עוד על הרבנות התימנית ותוקפה: והפעם: על הרבנות התימנית בתקופה האחרונה בתימן, ועל הספרות של גדולי רבניה • הפרק הרביעי בסדרה

עוד על הרבנות התימנית ותוקפה: והפעם: על הרבנות התימנית בתקופה האחרונה בתימן, ועל הספרות של גדולי רבניה • הפרק הרביעי בסדרה

שוב אנו שבים לפינה המרתקת של כתב המערכת – יוסף ידעי, אשר בשבועיים האחרונים, יצא יחד עם מאות ואלפי הגולשים והקוראים היקרים, למסע היסטורי ומרתק שבמהלכו הוא מתחקה אחר עקבותיהם של רבני וגדולי עדתינו, כל מה שרציתם לדעת על הרבנות התימנית בתימן ובארץ הקודש, דרכי הנהגתם בקודש של גדולי עדתינו, והתפקידים והשררות בהם כיהנו במשך השנים בארץ ובתימן.

בפרקים הקודמים, עסקנו בדרכם של אבותינו ורבותינו אשר כל ימיהם לא פסקה התורה מפיהם ומפי זרעם, והיו הוגים בתורה בעמל ובעיון, על אף העניות והקושי והצרות שהיו מנם חלקם במשך כל הדורות. ועל אף הכל, והיא שעמדה לאבותינו. בפרק האחרון, התחלנו להציג בפני הקוראים את סדר השתלשלות גדולי רבותינו ופוסקי הדורות בתימן זיע"א, ענקי הרוח שהעמידה גולת תימן ברבות השנים, והצגנו בעיקר את מחברי הספרים מלפני 800 שנה, ועד למחברי הספרים וגדולי הדורות מלפני כ-200 שנה קודם עלייתם ארצה.

ביריעה שלפניכם, הפרק הרביעי בסדרה, נמשיך להציג בפניכם את השתלשלות הרבנות דור אחר דור, בעיקר ב-200 שנה האחרונות, בתימן, קודם עלותם לארץ הקודש, וכאמור – מאבות בתי הדין של כל ארץ תימן, רבנים מקומיים ומחוזיים של כל מחוז ומחוז, ועד גדולי מחברי הספרים אשר נודעו מספריהם עד דורנו אנו. ושוב נציין, כי בעריכת הכתבה נעזרנו בסדרת הספרים 'איש ימיני' בעריכת אב"ד ת"א הגאון רבי אבירן יצחק הלוי שליט"א, וכן בתולדות המחברים שבשלהי משנה ברורה 'אוצרות' בעריכת מכון 'אוצרות חכמים', ועוד מקורות שונים, ויישר כוחם.

*

"הבא להעלות על הכתב את תולדות גדולי ישראל בתימן, עומד בפני משימה קשה. קושי זה נובע בעיקרו, בשל חוסר מקורות היסטוריה, מהם יוכל לדלות את תולדותיהם אישיותם ופעולותיהם הנשגבות של קדושי עליון מצוקי תבל וענקי תורה הללו.

וכה כותב אחד מחכמי תימן האחרונים, "ידוע ידע הקורא נאמנה, כי זה כמה מאות שנים, דבר זה אינו נוהג אצלינו כלל, לחקור בספר תולדות גאון מגאוני הדורות שכבר חלפו, ולתאר יופי דרכיו ונוי מעשיו ופעולותיו. וכבר הדבר ידוע, שמעולם ועד העולם לא אלמן ישראל, מתוכם מאורות בכל דור.

"ומאחר שאין נהוג אצלינו לחקור, כל המתחיל להעלות על ספר תולדות גאון דורו, הרי זה מן המתמיהים". עד כאן דברי החכם.

אם כן איפוא, אין פלא, שלא נודע לנו כמעט ולא כלום מחייהם של זיוותני ארץ תימן, מאורי הגולה ומנהיגיה, עליהם אין לנו כמעט מקורות אלא זעיר פה זעיר שם, פרטים קטנים המונצחים בחיבוריהם, או רמזים אגב אורחיה, או מפי זקנים שקיבלו מאבותם עד דורינו אנו.

ולכן אינו דומה הכותב תולדות חכמי תימן, שאין לפניו כמעט מהיכן לדלותם, לכותבי תולדות שאר גדולי ישראל, שעומדים לפניהם מקורות רבים". (דברים נפלאים מתוך הקדמת ספר גדולי ישראל שבתימן).

