חיים טריקי / עיתון 'הדרך'
אברכים ובני ישיבות, לצד שוחרי תורה, נוטרי מסורת ועמך בית ישראל ליוו למנוחת עולמים את האי גברא חכימא, מקים עולה של תורה, מוקיר ורחים רבנן האי גופיה צורבא מרבנן, מאיר פנים לכל אדם, אהוב לשמים ולבריות, התמסר בכל כוחו לקבוע את עיתותיו לתורה כי היא משוש חייו וחמדת נפשו, קירב את הרחוקים ושם שמים התקדש על ידיו הרב יהודה צוברי זצ"ל, אשר השיב את נשמתו לבוראו והוא בן ע"ו שנים בפטירתו.
המנוח נולד לפני שבעים ושש שנה לאביו רבי משה זצ"ל, מחכמי עדת תימן אשר הטביע את חותמו על בני העדה בעלותם לארץ ישראל ופעל בכל כוחו להפיץ אורה של תורה במחנות עולים ולשמר את מסורת אבות.
בבית זה גדל רבי יהודה ז"ל, בית ספוג תורה ויראה, אהבת חסד והתבטלות בפני החכמים, ומשחר נעוריו חינכו אביו ללכת בעקבי הצאן ולשבת על התורה ועל העבודה.
משחר נעוריו גילה כישרונות נדירים והשתוקקות עזה ללימוד התורה ביגיעה עצומה. כל רגע ניצל ללימוד עוד דף גמרא ושינון עוד פרק משנה, וזאת אודות אהבת התורה שהחדירו בו אבותיו ורבותיו.
בתחילה למד בישיבת 'תפארת ישראל' רוז'ין בירושלים, שם עלה ונתעלה והחכים את רבותיו, ולאחר מכן הלך ללמוד בישיבת 'אור תורה' בבני ברק, שם קנה את שיטת הלימוד בעיון ועומק הסברה לצד לימוד מוסר ותוכחות חיים שסייעו לו בחייו לקרב את הרחוקים ולמצוא מסילות לליבותיהם.
לאחר נישואיו, המשיך להתייגע בלימודיו אשר חשק בהם, ולמד בכולל בשכונה בכל שעות היום, כי היא משוש חייו.
במשך שנים הוא התגורר במושב 'אחיעזר', ולחם בחירוף נפש ללא חת ומורא לקרב את הרחוקים. היה יורד לאחיו שבשדות בראותו כי רבה העזובה בקרב הארץ. המון העם המסורתיים, הצמאים לשמוע את דבר ה', ופעל רבות ונצורות להוציא יקר מזולל, לקרב את הרחוקים ולהסיר את לב האבן מבשרם.
כל חייו היה ממוקד מטרה לקרב יהודים ולהחדיר בהם אהבת תורה ויראת שמים. בטוב טעם ויישוב הדעת היה מתפנה לשבת עם יהודים מסורתיים, חושף בפניהם צוהר מערכי היהדות תוך שהוא מפציר בהם לקבל על עצמם עול תורה ומצוות, ובחביבות ודרך מפויסת, עודד בני תשחורת לטעום מטעמה של תורה ולראות כי טוב ה'. מסר בפניהם שיעורים שיעוריו שהיו נהירים לשומעי לקחו, והעביר את נועם אמרותיו במתיקות ובערבות תוך שהוא מאהיב עליהם את התורה.
באומנות מופלאה, הצליח להחדיר יהודי אמיתי בקרב שומרי המסורת, עד שהפך אותם לקובעי עיתים לתורה מידי יום ביומו, כפי שהעידו אברכים יקרים שעלו לנחם בימי השבעה, כי היום בני תורה רק בזכותו של רבי חיים זצ"ל, שפעל לקרב את אבותיהם אל חיק היהדות, מצא מסילות בליבותיהם והיה להם למשיב נפש.
