ממתי יש להחזיק את הבשמים בהבדלה – לפני ברכת בורא פרי הגפן או רק לאחר הברכה ולפני ברכת הבשמים?

תשובת הגאון רבי אוריאל חוברה שליט"א, רב הישוב נחליאל ומרבני 'המאורות'.

שאלה:

רציתי לשאול לגבי החזקת הבשמים בשעת ההבדלה, ממתי מחזיקים אותם אם מלפני ברכת בורא פרי הגפן או רק לאחר הברכה ולפני ברכת הבשמים?

תשובה:

מפורש בשו"ע (סימן רצו סעיף ו) אומר הבדלה מיושב ואוחז היין בימין וההדס בשמאל ומברך על היין, ושוב נוטל ההדס בימין והיין בשמאל ומברך על ההדס ומחזיר היין לימינו. והטעם שאוחז את הכוס בשמאלו בזמן שמברך על היין, כתב המשנ"ב (שם ס"ק ל) כיון שכל ברכות של הבדלה מצוה שיהיו על הכוס, ע"כ. אבל אין זה לעיכוב וכמו שכתב הרב ערוך השולחן (שם סעיף יז) בזו הלשון, ודע דהאחיזה בשמאל אינה חובה כלל, ולכן אצלינו אין מחזיקין הבשמים בשעת ברכת היין, וכשמברכין על הבשמים מניחין הכוס על השלחן ונוטל הבשמים בימינו, אלא דהכוונה היא העיקר לאחוז היין בימין וההדס בימין בשעת ברכתם, וממילא דהדבר השני בשמאל אבל אין זה בהכרח, ע"כ.

גם הט"ז (סימן רו ס"ק ה) בזו הלשון, במוצאי שבת אוחז הכוס בימינו ובשמים בשמאלו, ואח"כ מחליף, ע"כ. כלומר בזמן שמברך על היין, הבשמים נמצאים ביד שמאלו. וכשבא לברך על הבשמים אוחז הבשמים בימינו ואת הכוס בשמאלו. אך אם לא אחז את הבשמים בשמאלו בזמן שבירך על היין אינו מעכב, ואפילו קודם ברכת הבשמים אם אחזו בשמאלו או לא אחזו כלל, רק שהבשמים היו מונחים לפניו על השולחן, בדיעבד ברכתו ברכה. וכ"כ הרב ערוך השולחן (שם סעיף ז).

ומה שאמרו שצריך לאחוז ביד ימין, הנה כתב הטור בהלכות ברכת הפירות (סימן רו) וז"ל, כל דבר שמברך עליו לאוכלו או להריח בו, צריך לאוחזו בימינו כשהוא מברך. וכתב בשיירי כנסת הגדולה (שם בהגהות הטור) שכל זה לכתחילה, אבל בדיעבד אם לא אחזו בידו, כל שהוא לפניו יצא. ובספר מור וקציעה (סימן רו) כתב, שהוא דווקא בשעת ברכה, אבל לאכול בשמאל לית לן בה ודאי.

וכן פסק בשו"ע (סימן רו סעיף ד) כל דבר שמברך עליו לאכלו או להריח בו, צריך לאוחזו בימינו כשהוא מברך. וכתב המשנ"ב (שם ס"ק יז) שטעם האחיזה כדי שיכוין לבו על מה שמברך, והוא רק לכתחלה, דבדיעבד אם בירך עליו כשהיה מונח בפניו אף אם לא אחזו כלל יצא. ועוד כתב (שם ס"ק יח) על מה שאמרו שצריך לאוחזו בימינו, הוא משום חשיבות. ואם הוא שמאלי הולך לפי יד שלו, ולא לפי יד ימין של העולם. כן משמע מחידושי רע"א וכ"מ במ"א (סימן קפ"ג). אולם בכף החיים (שם אות ל) כתב, שלדברי המקובלים משמע שצריך לאחוז בימין של העולם כמו שאר אדם וכן עמא דבר, עיי"ש. וכן בכל ברכה שמברך על איזה מצוה יש לו לאחוז הדבר ביד ימינו בשעת ברכה. וע"ד הקבלה אין לתחוב הפרי שמברך עליו בסכין אף שיאחוז הסכין בימינו. וכן כשאומר לחבירו להושיט לו ספר יקבלנו ביד ימינו [ס"ח].

ולכן כפי שפסק בשו"ע (סימן רצו סעיף ו), שבמוצאי שבת אוחז הכוס בימינו ובשמים בשמאלו, ואח"כ מחליף. כלומר בזמן שמברך על היין, הכוס צריך להיות בימינו והבשמים ביד שמאלו, ולאחר שסיים ברכת הגפן, קודם שמברך על הבשמים אז נוטל את הבשמים מידו השמאלית לידו הימנית ואת הכוס מעביר לשמאלו, ואחר כך מברך על הבשמים. אך אם לא אחז את הבשמים בשמאלו בזמן שבירך על היין אינו מעכב, רק שייקח מהשולחן את הבשמים בידו הימנית קודם ברכת הבשמים.

ובפסקי תשובות (סימן רצו סעיף טו) הביא מכמה פוסקים, שעמא דבר שאין מקפידין כל כך על כל הסדר הנזכר בשו"ע ובפוסקים, ואין מחזיקין בבשמים בשעת אמירת הפסוקים וברכת הגפן, ובשעת ברכת הבשמים והנר אין מחזיקין הכוס, ואין לגעור בהם כי יש להם על מה שיסמוכו, כי יש אומרים שדברי השו"ע אינם בדווקא, אלא אורחא דמלתא נקיט בזמניהם שלא היו משתמשים כל כך בשלחן להניח עליו הכוס ושאר דברים. אמנם אין זה אלא לימוד זכות, כי למעשה תמיד היה מנהגם של כל המדקדקים להקפיד על סדר ההנהגה המבוארת בשו"ע ובפוסקים, ומחזיקים הבשמים בשמאל מתחילת ההבדלה, עיי"ש. וכך ראוי לעשות.

לסיכום ההלכה: ראוי להחזיק את הבשמים בידו השמאלית בשעת ההבדלה לפני ברכת בורא פרי הגפן, אך ודאי שאין זה לעיכוב. אבל בזמן שמברך על הבשמים צריך לאחוז את הבשמים ביד ימינו.

בברכה,

אוריאל חוברה