כל הלכות פורים המשולש לשנת ה'תשפ"א – עם הגאון הרב ברוך עוקשי שליט"א

הרב ברוך עוקשי
הרב ברוך עוקשי

הלכות פורים המשולש לבני הפרזים והכרכים

מאת הגאון רבי ברוך עוקשי שליט"א

רב קהילות בני התורה באלעד ומרבני בית ההוראה 'המאורות'

דיני פורים שחל בערב שבת לבני הפרזים

  • לכתחילה יעשה את סעודת פורים, קודם חצות היום, מפני כבוד השבת (עד השעה 11:53 בערך).
  • אם לא הספיק לערוך את הסעודה קודם שעה זו, יעשנה עד שעה עשירית (עד השעה 2:45 בערך), ובדיעבד עד השקיעה. והעושה אותה סמוך לשקיעה, יאכל רק מעט פת, כדי שיכנס לשבת לתיאבון. [עיין בדברי המשנה ברורה סימן תרצ"ה ס"ק י', וסימן רמ"ט ס"ק י"ג, וסימן תקכ"ט ס"ק ח'].
  • גם בסעודת פורים שבערב שבת, יאכל פת ובשר ויין כבכל שנה.
  • היה אוכל בערב שבת ושקעה החמה, אסור להמשיך לאכול, אלא פורס מפה ומקדש וממשיך לאכול וזו תהיה סעודת שבת. [כן מבואר בסימן רע"א סעיף ד'. וכן נוהגים רבים לכתחילה, וכמו שכתב בספר נהר מצרים הלכות פורים סעיף י"ג]. ואם בירך ביום הפורים ברכת בורא פרי הגפן על שתיית היין, ונמשך עם סעודת פורים בשתיית היין, לא יברך בקידוש את ברכת בפה"ג. [שולחן ערוך שם].
  • נמשכה הסעודה מפורים לשבת, ואכל גם בשבת, יש אומרים שיאמר בברכת המזון רצה ועל הניסים. [שער הציון סימן תרצ"ה ס"ק י']. ויש אומרים, שיאמר רק רצה, וכך ראוי לנהוג. ואם לא המשיך לאכול פת בשבת ובא לברך ברכת המזון, לדעת השו"ע יאמר רק רצה, ולדעת הרמ"א יאמר רק על הניסים. [משנה ברורה שם ס"ק ט"ו].
  • מותר לגזור צפרניים לכבוד שבת. [שו"ת דברי מלכיאל חלק ה' סימן רל"ז]. אך אסור להסתפר לכבוד שבת, ויש מקילים על ידי אחר. [ראה כף החיים סימן תרצ"ו ס"ק י"א, וס"ק כ"א].
  • כיון שצריך ללבוש בפורים בגדי שבת, על כן ימשמש בבגדיו היטב קודם כניסת השבת.
  • בשבת במנחה אין אומרים צדקתך, גם הנוהגים כמנהג הבלדי.
  • הנמצא בבידוד וקורא את המגילה שלא בעשרה, לדעת הרמ"א (סימן תרצ"ב סעיף א') מברך על המגילה לפניה ואינו מברך לאחריה. ויש מהפוסקים שפסקו כן גם לספרדים. ומנהג התימנים וחלק מהפוסקים הספרדים לברך גם לאחריה.

