מרן ה'חזון איש' זצ"ל: רבי ברוך יצחק! אם לא נציל את ילדי תימן – אין לנו זכות ללמוד את הרמב"ם! | יריעה מרתקת לרגל יום ההילולא | מתוך ריאיון נרחב במוסף שבת קודש של עיתון 'יתד נאמן' ומנכ"ל 'לב לאחים' הרב אליעזר סורוצקין שליט"א – עם הגאון רבי ששון גריידי זצ"ל ראש השוחטים בירושלים וראש כולל 'קול ששון' – בה הוא מספר כיצד ה'חזון איש' זצ"ל דאג לעולי תימן ועוד | לרגל הילולת מרן החזון איש אתר 'המאורות' ביריעה מיוחדת
הרב גריידי: עלינו בקיץ תש"ט. יצאנו לדרך ביום ראשון כשכולנו מתוך תשוקה ושמחה לארץ ישראל, ולא שכפו עלינו חלילה. היתה לנו שאיפה חזקה מאד להגיע לארץ ישראל, ארץ הקדש, בהרים ובגבעות, בדרך לא דרך, על חמורים וגמלים, הלכו יהודי תימן לארץ בשנים עברו ורבו תלאות הדרך.
לאחר כמה ימים הכל התבהר לנו. הרשעים האלו במחנות, הפרידו ילדים מגילי חמש ומעלה עד גיל חמש עשרה, עשו מחנה נוער שמטרתו הייתה להוציא אותנו מהיהדות ולגזור לנו את ה'סימנים' – הפאות. זה מפא"י ששלטו במחנות וידעו שהילדים נסחפים. כך היה תקופת מה.
וכך החל סיפור ההצלה שלי…
בשבת אחת אחה"צ, באו שני בחורים מישיבת סלבודקה בבני ברק לאחד כמדומני קראו נחום פלדמן ז"ל והשני איני זוכר את שמו, נדמה לי שהיה משכונת שערי חסד, לימים ידעתי שהם היו מ'חבר הפעילים' – הם באו בהסתר היה אסור להיכנס בלי רשות. הם עברו וראו אותי ואמרו לי: ילד, אתה רוצה ללכת לישיבה? לא עניתי להם, כי לא ידעתי מה זה ישיבה.
שאלו אותי: אתה רוצה ללמוד תורה? אמרתי כן. אמר לי הבחור: אם כך בלילה אתה צריך לברוח מתחת לגדר ללכת לצריף של אמא שלך תהיה שם בשש בבקר. עשיתי כאשר אמר לי. בשש בבקר הגיעו שניהם. רציתי לקחת עמי ספר: 'מקור חיים'. שאל אותי הבחור, מה זה? אמרתי להם התחלתי ללמוד הלכות שחיטה וזה ספר של חכמי תימן המקלים בהלכות שחיטה, כי חסה התורה על ממונם של ישראל שלא יהיה הפסד מרובה. אמר לי הבחור, אתה עוד צעיר, בן שמונה, יש עוד זמן ללמוד הלכות שחיטה…
הגענו לשער, היו שם שומרים, הבחורים שהכירו את השטח התפצלו, אחד אמר לי תבוא אחרי נלך בעקיפה והבחור השני ילך ישר, אותו עצרו על שנכנס בלי רישיון למחנה ואני עם הבחור תוך כדי שהם עסוקים עם המסתנן השני יצאנו ברגל לכביש פרדסיה עד שבא אוטובוס שנסע עם עשן מיתמר. נסענו בין פרדסים כל הדרך. ירדנו ב'ארגמן' בכביש השחור בכניסה לבני ברק ועלינו ברגל לגבעת רוקח לישיבת סלבודקה. הביאו בדרך הזו עוד עשרים ילדים מעולי תימן לשם, שמחתי לפגשם.
זו הייתה הפעם ראשונה בחיי שראיתי גמרא. למדנו בביתו של המשגיח הגה"צ רבי משה טיקוצינסקי זצ"ל הוא פינה חדר בביתו. שם אנחנו למדנו, ילדי תימן, הביאו לנו מארי ללמוד: 'אלו מציאות שלו'.
