ספירת העומר: כבוד הבריות – קיום התורה | הרב אריה נדב

כבוד הבריות – קיום התורה

מובא במסכת יבמות:^[1] ‏"אָמְרוּ, שְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף זוּגִים תַּלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְרַבִּי עֲקִיבָא מִגְּבָת עַד אַנְטִיפְרַס [בֵּין הָעֲיָרוֹת הַלָּלוּ הָיוּ כֻּלָּם. רש"י], ‏וְכֻלָּן מֵתוּ בְּפֶרֶק אֶחָד מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נָהֲגוּ כָּבוֹד זֶה לָזֶה, וְהָיָה הָעוֹלָם שָׁמֵם [שֶׁנִּשְׁתַּכְּחָה תּוֹרָה. רש"י], עַד שֶׁבָּא ‏רַבִּי עֲקִיבָא אֵצֶל רַבּוֹתֵינוּ שֶׁבַּדָּרוֹם וּשְׁנָאָהּ לָהֶם – רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי ‏וְרַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ, וְהֵם הֵם הֶעֱמִידוּ תּוֹרָה אוֹתָהּ שָׁעָה. תַּנָּא, ‏כֻּלָּם מֵתוּ מִפֶּסַח וְעַד עֲצֶרֶת. אָמַר רַב חָמָא בַּר אַבָּא וְאִיתֵּימָא רַבִּי חִיָּא בַּר אָבִין, ‏כֻּלָּם מֵתוּ מִיתָה רָעָה. מַאי הִיא? אָמַר רַב נַחְמָן, אַסְכָּרָה".‏..

ונשאלת השאלה, האמנם? בשביל שזלזלו אלו באלו יש להמיתם ולגרום שממה רוחנית? אכן כן, וללמדנו שאין התורה יכולה להתקיים במקום שאין אהבת הבריות, וכדאי להשבית תורה ולומדיה כדי לעקור תופעה שלילית זו!

ובאמת, "גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁאַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁנָּה בּוֹ",^[2] וכמו כן אנו מוצאים אצל בני יעקב שאמרו ליוסף אחִיהם^[3] "אָבִיךָ צִוָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר: כֹּה תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף, אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם כִּי רָעָה גְמָלוּךָ" וגו', וכך הורה ה' לשמואל הנביא כששלחוֹ למשוח את דוד למלך ישראל והיה ירא מפני שאול: "וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֵיךְ אֵלֵךְ וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי, וַיֹּאמֶר יְיָ עֶגְלַת בָּקָר תִּקַּח בְּיָדֶךָ וְאָמַרְתָּ לִזְבֹּחַ לַיְיָ בָּאתִי".^[4] ולכן, למען השלום יש לעשות ולהקריב הכל.

תלמידיו של רבי עקיבא היו צדיקים נשגבים וענקים בתורה, באמות־מדה שאין לנו מושג בהם ואיננו יכולים אפילו לתאר ולשער בקטנות־מוחנו.

למרות זאת ואף־על־פי־כן, לא עמדה להם אף זכות להצילם ולמנוע מהם עונש מחריד על "שֶׁלֹּא נָהֲגוּ כָּבוֹד זֶה לָזֶה" – לא זלזול מחפיר, חלילה, אלא חוסר אהבה והערכה הדדית – אדרבה, דוקא משום גדלותם הם נענשו בחומרה רבה, כידוע "שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַקְדֵּק עִם סְבִיבָיו אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה".^[5]

על אחת כמה וכמה, אנחנו.

–

בכל יום ובכל שעה, מחויבים אנו לעבור על מדותינו וליישר את אורחותינו. אולם כעת, בתקופת האבלות, זו ההזדמנות המתאימה ביותר להתמקד בעבודה־עצמית על כבוד הזולת – גם כהכנה לקראת קבלת התורה בחג־השבועות, וגם כתיקון בתשובת־המשקל לשגגתם של תלמידי רבי עקיבא.