*

בעל ה'שתילי זיתים'

הגאון רבי דוד ב"ר שלמה משרקי זצ"ל. נולד בשנת ה'תנ"ו, והיה מגדולי הדורות שקמו לעם ישראל. חיבר פירוש על שלחן ערוך או"ח וחלק מיו"ד הנקרא שתילי זיתים על פי נושאי כלי השלחן ערוך וגדולי האחרונים, בלשון צחה וקצרה, כולל חידושיו ופסקיו ומנהגי תימן. בהקדמת ספרו דרש לדקדק בהלכה כדבעי וללמוד בעיון, והתריע נגד הלומדים מקופיא או המחפשים אחר קולות בהלכה. זכה ולמדו בספרו תמידין כסדרן. חיבר גם כן שו"ת וחידושים בשם רביד הזהב (עיין בערכו). נלב"ע בשנת ה'תקל"א. הספר נדפס לראשונה בשנת ה'תרמ"ו, ובשנית בשנת ה'תרנ"ה, ולאחרונה יצא לאור על ידי מכון שתילי זיתים, עם הפירושים המקיפים והחשובים זית רענן וסביב לשולחנך, מאת הרה"ג רבי אברהם בן משה שליט"א, וכן על ידי הרה"ג רבי שמעון גיאת שליט"א והרה"ג רבי חזקיהו והב שליט"א, עם הערותיהם וחידושיהם.

בעל 'פעולת צדיק' – מהרי"ץ

הגאון רבי יחיא ב"ר יוסף צאלח זצ"ל, המכונה מהרי"ץ. גאון רבני תימן ותפארתם. נולד בצנעא בשנת ה'תע"ה, קיבל תורה מגאוני הדור, זקנו רבי צאלח, רבי יחיא עראקי ורבי דוד משרקי זצ"ל. משנת ה'תקי"ח שימש ראב"ד צנעא וכל גלילות תימן. החזיר עטרה לישנה והעמיד את מסורת תימן על תילה, על פי הש"ס, הגאונים והרמב"ם, ופוסקים ראשונים ואחרונים, בנוסח התפילה ומנהגיה. חיבוריו הם עץ חיים על התכלאל, שו"ת פעולת צדיק ג' חלקים, הכולל למעלה משבע מאות תשובות בארבעת חלקי שלחן ערוך, זבח תודה על שלחן ערוך הלכות שחיטה, שערי קדושה, שערי טהרה, אורח לחיים, חלק הדקדוק שהוא ביסוס מסורת תימן הקדומה על פי התיגאן, מעיל קטון, ועוד. נלב"ע במנחת שבת כ"ח ניסן ה'תקס"ה. חיבורו עץ חיים כולל גם פירושים נפלאים על נוסח התפילה, וחידושים רבים בהלכה.

הגאון רבי חיים קורח זצ"ל

נולד בצנעא בשנת ה'תקפ"ד, קיבל תורה מחכמי עירו הגאונים רבי יוסף אלקארה ורבי אברהם ערשי זצ"ל. נחשב כגדול הרבנים בדורו, ועל תלמידיו נמנים הגאונים הראב"ד רבי יחיא יצחק הלוי זצ"ל, הדיין רבי אהרן הכהן זצ"ל, רבי אברהם אלנדאף זצ"ל רב הקהילה בירושלים, ועוד רבים. נלב"ע ביום כ' אלול ה'תרע"ד. כתביו נדפסו בספרים שלש מגילות, נרות זכריה, ענף עץ אבות, קונטריס אורי וישעי, נאוה תהילה על תהלים ועוד, רובם על ידי נכדו הגאון רבי פנחס קורח שליט"א. חלק מחידושיו ותשובותיו בהלכה ראו אור גם בקבצי הלכה ומסורה, ובקובץ זכור לאברהם ה'תשנ"א.

הגאון רבי שלום כריף זצ"ל

הגאון רבי שלום ב"ר יחיא כריף זצ"ל. מחכמי הישיבה הכללית שבצנעא, חי בין השנים ה'תקס"ו ה'תר"מ, ונודע בקדושתו וגאונותו. חידושיו על התורה והמזרחי נדפסו בשנת ה'תשע"א על ידי הרה"ג רבי יוסף צברי שליט"א בספר חידושי הרש"כ, בתוספת הקדמה על תולדות חייו וביאור בשם שמו יוסף. תשובות ופסקים רבים ממנו נדפסו בספר גנוזות ותשובות חלק א' שער שלישי. פירושיו על התפילה נדפסו על ידי ר' שגיב מחפוד הי"ו בתכלאל עץ חיים מהדורת נוסח תימן, ועל משלי בספר משלי שבמהדורתו.

