כי הוא מתכוון לעלות על האוטובוס ולבוא אליו לירושלים בהקדם…

אחד מרבני הקהילות בראש העין סיפר, שלפני כשנתיים ראה את רבינו ממתין בתחנת האוטובוס. הוא כמובן מיהר והציע לו לעלות לרכבו, לחוס על זמנו וכבודו, אך רבינו השיב לו נחרצות כי הוא אינו מוכן לעלות לרכב וליטול מזמנו, ובפרט שאינו מוכן להשתמש בתלמיד חכם… הוויכוח ביניהם נמשך זמן רב, ורק לאחר שאמר לו הרב הצעיר כי הוא בין כה וכה נוסע לאותו אזור ואין זו טרחה בשבילו, הסכים רבינו לעלות לרכב, כשכל הדרך הוא מודה ומתנצל על הטרחה.

כולו אומר כבוד

על קנאותו בשמירת כבודם של רבני העדה, סיפר בנו ממשיך דרכו, הרה"ג רבי יחיאל ברוך בסיס שליט"א: חדשים ספורים קודם פטירתו, נערך בבית מדרשו כנס לרגל יום השנה לאמו הרבנית ע"ה, והוצאת הספר שו"ת בית העזרי חלק ג'. בכנס השתתפו גדולי רבני תימן, דיינים ורבני הקהילות.

כאשר נכנס אחד הדיינים שליט"א למעמד, הבחין בו רבינו, וביקש מאחד הנוכחים – רב בית כנסת שהתיישב לצדו, שיזוז קמעא בכדי שישב הדיין לצדו. הלה נפגע מכך שהתבקש לזוז מעט, והוא קם והלך.

לאחר המעמד, כאשר דיברתי על כך אתו, הגיב רבינו בפליאה רבתי על פגיעתו של אותו אדם, ואמר: 'הלא אנחנו חייבים לכבד את הדיינים שלנו! והרי אנחנו מכבדים את הדיינים שלנו, והוא גם מחויב בכבודם'!

תל תלפיות

רבינו זצ"ל היה תל פיות שהכל פונים אליו, ורבים מכל רחבי תבל היו משגרים לפניו את ספיקותיהם הרבים בהלכה ובהנהגה, בכתב ובעל פה. לכל שואל, קטן כגדול, היה משיב דבר ה' זו הלכה, דבר דבור על אופניו, בנעימות מיוחדת ובשפה ברורה ובנעימה.

ידידו ורעו, הגאון הגדול רבי שלמה קורח זצ"ל, העיד כי זכרונו של רבינו היה כה עצום, עד שכל דבר שראה – מיד נחקק במוחו והיה זוכרו לעד. 'כמה פעמים', תיאר רבי שלמה, 'כשהייתי צריך לדעת מקור מסוים בש"ס ופוסקים – צלצלתי לידידי הגאון רבי עזריה, וכלאחר יד היה מציין לי מיד את המקורות'.

עמלו של רבינו בתורה הקדושה היה עצום וללא לאות. עוד מזמן לימודיו בישיבת פוניבז' היה נודע כעילוי גדול ובעל מעלה, ורבים היו שוטחים לפניו את ספיקותיהם בהלכה ובלימוד. כבר אז שלט בכל חלקי הש"ס וארבעת חלקי השולחן ערוך. וכך סיפר חתנו הרה"ג רבי ארז רמתי שליט"א, בהספדו במשא הלוויה, כי בימי חוליו – לשאלת אחד מבני משפחתו – שח רבינו כלאחר יד כי ש"ס משניות למד כשלש מאות פעם!

לא ידע מיהו השואל

וכך העלה על הכתב אחד ממוקירי זכרו הרבים, ושרטט אמרים על היכרותו עם רבינו זצ"ל: 'לפני כעשור שנים אחד מבני המשפחה שלח מכתב לרבינו, ותוך שלושה ימים קיבלנו תשובה ארוכה בבקיאות רבה. אחרי תקופה שוב כתב לרב, והרב ענה לו בשנית ולא התעניין כלל מיהו שואל השאלות, האם הוא קשיש, אברך, או אולי בחור צעיר.