מסכת "אבות", אשר נהגו ללומדה בשבתות שבין פסח לעצרת,^[6] מלאה וגדושה בדברי חכמה ומוסר שמכוונים אל הדרך הנכונה, המסילה העולה.^[7]

הבה נרבה שלום בעולם, ונתפלל שיזכרנו אלקינו לטובה וישלח לנו משיח צדקנו במהרה בימינו, ומובטחנו: ‏"שֶׁכָּל הָרוֹדֵף שָׁלוֹם אֵין תְּפִלָּתוֹ חוֹזֶרֶת רֵיקָם"‏!^[8]

[1]     סב, ב.

[2]     תלמוד בבלי – יבמות סה, ב.

תוכן מקודם

לוח המודעות של קהילות תימן ברחבי הארץ | מתעדכן!

בליל פורים: הבית נשרף והזוג הצעיר עם שני ילדיהם נותרו ללא רכוש וקורת גג – אנא עזרו להם!

אל תחכו לרגע האחרון: בפסח אוכלים 'מצות אבותינו' | להזמנות, הפצה ונקודות מכירה >>>

[3]     בראשית נ, טז־יז ופירוש רש"י שם; על־פי יבמות שם.

[4]     שמואל־א טז, ב; יבמות שם.

[5]     תלמוד בבלי – בבא קמא נ, א; וכעין זה ביבמות קכא, ב.

[6]     וזו לשונו של רבי דוד אבודרהם (סוף פרק כא – סדר תפלות הפסח, אות עז): "וְנוֹהֲגִין בִּסְפָרַד לִקְרוֹת מַסֶּכֶת אָבוֹת וּפֶרֶק קִנְיַן תּוֹרָה בְּשַׁבָּתוֹת שֶׁבֵּין פֶּסַח לְשָׁבוּעוֹת, בְּכָל שַׁבָּת פֶּרֶק אֶחָד. וְכָתַב הָרַב רַבִּי יִשְׂרָאֵל בֶּן יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַטַּעַם שֶׁקּוֹרִין אוֹתָם בְּאֵלּוּ הַשַּׁבָּתוֹת, לְפִי שֶׁהֵם יָמִים מְנוּיִים לְמַתַּן תּוֹרָה, וְלָכֵן נִמְנֶה אֲנַחְנוּ אֵלּוּ הַיָּמִים כְּמוֹ הָאוֹהֵב שֶׁהוּא מַמְתִּין בִּיאַת אֲהוּבוֹ מִן הַדֶּרֶךְ, וְהוּא מוֹנֶה הַיָּמִים וְהַלֵּילוֹת עַד שֶׁיָּבוֹא, וְרֹב עִנְיְנֵי הַמַּסֶּכְתָּא הֵם הַזֵּרוּז עַל קְרִיאַת הַתּוֹרָה וּמַעֲשֵׂה הַמִּצְוֹת. וְגַם זֶה הַזְּמַן שֶׁהוּא זְמַן הַקָּצִיר, הוּא מְזֻמָּן וּמוּכָן לְנוֹעֵע הַחֵלֶק הַמִּתְעוֹרֵר מִן הַנֶּפֶשׁ, וּלְלַהֲטוֹ אַחַר רֹב הַתַּאֲוָה וּבַקָּשַׁת רֹב הַהֲנָאוֹת, וְצָרִיךְ לְהַשְׁקִיטוֹ וּלְתַקְּנוֹ בְּמָה שֶׁיֵּשׁ בְּזֹאת הַמַּסֶּכְתָּא, מִן הַמּוּסָרִים הַמְּבִיאִים לִפְרִישׁוּת וְהַכְנָעַת הַנֶּפֶשׁ וְשִׁבְרוֹנָהּ וּמְנִיעָתָהּ מִלְּבַקֵּשׁ מָה שֶׁיַּזִּיקֶנָּה, כְּדֵי לְהַצִּיל אוֹתָהּ וּלְתַקֵּן נְהִיגַת הַמִּדּוֹת לִהְיוֹתָם הוֹלְכִים עַל קַו הַמּוּסָר וְהַדַּעַת. עַד כָּאן דְּבָרָיו".

[7]     על־פי במדבר כ, יט: "בַּמְסִלָּה נַעֲלֶה".

[8]     מסכת כלה רבתי – ג, ד‏.