הגאון רבי יצחק ונה זצ"ל – מהרי"ו

הגאון רבי יצחק ב"ר אברהם ונה זצ"ל. נולד ככל הנראה במעבר לפני למעלה מארבע מאות שנה. קיבל תורה מחכמי דורו הגאונים רבי סעדיה הקרחי בעל ספר היראה, רבי שלמה הכהן בעל לחם שלמה, רבי יוסף עראקי, ורבי זכריה החלפוני בעל ספר המזרחי, זצ"ל. פירושו הגדול לתכלאל הנקרא פעמון זהב ופסקיו, התפשטו מאד, ובמשך דורות רבים התפללו ונהגו על פיו קהילות שלימות. חיבוריו הנוספים הם רכב אלהים על יסודות הקבלה (נדפס על ידי מכון פעולת צדיק בשנת ה'תשנ"ט), חיבור על הלכות שחיטה (יצא לאור על ידי מכון אור ישראל בשנת ה'תשנ"ד), פירוש על פרקי אבות (נדפס לראשונה על ידי הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א בשנת ה'תשמ"ו על ידי אגודת נר אליהו), פירוש על מגילת בני חשמונאי (נדפס לראשונה על ידי הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א בספרו שמן למאור בשנת ה'תשל"ז, ושוב בשנת ה'תשמ"ב, וכן בספר ממלכת כהנים בשנת ה'תשס"ו), ועוד. חיבורו על ההגדה של פסח יצא לאור באגדתא דפסחא ירושלים ה'תשי"ט, ולאחרונה באגדתא דפסחא אוצרות תימן על ידי ר' שגיב מחפוד הי"ו, בני ברק ה'תשע"ד. פעמון זהב על שלשה רגלים ראה אור בהוצאת נוסח תימן בשנת ה'תשע"ז, ויתר החלקים בשלבי עריכה.

הגאון רבי שלום מנצורה זצ"ל

הגאון רבי שלום ב"ר יהודה מנצורה זצ"ל. נולד בצנעא בשנת ה'תק"ס, ונלב"ע בשנת ה'תרמ"ד. נודע כגדול בתורה וכאיש מופת, ומעט מנפלאותיו הובאו בהקדמת הספר עדות ביהוסף. נכדו הוא הראב"ד הגאון רבי יחיא יצחק הלוי זצ"ל. חיבר את הספרים נר מצוה על התורה, שלמי חגיגה (נתיבות ה'תשע"ד), זבחי תודה, ברכת הזבח, שו"ת חכמה ותבונה בעניני אישות. סדר המילה והנישואין שחיבר נדפס בספר נר יאיר עם הערותיו וחידושיו של הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א בשם זכות יצחק, ומהדורא נוספת נדפסה בקובץ דברי חפץ ה'. מתשובותיו בהלכה והגהותיו על שלחן ערוך ופרי חדש, נדפסו בספר גנוזות ותשובות ב' חלקים. מדבריו הובאו גם בספר עולת שלמה מאת הגאון רבי שלמה בדיחי זצ"ל. מאמרים מתורתו נדפסו בספר הפדות והישועה על ידי מכון מרא"ה.

הגאון רבי יחיא יצחק הלוי זצ"ל – ראב"ד תימן

הגאון רבי יחיא ב"ר משה יצחק הלוי זצ"ל, נולד בצנעא בשנת ה'תרכ"ז. קיבל תורה מזקנו הגאון רבי שלום מנצורה זצ"ל ומהגאון רבי חיים קורח זצ"ל, ולאחר מכן למד בישיבת בית צאלח. בהיותו כבן שלשים וחמש בלבד, נבחר על ידי גדולי הדור לשמש כרב הראשי וראב"ד צנעא וכל תימן, ובכהונה זו נשא שלושים שנה. השיב תשובות על מאות רבות של שאלות בכל מקצועות התורה, שנשלחו אליו מכל קצוות תימן, הסמיך רבנים שו"ב ומורי הוראה רבים, ופיקח על חינוך התשב"ר וכלי הקודש. בפקחותו הרבה פתר בעיות רבות והוציא רבים ממצוקה, ואף האימאם נעזר בו לעיתים תכופות. עמד בפרץ על משמרת האמונה וחכמיה, תורת הסוד ומקובליה. נלב"ע בגיל ס"ד ביום י"א סיון ה'תרצ"ב. תשובותיו בהלכה, אגרותיו וכתביו ראו אור בסדרת הספרים איש ימיני (בני ברק ה'תשע"א, ה'תשע"ג) על ידי נינו הגאון רבי אבירן יצחק הלוי שליט"א.