איך התאקלמתם בישיבת סלבודקה?
הרב גריידי: כשהגיע חג הפסח לא היה לי לאן ללכת, את המחנה כבר חסלו, אמי נישאה בשנית ואמי החורגת שמרה על האחים, לקחו אותם למעון כלשהוא בנתניה וחיפה. ואז אמרה לי הרבנית שולמן ע"ה אתה אצלנו בליל הסדר. איזה ליל סדר מיוחד היה זה, בית מלא תורה עם מרן הגאון רבי אייזיק שר זצוק"ל והרבנית הזקנה ע"ה וחתנו מרן הגאון רבי מרדכי שולמן זצוק"ל והרבנית ע"ה ושתי בנות והבן וחוץ מזה עוד שתי בנות יתומות שבאו מהשואה וגדלו אצלה. אחת נישאה לרבי יעקב וולפא והשניה לגאון הגדול רבי דב לנדו שליט"א. שנתיים הייתי אצלם בליל הסדר.
התימנים שהיו בישיבה התחילו לעבור מהמחנה למעברות ביישובי קבע. הוריהם עברו למעברות בהרי ירושלים בקרית יערים ובית שמש וחלק בצפון ואני נשארתי בסלבודקה ולמדתי בת"ת המקומי בבני ברק. הקפיצו אותי כיתה. ירדתי מגבעת רוקח בין הפרדסים.
ומשם…
הרב גריידי: עם הזמן אמרו שפותחים ישיבה לתימנים בלבד, הייתה זו ישיבת 'מקור חיים' בירושלים. אני שמחתי כי התשוקה בתימן לעליה לארץ הקדש לא היה לעלות לבני ברק אלא לירושלים… הרבנית שולמן אמרה לי: לא כדאי לך, מי יחתן אותך, מי יעזור לך, אני כבר התחלתי לדבר באידיש… אבל החברה מושכת יותר. ועברתי לירושלים.
באתי לישיבת 'מקור חיים' ומיד נפגשתי עם ידידי שנפטר בחדשים האחרונים להבחל"ח הגאון רבי שלמה קורח זצ"ל. הוא עשה עלי רושם כי הידיעות שלנו היו זהות בענייני לימוד ונקשרנו מאד בקשר חזק. הוא בא מהמעברה בתלפיות שהיתה ליד מקור חיים, מעברה שכולה אהלים. היה שם עם אביו ואמו ומדי שבת באו לישיבה העולים.
המצב הגשמי בישיבה היה בכי רע. הביאו לנו לחם ישן לישיבה וארבעה זיתים עם חצי ביצה, זה היה ארוחת בקר ממש פת במלח תאכל. ראש הישיבה הגאון רבי ברוך יצחק לוין זצ"ל עודד אותי אמר לי תהיה פה עם הרב קורח. אחרי כמה חדשים אמרתי, שגם לישון אין לי מקום, הכל היה מלא. היו שכנים במקור חיים שישנו אצלם, כל פעם אצל מישהו אחר וזה לא היה תכלית. במוצאי שבת אחת החלטתי לעזוב. ספרתי את סודי לרב קורח והוא אמר לי, למה? אמרתי לו אתה כבר לומד חברותא עם הרב (הגרב"י לוין) ואני נשארתי לבד והתנאים לא מאפשרים. אני רוצה ללכת או לישיבת 'אור ישראל' בפ"ת או לכפר הרואה, כדי שיהיו לי בגדים כי יש שם עליית נוער ודואגים להם. מה ילד מבין…
ולאן הלכתם משם?
