מנהג יהדות תימן שלא להימנע מאכילת בשר בתשעת הימים | הפולמוס ההלכתי לאור הדברים הנאמרים בשיעורי הראשל"צ שליט"א | הגאון רבי אורן צדוק שליט"א מרבני בית ההוראה 'המאורות' משיב בשפה ברורה ובנעימה
בפרוס הימים עת ממשמשים ובאים ימי 'תשעת הימים', נשמעים כנגדנו טענות שונות ומשונות, לאמור עוברים אנו על גדר איסור אכילת בשר בתשעת הימים, ואיננו חוששים לפריצת גדר האמורה בשלחן ערוך סימן תקנ"א סעיף י"א, לאלו האוכלים בעת הזו, לאמור 'כל מי שאוכל בשר במקום שנוהגים בו איסור, פורץ גדר וינשכנו נחש'. ומאחר שהדברים חריפים ועוד להעמידנו קבל עם ועדה כפורצי גדר וכו', על כן אמרתי לבדוק אם יש בזאת מן הממש, או שהדברים אינם כפי שהם מוצגים.
הנה כבר מלשונו של מרן השלחן ערוך רואים שאין הדברים מכוונים אל בני קהילת קדש תימן כלל, שאינם נוהגים למנוע מלאכול בשר בימים אלו, אלא רק על אלו שנהגו בזאת בלבד היינו בני קהילות אשכנז וספרד, שאם יהיה אוכל בלא סיבת חולי וכיוצא בו, הרי הוא פורץ גדר וכו', כיוון שנהגו אבותיו כן.
והנראה שההבנה הנזכרת למעלה נלמדה בלשון מרן כך, שכל האוכל בשר במקומות שנהגו, היינו אפילו הוא עצמו אין מנהגו כן אלא רק ששוהה במקומותם, הרי הוא בכלל פריצת גדר וכו'. ואף שניתן להעמיס לשונו כן, מכל מקום פשוט שאין זו כוונתו, ראשית אין לכך כל הבנה, מדוע ייחשב פורץ גדר בשל זאת, שהגדרה זו אינה נאמרת אלא במי שפורץ גדר אבותיו שקיבלו הנהגה מסויימת בתורת נדר, ולא על מי ששוהה במקום שיש נוהגים כן, עליו לא ייאות לכנותו בשם פורץ גדר.
ועוד שבמקור הדברים שהוא תשובת הרשב"א חלק א' סימן ש"ו מפורש הדבר כן, שלא על מי שלא נהג הדברים אמורים, אלא רק ואך ורק על מי שנהגו אבותיו כן, וזה לשונו שהעתיק מרן בבית יוסף במקום, לאמור שזו גם כוונתו שלו, 'נהגו אבותיכם נוחי נפש שלא לאכול בשר משנכנס אב. ואף על פי שאין כאן איסור כלל מדין התלמוד. שאפילו בערב הצום בסעודה שאין מפסיק בה מותר לאכול בשר ולשתות יין. אפילו כן, מי שאוכל בשר בכל המקומות שנהגו בו איסור פורץ גדר של ראשונים'. ומפורש הדבר שהכוונה כאמור על מי שנהגו אבותיו בזאת, ועל כן מוגדר באכילתו כפורץ גדרן של ראשונים, והיינו אבותיו שנהגו למנוע מלאכול בשר, וממילא זו כוונת מרן השלחן ערוך.
והנראה שגם הם הרגישו בזאת, על כן הובא בספריהם הטיעון הידוע שחובת בני תימן לנהוג בארץ ישראל כמנהגי הספרדים, וזה כבר דיון ישן לאמור שאין הדבר כן, וכקהילת בני אשכנז, שפשוט שכלפיהם לא יכונו הדברים וד"ל, כן כל קהילה שבאה באחת עם כל רבניה ובתי דין שלה, אף אם ארץ מוצאה דוברי שפת הערבית, ואכמ"ל.
סוף דבר הכל נשמע, שמותר לבני תימן לאכול בשר בתשעת הימים כמנהג אבותיו מעולם, אולם יש להוסיף שמי שפשט צורה ולבש צורה בכל ימות השנה, לאמור שאף על פי שאבותיו באו מתימן עם מנהגיהם ואורחותיהם, מכל מקום הוא לכשלעצמו שינה זהותו בכל העניינים להיותו נוהג במנהג בני ספרד לגמרי, כגון בענין חליטת הבשר, שסומך בכל השנה על הוראות מרן שלא לעשות לבשר חליטה, וכן בענין 'חוזר וניעור' בפסח ועוד חומרות נכונות וטובות שנהגו אבותיו, מה לו כעת כי יזדעק 'מי יאכילנו בשר' בהיות שכך נהגו אבותיו, ויותר הוא מקולי וכו' וקולי וכו', באשר מסיג גבול אבותיו בעניינים הנזכרים להקל, וכעת נטפל אליהם להתיר לו את אכילת הבשר.