רבי יחיא עומיסי זצ"ל – יבי"ע

הגאון רבי יחיא בן הגאון רבי יחיא עומיסי זצ"ל, המכונה יבי"ע. נולד ברדאע בשנת ה'תרנ"ה, וכיהן שנים רבות כראב"ד העיר רדאע. עמד בקשרי הלכה עם הגאון רבי יחיא יצחק הלוי ראב"ד תימן, וגאוני צנעא ועוד. מחיבוריו: שו"ת גנזי חכמים (ראה אור בספר גנוזות ותשובות חלק א' שער רביעי), ליקוטי שושנים, קול בוכים, משיב נפש. נלב"ע בכ"ה שבט ה'תשמ"ו בעיר ראשון לציון. על תולדותיו יעוין גם בספר פעולות צדיק. אגרות חכמה ומוסר ממנו, ראו אור בספר קובץ ברכת האילנות, משלי ואבות, הוצאת אגודת אחים, בת ים ה'תשס"ג.

בעל ה'משכיל דורש' – מהרי"ק

הגאון רבי יחיא קורח זצ"ל. נולד בצנעא בשנת ה'ת"ר לאביו הגאון רבי שלום קורח זצ"ל, שחיבר תשובות בהלכה בענין ברכת המוציא. בילדותו התייתם מאביו וגדל אצל רבי יחיא חבשוש. חי בדוחק ולא נשא משרה ציבורית, אולם נודע כגאון, צדיק ופרוש. נלב"ע בדמי ימיו בכ' אב ה'תרמ"א. חיבורו מרפא לשון על תרגום אונקלוס ונוסחאותיו המיוסד על כת"י עתיקים עם הוכחות וראיות מספרי חז"ל וראשונים. נדפס לראשונה על ידי ר' יוסף חסיד בירושלים ה'תשמ"ב, ושוב בתאג חזון שמעון, בני ברק ה'תשנ"ו. נינו הגאון רבי שלמה קורח זצ"ל הדפיס שני ספרים נוספים מחיבוריו, משכיל דורש על התורה, ומשכיל שיר ידידות על שירי רבינו הקדוש אבא שלום שבזי זצ"ל. ועיין עוד לעיל ערך הגהות לשתילי זיתים. בנו הוא הגאון רבי עמרם קורח זצ"ל.

הגאון רבי עמרם קורח זצ"ל – ראב"ד אחרון בתימן

הגאון רבי עמרם ב"ר יחיא קורח זצ"ל. נולד בצנעא בשנת ה'תרל"א, וקיבל תורה מחכמי עירו. אביו הוא הגאון רבי יחיא קורח זצ"ל בעל משכיל דורש ומרפא לשון. בצעירותו כיהן כסופר בית הדין בצנעא וכמזכיר קופת ההקדש, ולאחר מספר שנים מונה לרבה הראשי של יהודי תימן. חיבוריו הם נוה שלום על פירוש רבינו סעדיה גאון לתורה, עלמות שיר על שירי רבינו שלום שבזי, וספר סערת תימן, הנחשב ספר חשוב ומהימן על קורות הקהילה היהודית בתימן במאות השנים האחרונות. חלק מתשובותיו הרבות בכת"י נדפסו במקומות שונים, וכעת יצא לאור ע"י מכון המאורות להוצאת כתבי רבותינו ספר זיכרון מהודר לזכרו, תולדות חייו ופעליו ותשובותיו בהלכה מכת"י. נלב"ע בשנת ה'תשי"ג.

הגאון רבי ישראל עֻוזַיְרִי זצ"ל

נולד בבַּיְתּ עִדַ֗אקֵהּ בשנת תרס"א (1901) בערך. נפטר שם בכ"ג ניסן תש"ג (1943). קיבל תורה מאבי אמו הרב דוד מַזְעֲקִי רבה של העיירה בַּיְתּ עִדַ֗אקֵהּ. בהיותו כבן י"ד שנה, התגורר בצנעא, והתמיד ללמוד בישיבתו של הראב"ד רבינו יחיא יצחק. בבחרותו שב לבית עד֗אקה, ולמד לפני הרב יחיא נחום. לימים נתמנה כרב העיירה בית עד֗אקה. תלמיד חכם גדול, גמיר וסביר בש"ס פוסקים וקבלה. מרביץ תורה, ומורה הוראות. הנהיג את הקהילה במסירות נפש, ועמד בעוז כנגד מתנכלים שאינם בני ברית. מתולדותיו נדפסו בבטאון אור ישראל גליון ז'.

