מרתק במיוחד!

חשיפות, היסטוריה, וגילויי לב ברב שיח מרתק של רבני תימן: דיון מעמיק אודות המהפכה ביהדות תימן בשנים האחרונות

פאנל רבני תימן, נראים: הגר"צ רענן, הגר"י קלזאן, הגר"א חוברה, הגר"י מועלם, הגר"י יפת | צילום אתר המאורות
פאנל רבני תימן, נראים: הגר"צ רענן, הגר"י קלזאן, הגר"א חוברה, הגר"י מועלם, הגר"י יפת | צילום אתר המאורות

חשיפות, היסטוריה, וגילויי לב ברב שיח מרתק של רבני תימן שליט"א: דיון מעמיק אודות המהפכה ביהדות תימן בשנים האחרונות | על ההמהפכה והחזון של ממלכת התורה והחסד 'מאורות הרש"ש'

המפגש המרתק כונס לקראת סיום שנת התשפ"ב, לקראת ימי החגים – בהם קווי הטלפון של בתי ההוראה "המאורות" מקבלים שיחות בקצב גובר מהרגיל, עד כדי שיטפון של ממש, רבים מבקשים לברר את מסורת אבותיהם, לדעת את המעשה אשר יעשון והדרך בה יילכון. ראש ממלכת התורה והחסד "מאורות הרש"ש", הרה"ג רבי יהורם יפת שליט"א, כינס למפגש מיוחד ומרתק, כמה גדולי תורה מעדת תימן המעטירה, מורי ההוראה המשיבים לשאלות העולות כל העת מהשטח, למען ידונו הרבנים בשאלות המתחדשות, יפתרו יחד את אתגרים הניצבים לפתחנו, ויכריעו בנושאים שעל הפרק.

היה זה רב שיח מרתק במיוחד, שכלל גילויים מפתיעים וחשיפות היסטוריות אודות ממלכת התורה והחסד 'המאורות'. הרבנים דנו במהפכה האדירה מתחוללת בקרב יהדות תימן בשנים האחרונות, ויזמו דרכים להרחיב ולהעמיק את המהפכה ההיסטורית, למען קיום התורה בדרך המסורה לנו. במהלך הדברים פרש הרב יפת שליט"א את חזון 'המאורות', והדרכים להגשימו, בס"ד. רב השיח המרתק מובא לפנינו במלואו, בעריכה קלה.

הרב חיים קוסטליץ

התרגשתי לראות, להרגיש, לשמוע… בזה אחר זה עלו ובאו, והתכנסו סביב שולחן אחד, גדולי התורה ומורי ההוראה:

הגאון רבי יצחק מועלם שליט"א – ראב"ד ביתר עילית, רב שכונת הגפן ורב דק"ק עץ חיים; הגאון רבי אוריאל חוברה, רב הישוב נחליאל וחבר ביה"ד מטה בנימין; הגאון רבי צפניה רענן שליט"א – ראש כולל 'נזר החיים' ורב ומו"ץ במודיעין עילית; הגאון רבי יחיאל קלזאן שליט"א – ר"מ בישיבת שערי דעה ורב ומו"ץ במודיעין עילית; וראש מוסדות 'מאורות הרש"ש' וארגון 'המאורות' הגאון רבי יהורם יפת שליט"א.

לכולם מטרה משותפת, וחלק משמעותי בהנעת גלגלי מהפכת התורה והחסד האדירה של 'מאורות', להאיר את חיי יהדות עולי תימן באור מסורת אבותינו ורבותינו, להחיות את דרך הפסיקה, לשמר את המנהגים, לתמוך ולסייע לציבור הקדוש, ולחבר את כלל חברי קהילות תימן למארג רחב של עובדי ה' והולכי דרך אבותינו. המפגש המיוחד איפשר לרבנים להעלות זה בפני זה הצעות, לדון יחד באתגרים העומדים על הפרק, ולתת עוד דחיפה למערכת הפעילות האדירה של 'המאורות', למען יהדות תימן המעטירה.

אני הקטן, זכיתי לשבת עם גדולי הרבנים ומורי ההוראה, לדון לפניהם בקרקע כתלמיד הזוכה לדלות מרבותיו, ולשאול אותם אודות טיבה של מהפכת 'המאורות', ועתידה של יהדות תימן המעטירה כפי שהם חוזים ופועלים לעשות ולקדם.