דיני פורים משולש לבני הכרכים

  • לובשים בגדי שבת ביום שישי, לכבוד מקרא מגילה שביום שישי.
  • ביום שישי י"ד באדר, קוראים את המגילה ונותנים מתנות לאביונים.
  • בקריאת המגילה ביום שישי, יש אומרים שחייבים לקרותה בציבור לעיכובא, כיון שנידונת כקריאה שלא בזמנה. ויש אומרים, שנידונת כקריאה בזמנה ויוצא ידי חובתו גם בקריאה שלא בעשרה. ולדינא, וכך המנהג אצל הספרדים והאשכנזים בירושלים, שקוראים אותה אפילו ביחיד. והנוהגים כדעת המשנה ברורה, חוששים לספק ברכה לבטלה, ואין קוראים אותה בברכה שלא בעשרה.
  • בני תורה יקפידו לכתחילה לקרותה רק בעשרה. ומכל מקום, אם אין עשרה, כגון שהוא בבידוד או חולה ונמצא לבדו, יקראנה בברכה, כפי המנהג הנזכר.
  • כיון שלכתחילה יש להקפיד לקרותה בעשרה, על כן יקפידו הנשים לכתחילה לבוא לבית הכנסת, כדי לשמוע את המגילה עם עשרה אנשים. ואם אינה יכולה לבוא, ונוהג כמנהגו כל שנה לקרותה לבני ביתו, יקפיד לכתחילה שיהיו בביתו עשרה, ואף הבנות מצטרפות לעשרה. [ראה חזון איש סימן קנ"ה ס"ק ב']. ולכתחילה לא יסמוך על צירוף קטנים לעשרה. [ראה משנה ברורה סימן תר"צ ס"ק ס"ג, וסימן תרפ"ח ס"ק כ'].
  • כמו כן, לכתחילה יש לשמוע מילה במילה את המגילה מפי השליח ציבור, כדי שלא יצטרך לחזור ולקרוא את המילים בפיו ממגילתו, ותהיה זו קריאה ביחיד. גם לכתחילה לא יקרא את המגילה מילה במילה עם השליח ציבור, שלא תהיה קריאתו ביחיד.
  • מחיצה שהתקינו בבית הכנסת ל"קפסולה" לאדם יחיד, אינה מחלקת אותו מהמניין. כמו כן, מחיצה שהתקינו בחצר לצורך עזרת נשים (או לבידוד), אפילו שהיא אטומה, אינה מחלקת אותו מהמניין.
  • לכתחילה יחוש שאין מועיל צירוף לעשרה במקרא מגילה כשעומד ברשות אחרת, אף שרואין אלו את אלו, ויכנס לתוך בית הכנסת. ובפרט שברוב עם הדרת מלך. ודין מגילה בזה חמור מדבר שבקדושה.
  • גם לסוברים שאין ליחיד לקרוא את המגילה, היינו קודם שקראו הציבור, אבל אחר שקראו הציבור, שוב יכול לקרותה. וזו העיצה לכל החייבים בבידוד, להמתין עד שיקראו הציבור ואז יכול לקרותה ביחיד, וגם לבני ביתו אף שאינם עשרה.  
  • לכתחילה לא יקרא בן כרך את המגילה שלא בעשרה לפרוז, לחוש שמא אינו יכול לקרותה ביחיד, ובכך לא יוציא את הפרוז ידי חובתו.
  • יש לציין, כי כל ההוראות הנ"ל הם הנהגה לכתחילה לבני תורה לחוש לכל הדעות, אבל בדיעבד ומעיקר הדין מברכין עליה ביחיד, וכפי המנהג.
  • ראוי לכתחילה שבשבת פורים לא יסעו בני הפרזים לשבות במקומות המוקפים, כיון שנכנסים לנידונים חמורים של ספק חיוב בכל המצוות שביום ראשון.
  • יום שישי לבני הכרכים מותר בעשיית מלאכה.
  • בשבת אומר על הניסים בתפילה ובברכת המזון. טעה ואמר על הניסים בתפילה ביום שישי אינו חוזר. כמו כן בשבת קוראים את קריאת הפורים. כמו כן, בשבת זו בני הכרכים שואלין ודורשין בדיני הפורים ובעניינו של יום.
  • ביום ראשון עושים את סעודת פורים. וראוי להחמיר ולעשות גם תוספת אכילה ושתיית יין בשבת, לחוש לדעות המחייבים סעודת פורים בשבת.
  • זמן משלוח מנות בשנה זו לבני הכרכים, הוא ביום ראשון. כמו כן, זמן חיוב השמחה והביסום הוא ביום ראשון. גם ביום זה אין אומרים תחנון.

קו המאורות – מרכז התוכן וההלכה ליהדות תימן | חייגו בכל עת: 8416* | 03-30-8888-5 | מס' ישיר מארה"ב – 151-8613-0185 | ניתן לשלוח שאלות לרבני בית ההוראה גם דרך האתר או באמצעות המייל: sm088302222@gmail.com

הצטרפו עכשיו לערוצי החדשות של אתר המאורות

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם

הירשמו כעת לניוזלטר שלנו

והישארו מעודכנים!