כך, במשך השנים, במשפחתנו כתבו לרב מכתבים בנושאים שונים, וקיבלנו יותר ממאה מכתבים. התשובות הגיעו זו אחר זו, ומסתבר שלא הזדקק לעיין בספרים, אלא כתב בהתמדה ממוחו וזכרונו. קבענו במשפחה שהרב הזה הוא נדיר בענווה ועין טובה, ולכן לא התעניין על זהות הכותבים וגילם. כנראה שמול עיניו עמד דבר אחד – שהשואל יקבל תשובה, ייהנה ויירגע, והכל בעין טובה. דבר זה גדול יותר ממאות דרשות על ענווה, לב טוב ועין טובה. העיקר הוא המעשה – הענווה העצומה של רבינו.

הנמצא כזה רב כמו רבינו – העונה לשאלות בענווה, במסירות'?

בית העזרי

את תשובותיו בהלכה, אותן השיב לשואליו הרבים, לא חפץ להוציא ברוב ענוותנותו, באמרו לתלמידיו הרבים: 'עליכם ללמוד ש"ס ופוסקים'!

אמנם, בשנים האחרונות, בזכות פעילות בנו הרה"ג רבי יחיאל ברוך בסיס שליט"א, ואחר הפצרת תלמידיו ומבקשי תורתו הרבים, יצאו לאור שלושה חלקים מספרו שו"ת 'בית העזרי' אשר התקבל בברכה אצל כל שוחרי התורה ועולם הרבנות, ועוד היד נטויה להוציא לאור כרכים נוספים מיתר תשובותיו וכתביו הרבים.

כמו כן, הוראות ופסקי הלכה רבים מתורתו העלה בנו הרה"ג שליט"א בחוברות 'מעתיק השמועה' שבעריכתו, ובהן מסודרים דינים והלכות על פי מנהגי תימן כפי הוראותיו של רבינו זצ"ל.

אחרית ימיו

בחדשים האחרונים לחייו חלה רבינו זצ"ל, אולם את ייסוריו ומכאוביו קיבל באהבה, והצדיק עליו דין שמים. רופאיו ואנשי הסיעוד שטיפלו בחדשים האחרונים, הביעו את התפעלותם מדרך קבלת ייסוריו ומידותיו הנאצלות, כשהוא אינו מפסיק מלהודות לכל מי שטיפל בו וסייע לו בחדשי חייו האחרונים. בני ביתו והמקורבים אליו סיפרו כיצד בימי חוליו לא ידעו כמעט ממכאוביו הקשים, מכיוון שהשתדל שלא להראות כאב, זאת כדי שלא להכביד על קרוביו שטיפלו בו במסירות.

ביום כ"ד טבת ה'תשע"ט השיב רבינו עזריה את נשמתו הטהורה ליוצרה, כשבני משפחתו וצאצאיו סובבים את מיטתו וקוראים את פסוקי הייחוד ואמירת שמע ישראל. מעשה מיוחד אירע בשעה נשגבה זו, כאשר הסובבים סיימו לקרוא את כל הסדר הנאמר בשעה זו, והם שבו לקרוא את הפסוק 'שמע ישראל'. והנה, כאשר הגיעו לתיבה 'אחד', יצאה נשמתו בטהרה.

במסע הלוויה שטרם נראה כמותו בעיר ראש העין השתתפו למעלה מרבבת אנשים, בראשות מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א, תלמידי חכמים ובני תורה, תושבי העיר וכלל מעריציו ושומעי לקחו הרבים, שקוננו מרה על ארון הקודש שנשבה.

הותיר אחריו את רעייתו הרבנית תליט"א שעמדה לימינו כל השנים במסירות רבה, ובפרט בתקופה האחרונה בעת מחלתו, בניו וחתניו, נכדיו וניניו, תלמידי חכמים ולומדי תורה, ממשיכי דרכו לתפארת בישראל.