כבוד הרבנים שליט"א, אבקש ברשותכם לפתוח בשאלה אל ראש המוסדות הגר"י יפת שליט"א, איך בעצם הכל התחיל? תוכלו להחזיר אותנו אל נקודת ה'בראשית' של הפעילות התורנית הגדולה שלכם?

הגר"י יפת שליט"א: מלפני שנים רבות זכיתי להיות קשור למורי ורבי הגה"צ רבי סעדיה בן יוסף זצ"ל, משגיח בישיבות 'נוה ארץ' ו'שארית יוסף' בבאר יעקב. זכיתי ללמוד אצלו שנים רבות ולינוק מתורתו, והוא זרע את השתילים הראשונים. הפעילות הציבורית הראשונה התחילה כשהוא עזב את את ישיבת 'נווה ארץ' בשעות הבוקר, אז בעצם זכינו לפתוח ולייסד את הכולל הראשון בעיר נס ציונה – לפני למעלה מ-30 שנה. כך זכינו, והוא הנהיג את דרכינו לבסס ולהקים מקום תורה מגדלור רוחני, ולהאיר את חיי יהדות תימן.

מעבר לכך, זכינו לעשות עם הרב סעדיה זצ"ל סמינרים וימי עיון בסופי שבוע לציבור הרחב. הרב זצ"ל ידע לשלב בתוכו גם את ההווי הישיבתי, כאשר מתוקף תפקידו כמשגיח בישיבות בבאר יעקב – היה בונה ומעצב את דמותם לבני תורה ויראי ה', ויחד עם זאת היה לבו חם ורחב לעם שבשדות. יחד היינו מכתתים רגליים ממקום למקום ומישוב לישוב, על מנת לקרב את לבם ולהשיב לב בנים על אבותם, בעצרות תפילה וחיזוק, וכאמור סמינרים וסופי שבוע.

בלי הרבה רעש וצלצולים, זכינו להביא דבר ה' ותורתו אל המוני עמך בית ישראל, יהודים פשוטים ממושבים ופריפריה, ולחזק את מורשת יהדות תימן, מנהגיה ופסיקת הלכותיה, בקרב יהודים חמים שבמשך הזמן התרחקו ושכחו.

ו-לאחר פטירת הרב סעדיה זצ"ל, מה אירע?

אדרבה, לאחר פטירתו של מורי ורבי הגר"ס זצ"ל בשנת ה'תשנ"ז, זכינו להמשיך ואף לחזק את המפעל הקדוש הזה של סמינרים וימי עיון עם גדולי רבני תימן, ביניהם רבה של בני ברק מרן הגאון רבי שלמה קורח זצוק"ל, ורבה של ראש העין מרן הגאון רבי עזריה בסיס זצוק"ל, ויבדל לחיים ארוכים מרן ראש הישיבה הגאון רבי יפת טיירי שליט"א, ועוד ועוד. וכך היינו עורכים סמינרים מקוצרים ליהדות תימן בכל הארץ, מעבר לפעילות בנס ציונה, וראיתי שהציבור שלנו נמשך, אוהב את המנהגים, אוהב את המקורות, אוהב את הרבנים שלו, וכשעושים את הדברים כמו שצריך – נעים ויפה ונחמד, דרכיה דרכי נועם מתוקים מדבש ונופת צופים, הציבור נמשך לזה.

היה ברור שציבור גדול וקדוש יושב ומצפה שמישהו ירומם את קרן יהדות תימן, ויפעל בשדה זה, לזרוע ולקצור פירות מפוארים באמונה, תורה ועבודה. וכך הלכו והוקמו המוסדות, מתוך מטרה ברורה להנחות את יהודי תימן בדרך התורה לפי המסורת, לעורר בליבם את הנקודה היהודית התורנית, ולהעיר מרבצם את רגשי הקודש, פסיקות ההלכה, המנהגים והמסורות המפוארות.

בשלבי הקמת המוסדות, זכינו להיוועץ רבות עם מרן הגאון רבי שלמה קורח זצ"ל, שעמד בנשיאות וליווה את ייסוד הפעילות לענפיה בקרב קהילות קודש תימן.

