מאת: הגאון רבי יחיאל בסיס שליט"א, בנו מ"מ של מרן הגר"ע בסיס זצ"ל, ראש כולל אהל מועד ומרבני 'המאורות'
עליה לקברי צדיקים בחודש אלול
שאלה: האם מותר ורצוי לעלות לקברי צדיקים בחודש אלול וכיצד מנהגינו בזה?
תשובה: בחור ישיבה או אברך כולל, אין לו לבטל את סדרי לימודו כדי לילך על קברי צדיקים. דזכות לימוד התורה גדולה עשרת מונים מהתפילה על קברי צדיקים. וודאי שיש מעלה בתפילה על קברי צדיקים, אולם צריך ליזהר לא להתפלל לצדיק, אלא להתפלל לרבונו של עולם שזכותו של הצדיק תעמוד לנו.
ובתימן היו צדיקים מיוחדים שהיו העם עולים על קברם ונושעים. וז"ל אאמו"ר זצ"ל בשו"ת בית העזרי חלק ה' שיראה אור בקרוב אי"ה: "ורבו מאד הסיפורים אודות הנסים והנפלאות שחולל מרן אבא שלם שבזי זצ"ל, הן בחיים חיותו, והן לאחר מותו. שכן עד עלותינו ארצה, היו המונים עולים לקברו, ונושעו ונתרפאו על ידי תפילה על קברו. ומעיין היה סמוך לקברו, וכל מה שיצא מן המעיין, צרור או איזה חפץ וכדומה, היה כסגולה לנושא אותו, ובא על מבוקשו ויוצא מצרותיו. גם מי שהיה בצרה או בבעיה כל שהיא, חשׂוך בנים או חולה, או אשה מעוברת החשה בקשיים, היה נודר לבקר בקברו של אבא שלם שבזי זצ"ל, ובזכות זה היה יוצא מאפילה לאורה. וכמובן שאחר כך היה מקיים את נדרו ועולה לציונו הקדוש". וכן בערב ראש השנה היו הולכים לבית הקברות להעתיר שם בתפילה, וכמו שהעלה השתי"ז את הגהת הרמ"א סוף סי' תקפ"א.
אמירת סליחות ביחיד
שאלה: האם רצוי לומר סליחות ביחיד, ואיזה קטעים נחוצים ביותר לאומרם למי שאין לו מספיק זמן לומר כל הסליחות?
תשובה: לכתחילה יש לומר את הסליחות בציבור. אולם מי שנמצא בבידוד או שאין לו מניין שיכול לומר בו את הסליחות, יאמרם ביחידות, ויזהר כשאומר י"ג מידות לומר במקום ה' ה' "מצפ"ץ מצפ"ץ אל רחום וחנון", כמו שכתבו מהרי"ץ ושתי"ז.כמו כן, מנהגנו לומר את הסליחות שבארמית, גם ביחיד, כמו שכתבו מרן הגר"י צובירי זצ"ל ומרן הגר"ח כסאר זצ"ל.
וכתב מהרי"ץ שיש לומר לפחות י"ב סליחות, ותחילה יאמר אשרי, לך ה' הצדקה עד השיבנו ה' אליך ונשובה, אל מלך ויעבור, בעת רצון. ואז יאמר י"ב סליחות אלו: א. רחמנא, ויעבור. ב. אנשי אמונה. ג. תמהנו. ד. אל תעש עמנו. ה. אשמנו בגדנו. ו. אשמנו מכל עם. ז. אלהינו שבשמים. ח. עננו אבינו. ט. רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו. י. עשה למען שמך עשה למען אמתך. יא. נפילת פנים, לדוד אליך ה' נפשי אשא. ואם יש פנאי יאמר מהמרנות מה שירצה. יב. אליך ה' נשאתי עיני.
האם מברכים על שינה בסוכה
שאלה: לנוהגים כדעת השו"ע (שלהי סימן תרל"ט) שאין מברכים על ישיבה בסוכה אלא בזמן אכילה, האם על שינה בסוכה ללא אכילה מברכים? והאם מברכים על אכילת מזונות כביצה ושינה?
תשובה: כל דבר שאסור לאכלו מחוץ לסוכה, מברכין עליו לישב בסוכה. ולכן כביצה מזונות, שמותר לאכול חוץ לסוכה, אין לברך עליו. אך על יותר מכביצה יברך. ולעניין שינה בסוכה ללא אכילה, כתב השתי"ז שאין לברך על השינה כיון שיתכן שלא יישן לבסוף והוי ברכה לבטלה. ואם לא אכל פת באותו היום כלל או שהתענה תענית חלום, כתבו השתי"ז והמשנ"ב שבזה חוזרים לדין התלמוד, וכל פעם שנכנס לסוכה יברך לישב בסוכה.