הרב גריידי ממשיך ומספר בשטף: בא אב הבית בישיבה שהיה האחראי לקדם את ילדי תימן בשליחות מרן החזון איש זצ"ל. האמת, אני הייתי שנתיים בבני ברק בישיבת סלבודקה, אבל לא הייתי אצל החזון איש. רק ידעתי ש'הרב נתן' (הגאון הגדול רבי נתן שולמן זצ"ל) כל יום עם הגמרא הלך ללמוד אצלו. אמר לי: אתה לא הולך לשום מקום אחר. נלך לשאול את החזון איש מה שיגיד. אמרתי לעצמי, אני אומר לו את טענותי ואשכנע אותו, כך האמנתי בתור ילד. הרב קורח אמר לי אל תלך הוא יחזיר אותך לכאן…
נסענו שעתיים וחצי לבני ברק… לעבור את הקסטל היה סכנת מוות. כל סיבוב היה מפחיד. עד שהגענו לבני ברק. הגענו לחזו"א הוא התפלל מנחה בביתו הצטרפנו למניין. אחרי מנחה האב בית נכנס לחדרו ואני המתנתי בחוץ. אח"כ קרא לי להיכנס פנימה.
נכנסתי וראיתי מיטה עם מזרון מקש עליה הוא יושב. שולחן לפניו קטן שנעשה מקרשי הארגזים של פירות… כבר צולע מכובד הספרים, הסתכלתי עליו ולא העזתי לפצות פה. כל מה שהיה לי בראש נשכח, כאילו קיבלתי אלם…
השתתקתי. עמדתי באימה ויראה והוא קצת התרומם ותפס את ידי אולי שלש דקות. כולי זעה וצמרמורת… הוא מסתכל עלי בשקט ומחזיק את היד, ואז אמר לי: אתה תישאר בירושלים טוב? לא יכולתי לסרב אמרתי טוב. ושאל את אב הבית מה המצב בישיבה?
אב הבית אמר, שיש בישיבה הרבה מילדי תימן. למעשה פתיחת הישיבה הייתה בעצתו. הרקע היה כך. ישיבת 'מקור חיים' ביסודה היתה ליטאית. במלחמת תש"ח היא סבלה רבות. כל החלונות בישיבה היו נקובים כדורים, וראש הישיבה הגרב"י לוין זצ"ל בא להתייעץ עם מרן החזו"א והוא אמר לו במילים האלו: רבי ברוך יצחק! אם לא נציל את ילדי תימן – אין לנו זכות ללמוד את הרמב"ם!
האב בית אמר לחזון איש, הישיבה מלאה תלמידים. גם שמעו של הרב קורח הגיע לאזני החזו"א כי הרב לוין היה גיס של המשגיח רבי משה טיקוצינסקי זצ"ל והוא דיווח לחזו"א על הישיבה ועל תלמידיה. הוא סיפר לחזון איש שיש הרבה תלמידים טובים ומוכשרים כמו שלמה קורח וששון גריידי ועוד, אבל הכל מלא ואין לו מיטה. החזו"א אמר: יש מקום. יש את המיטה של הרב קורח, תעשה קומה שניה בשביל ששון. אני אשלם לך. הוא פתח את המגרה בשולחן והביא לו כסף לקנות מיטה.
יצאנו מבית מרן החזו"א, נשקתי לידו והזכות של הביקור אצלו מלווה אותי עד היום אומר לנו הרב גריידי שליט"א בהתרגשות, וכל מה שהגעתי היום זה בזכותו. (הרב גריידי שליט"א מספר לנו על עוד כמה פגישות שלו עם מרן החזו"א וברכותיו שהתקיימו) כמובן שהיה לי ויכוח עם הרב קורח מי ישן למעלה במיטה. הוא אמר לי, בזכותך הגיעה המיטה. אמרתי לו, גם שמך הוזכר שם בחדרו של החזון איש, בסוף אמרתי לו: אתה ת"ח יותר ממני עכשיו, אתה חברותא של הרב לכן מגיע לך למעלה וכך היה.
ובעקבות הוראת מרן החזו"א המשכתם ב'מקור חיים'?
הרב גריידי: בהחלט. ב"ה אנחנו המשכנו ב'מקור חיים'. כל החברים התחלפו ואני נשארתי כי מרן החזו"א אמר לי ללמוד שם ולכן לא החלפתי מקום.