אזכיר נקודה קטנה שעליה נתבקשנו מהרב קורח זצ"ל לעמוד בעוז, והיא: לא להיכנס למחנה כל שהוא ולהזדהות עם קבוצות מסויימות, על מנת שאכן הפעילות הקדושה תיתן מענה לכולם. ואכן אנחנו ב"ה עומדים בזה, וככל שמנסים לגרור אותנו לקבוצה מסוימת, אנחנו נאמנים לדרך לא להיכנס לשום מחנה כזה או אחר, כדי לתת מענה לכל העדה שלנו, אם זה אברכים בני תורה, בני ישיבות, או ציבור דתי ואפילו מסורתיים, וברוך ה' אנחנו זוכים למשוב חיובי ונלהב מהשטח.

אנחנו גם לא נכנסים לנושא של עדות כמו 'בלדי' או 'שאמי', מה אוכלים – מה לא אוכלים… כל זה לא מעניין. אותנו מעניין דבר אחד – תורה! אנחנו רוצים להרבות תורה. וזה הרצון והמגמה היחידה שלנו. איך לחבר את האדם שמתקשר אלינו לתורה, הוא יוצר איתנו קשר דרך מנהגי תימן שזה מה שקשור אליו, זה מה שחסר לו.

מה בעצם היה חסר בשטח?

לדוגמא, יש היום אפילו בני ישיבות שלא יודעים דברים יסודיים, וצמאים וכמהים לדעת. הנה, פגשתי לאחרונה מישהו – בהלוויה של חכם שלום כהן זצ"ל, אברך מנס ציונה שיש לו בנים בישיבות והם רוצים לברר את מנהגי העדה, מה הסבא שלהם היה עושה. אני הכרתי את הסבא שלהם, אמרתי לו תתקשר אל קו ההלכה 'המאורות', הרבנים יאמרו לך מה היה המנהג, וגם מה שהם לא יודעים הם יבררו…

הבחורים הללו קיבלו צמא להתחבר למנהג אבות, בעקבות הפעילות הקדושה המעוררת את יהודי תימן לדבוק בדרך אבות וללבן את ההלכות והמנהגים, וברוך השם – כיום יש להם מענה בבתי ההוראה ובקווי ההלכה 'המאורות'.

לאורך כל הדרך מורגש שהציבור שלנו הוא איכותי וברמה גבוהה, ומגיע לו לקבל את המענה. ככה זה הוסיף להתפתח בשנים האחרונות, בזכות הרבנים שיושבים פה ובזכות עוד רבנים שאיתנו בכל רחבי הארץ, ויחד עמהם אנחנו יכולים לפעול ולעשות. ועל כך אנחנו רוצים כאן לשבת יחד עם הרבנים הגאונים שליט"א ולשמוע עוד עצות ורעיונות מה צריך לעשות, הרי אנחנו עושים פעילות גדולה, וגם יכולים חלילה לעשות טעויות, ולכן אנחנו צריכים לקבל מהרבנים ביקורת שבונה ועוזרת, וכל הערה והארה.

נשמח לשמוע מפי הרבנים שליט"א, מה יש להם לומר לארגון 'המאורות' ופעילות רשת בתי ההוראה? מה ניתן לשפר?

הגר"א חוברה שליט"א: על 'המאורות' אני יכול להעיד עדות נאמנה, שאחד הדברים הבולטים ביותר של הפעילות – זו התעניינות אדירה וביקוש עצום ממש! בתי הוראה משיבים בהצלחה להמוני שאלות, וכך גם קווי הטלפון, לא עשרות ולא מאות אלא אלפים אלפים! אני לא יודע עד כמה אתם יודעים – כמה פונים אליי. ממש כל יום מספר שאלות, כל יום מספר שאלות! אני לא יודע מאיפה שואלים, ואם השואל הוא חרדי או דתי או מסורתי או חילוני. אתמול שאלו שאלה חמורה על מקרה חמור ביותר, והייתי חייב לעזוב את הכל ולכתוב מכתב ארוך ומנומק. זה אחד מני אלף. כך יש יום יום שאלות טלפוניות, בעל פה ובכתב. זה אחד הדברים הבולטים שזכינו בזכות 'המאורות', שיש התעניינות רבה, באמת יש התעניינות רבה, והרבנים עונים להם בצורה סבלנית, ולפעמים באמת צריך הרבה סבלנות, כי יש אנשים בעלי סגנונות שונים ואופי מורכב. אנשים נמשכים לפעילות ומתעוררים, אז הם שואלים ומתעניינים.