הגאון רבי סעיד עוזירי זצ"ל

נולד בצנעא בשנת תרכ"ט (1869). נפטר בירושלים בב' תמוז תשי"ד (1954). קנה תורה מהרב יוסף קוֹרַח ובנו הג"ר חיים, ומגיסו הרב שלום חבשוש בעל "שושנת המלך". קנה תורה גם מהרב חיים ב"ר יחיא הכהן עִרַאקִי. בשנת תרע"ד (1914) נתמנה לשמש כחבר בית דינו של רבינו יחיא יצחק. גדול בתורה ובקבלה. תשובותיו לביצור אמונת אמן, ולהגנת הזוהר הקדוש מפני המערערים עליו נדפסו בספר "אמונת ה'". מנהיג בעל שיעור קומה, ואיש מוסר. עמד בראש בית הכנסת ובית המדרש "בית אַלְאוּסְטַא". מתלמידיו: הרב יחיא הלוי אַלשַּׁיְךְ, והרב יוסף צובירי. בשנת תש"י (1949) עלה לארץ ישראל. עליו ראה בקובץ "נפש לרב סעדיה עזירי".

הגאון רבי יצחק הכהן זצ"ל – עדן

נולד בעדן, ונפטר שם בח' אלול תרצ"א (1931). בנו של הדיין הרב יצחק הכהן. בקי בתלמוד וגדול בתורה. ענוותן ונח לבריות. בשנת תרמ"ח (1888) נתמנה לדיין בבית הדין בעדן בראשות הרב בנין ב"ר מנחם משה. נמנע מליטול אפילו שוה פרוטה מהקהילה בעד שרותו. שימש כדיין וכראב"ד למעלה מארבעים שנה. סייע רבות לעליית יהודי תימן לארץ ישראל. עמד בקשרים בעניינים רבים עם רבינו יחיא יצחק.

הגאון רבי יחיא כלף זצ"ל

נולד בעַמְרַאן בשנת תרס"ג (1903). נפטר בראש העין בט"ז תמוז תשמ"ז (1987). את ראשית לימודו קיבל מאביו. התייתם בצעירותו. למד בצנעא לפני הרבנים ר' אברהם עַמְרַאנִי ור' שלום קֲלֲזַאן, ולפני רבינו יחיא יצחק. עלה לארץ באלול תש"ט (1949), גר בראש העין, שם פעל להקמת בית ספר חרדי וכולל למבוגרים.

הגאון רבי יחיא השאש זצ"ל

נולד בשנת תרכ"ט (1869) בערך. נפטר בשנת תרצ"ט (1939). בר אריין ובר אבהן. אביו ואבי אביו היו מרבני האזור. רב הישוב צ֗בר שבמחוז מחוית ולימים רב המחוז. עמד בקשרי שו"ת עם רבינו יחיא יצחק הלוי. הניח שני חיבורים בכתב יד: חן תורה ופלח הרמון, הכוללים טעמי תורה, שו"ת בהלכה, חידושים וליקוטים.

עד כאן סקרנו לפניכם מעט שבמעט, מגדולי הדורות שבתימן, עמודי העולם, שהעמידו הדת, התורה וההלכה ליהודי תימן ומחוצה לה, חלקם חיברו חיבורים בכל חלקי התורה ורבים מהם לא שרדו, וחלקם בסייעתא דשמיא ספריהם מלווים אותנו עד עצם היום הזה, ומפארים את אוצר הספרים היהודי התורני. בפרק הבא בס"ד נעלה ונביא בפני הקוראים היקרים, יריעה מיוחדת אודות כל גדולי חכמי תימן ששימשו ברבנות כאן בארץ ישראל, במשך השנים מאז העליה הגדולה בשנת ה'תרמ"ב, ואף קודם לעליה הגדולה.

לשליחת חומרים לכותב השורות, ולסדרת הכתבות הללו, ניתן לשלוח במייל המערכת – Sm088302222@gmail.com | או בהודעה למס' טל' – 050-9021-902.

לכל הכתבות והפרקים המלאים של הסדרה 'הרבנות התימנית ותוקפה' – לחץ כאן >>