תמיד התבטא כי הסיפוק שלו הוא בראותו את עמלי כפיים שהיו רחוקים עד מאד מכל זיקה ליהדות, מתפלפלים ומדברים בדבר הלכה גם במחוז חפצם במקום עבודתם, אודות השורשים האיתנים שנטעו בהם בשנות ינקותיהם.
לאחר תקופה, עבר להתגורר בבני ברק מפני שחפץ היה לגדל את ילדיו במקום תורה, והתרוצץ בין המוסדות לבחור עבורם את הישיבות ביותר בו יוכלו לשקוד על תלמודם ולצמוח כבני תורה ובני עליה, ואת הבנות לחנכם בסמינרים הטובים ביותר בכדי שיקימו בתים של תורה ויראה.
רבי יהודה הקדיש את כל חייו לקביעות עיתים לתורה ועבודת ה'. דמותו הנצחית הייתה השקידה והיגיעה בתורה. כל רואיו יעידו בו כיצד היה רכון על ספריו, יושב בקרן זווית בצנעא ושוקד על תלמודו, ולא מחזיק טיבותיה לנפשיה.
גם בשנים מסוימות בהם נאלץ לשלוח את ידו במלאכה מחמת קושי הפרנסה, עשה את תורתו קבע ומלאכתו עראי, וכל מעשהו היו לשם שמים, ביושר בהגינות, בנקיות הדעת והיה דובר אמת בלבבו. אמת אחת ויחידה אליה חתר ללא פחד וללא מורא מאיש בנחישות ואחריות שליוו אותו בכל אשר פנה.
המנוח שימש אף כחזן וכשליח ציבור בבית כנסת המרכזי עד לאחרונה במושב 'אחיעזר', ובקולו הערב הצליח להחדיר רגש יהודי אמיתי בקרב שומרי מסורת, וכך מצא את הדרך לקרב אותם לשיעורים שהיה מוסר במתק שפתיים, ולהשיב לב בנים על אבות.
תפילתו הייתה בתחנונים, מילה במילה כמונה מעות, ובה וריד כנחל דמעה בתחינותיו להצלחת בניו ובנותיו וכל זרעו אחריו בתורה וביראת שמים, ולמען כלל ישראל.
השתדל לדקדק במצוות קלה כבחמורה לקיים אותם בגילה וביראה, מתוך שמחה של מצווה, אצילות וחיוך תמידי שלא מש מעל פניו. ברכות הנהנין והודאה לבורא עולם ששם חלקו מיושבי בית המדרש. היה נזהר עד מאד משיחה בטילה בבית הכנסת, ומזהיר את ציבור המתפללים מחומרת העוון.
המנוח ז"ל אף הרבה לגמול חסד בגופו ובממונו, והיה מגדולי תמכין דאורייתא מלבד התמסרותו לעסק התורה. והכל בפשטות ובצניעות ובסתר כשהוא מסתיר גדלותו מעין רואים.
עד ימיו האחרונים, היה יושב ושוקד על תלמודו בכולל, כמו מרבית חייו שהיו חטיבה אחת של תורה ועבודת ה', צנוע ומעלי, עד שנחלשו כוחותיו ובנר ראשון של חנוכה, כבה האור והסתלק רבי יהודה לעולם שכולו טוב.
הלווייתו יצאה מביתו בבני ברק להר המנוחות בירושלים, שם ספדו ואמרו בדברי תורה בשל קדושת החנוכה רבנים חושבים, וכן יו"ר תנועת ש"ס הרב אריה דרעי, אשר הכיר היטב את המנוח ואת כל פועלו למען הכלל והפרט, הקמת עולה של תורה, והרבות חסד וקירוב לבבות בצניעות, בחן ובנועם.
הרבנים אף תיארו את גדלותו, לימוד התורה, עבודת ה' צרופה, קירוב רחוקים ואהבת חסד בהם דבק כל ימי חייו והיה סמל לרבים וטובים.
הותיר אחריו את רעייתו בניו, בנותיו, חתניו ויוצאי חלציו כולם זרע בירך ה' ההולכים בדרך התורה וממשיכים במורשתו הטהורה.