לפעמים מהשאלות אפשר לדעת שזה לא אנשים שהם חובשי בית המדרש, לפעמים אפילו ספק אם הם שומרי שבת אבל יש להם את הניצוץ לבוא ולשאול, זה דבר גדול מאד, והשכר בשמים למי שמפעיל ותומך ב'מאורות' גדול, אנחנו לא יודעים כמה השכר, אבל יש שכר עצום ביותר.

כמובן שהקיים איננו מספיק. צריך לפתח ולעשות משהו עוד יותר גדול, באופן שכל אחד ואחד ידע שיש לו כתובת, בתפוצה ארצית מסיבית, בכל בית כנסת ובית כנסת, ואפילו בכל סופר ומכולת, כי לפעמים יש אנשים שלוקחים איזה עלון ומודעה ומסתכלים, וכך הם מתקרבים, וככה אנחנו נזכה לקרב את כלל ישראל בכלל ואת העדה התימנית בפרט.

הגר"י מועלם שליט"א: בנוסף לדברים ששמענו פה, אני רוצה לומר משפט אחד, שהוא סוד ההצלחה פה: 'כל מי שיש בו יראת שמים, דבריו נשמעים. כל המהלך הזה של ארגון 'המאורות', ההנהגה שלו היא בסייעתא דשמיא, כי הוא לשם שמים. הוא לא תופס צד, הוא לא שייך למחנה מסוים, והרי הקדוש ברוך הוא יודע לעבוד לבד, לא צריך את אף אחד.

הרבה דברים הוקמו בשביל יהדות תימן – אבל זה לא תפס ולא החזיק מעמד. כי הקבוצתיות, שלפעמים גררה תחרות, לא מתאימה לציבור יהודי תימן, ולא מתאימה לרבי יהדות תימן. רבני תימן לא יודעים מה זה מלחמה, לא מורגלים ולא רוצים להילחם. לא היה שיתוף פעולה עם יוזמות שכללו תחרות ומלחמה, הרבנים אמרו 'זה לא מתאים לי' וזה נגמר. אבל כאן ב'המאורות' – איך מצליחים להביא את כל הרבנים, ולהושיב את כולם בשולחן אחד, זה רק סייעתא דשמיא. פשוט לראות את הדבר הזה ולעמוד מהצד ולהתפעל ולהשתומם, לראות שהקדוש ברוך הוא עושה את המצב הזה. כשאדם עובד לשם שמיים הקדוש ברוך הוא מצליח דרכו, אין ספק! רואים את זה במוחש.

אף אחד לא מדבר בנו סרה ולא מחפש להתנכל להצלחתנו, כי אנו לא משתייכים לשום קבוצה, וממילא לא באים על חשבון אף אחד.

הסוד הוא: כשהאדם עובד עם יראת שמים אז יש סייעתא דשמיא, וכך ימשיך הרב יפת בעז"ה, לקדם ולהוביל את המהפכה העצומה בהצלחה יתרה.

הגר"י קלזאן שליט"א: עצם העובדה שקם דבר כזה בעדתינו, זה מרים את כל הרמה הרוחנית של העדה. מעולם לא היה דבר כזה ביהדות תימן. אנחנו הכרנו את הרבנים שלנו והיינו איתם בקשר, אבל לא היה בית הוראה, לא היה דבר כזה שאפשר לשאול בכל זמן ובכל מקום.

אני פוגש אברכים שאני מכיר, כולם מעריכים מאד את בתי ההוראה 'המאורות'. הם רואים בזה דבר חשוב מאד. ובעזרת ה' זה יתפוס עוד ועוד, וכמו שהרב מועלם אמר שהכל נעשה בפשטות ובצניעות, כי בשונה מקהילות אחרות, אצל העדה התימנית – אוהבים שהדברים נעשים בצורה כזאת.

אכן ההרגשה היא, שהמקום הזה הוא בית ליהדות תימן, כל אחד שהוא מהעדה התימנית מרגיש בתוך הבית, זה המקום שלו. אבל מה החשיבות של בתי ההוראה וקו ההלכה, למה זה כל כך נחוץ?

הגר"י מועלם שליט"א: "בעבר מי שהייתה לו שאלה לא ידע לאן לפנות כדי לברר איזה משהו, לא היה כתובת, לא ידעו את זה. היו שהגיעו לרב באופן פרטי, חיפש את הרב ולא מצאו, אז אמרו – ה' יעזור… וכך עלולה המסורת להשתכח, דרך פסיקת ההלכה תיטשטש חלילה, המנהגים יאבדו. אבל היום יש להם מקום, הוא ירים טלפון ותמיד יקבל מענה, וזה מרגיע את הציבור, יש כתובת שאפשר לשאול תמיד. לאחרונה חזרתי מחתונה מרוחקת בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר, והנה מישהו מתקשר לטלפון של 'קו המאורות', עניתי לו, הוא אפילו לא התנצל אולי העיר אותי, כי ידע שמישהו מחכה כדי להשיב לו, על שאלה שהתעוררה בדיוק עכשיו – היתה זו שאלה של חתן. אנשים מרימים טלפון בטבעיות, יודעים שיש מי שרוצה לשמוע ולהשיב להם.

זה מה שהציבור רוצה, שאם יש פה עכשיו שאלה, תהיה פה עכשיו תשובה! אם יש כתובת, יהודי נקשר ומתחבר. יש כל הזמן שאלות, מי פעם בחודש ומי פעם בשבועיים, כל אחד יודע – יש קו שאני יכול להתקשר ולקבל תשובות, עבור הציבור זה דבר גדול.

הגר"צ רענן שליט"א: יש נקודה חשובה נוספת. בעבר, הציבור לא הכיר את כל הרבנים, כל רב היה ידוע במקומו לבד, אבל היום בזכות 'המאורות' – הציבור יודע מי הרבנים. כשמכירים את הרבנים יש בכך שתי מעלות. א. יודעים ומכירים שהרבנים הם תלמידי חכמים מוסמכים ויודעים ועונים. יש את מי לשאול, דרך התורה חיה ופועמת! ב. זה מחדיר לציבור בני הישיבות שאיפות, לאן להגיע. כשהם רואים – הנה האברך הזה שאני מכיר אותו כבר עונה תשובות בהלכה, וגם הרב ההוא שאני מכיר אותו עונה תשובות, אז זה מעורר את בני הישיבות לחשוב 'אני גם אלמד ואני אדע ואני אתקדם'.

אתם יודעים, 'המאורות' פועלים במגוון רחב של תחומים, בין היתר מוציאים לאור קבצים תורניים, עלונים, ויש גם פרסום – לפעמים עם תמונות, אמנם התמונות והפרסום זה דבר שהוא זר לנו בעדה, אנחנו רגילים לצניעות ופשטות. ובאמת יש מי שלא צריכים את זה, אבל הציבור הרחב, הצעירים, בני הישיבות, הם צריכים את הפרסום, כדי לשאוף ולגדול. ויש לנו את החובה כלפי כל דור ההמשך, כשהם רואים את כל הרבנים, את כל הדמויות, יש להם לאיפה לשאוף, 'גם אני רוצה להיות ככה'… וזה משפיע המון לטובה.

אם אתה שומע ואתה רואה ואתה לומד את דרכם של גדולים, זה גורם לך לתפוס כיוון מסוים, 'אני רוצה להיות ככה'… וזה גם פעולה חשובה מאוד של 'המאורות', בראשות הגאון רבי יהורם, עם כל הענווה שלו והפשטות. הנה אתמול בלוויה אני פוגש אותו עומד בצד בשקט, ולא עם מטרייה וסביבו הרבה אנשים.

ואכן צריך לדעת, שזה לא סותר. הפשטות והענווה מצוין, אבל העניין ללמוד ולהחכים לדעת ולשאול, זה על ידי שנכיר לדור ההמשך את כל תלמידי החכמים ואז הם ילמדו ללכת בדרכם.  

הגר"י קלזאן שליט"א: הפעילות הזו מעבירה את המורשת, אין חשוב ממנה. עלינו להעביר לדור הצעיר שלנו, את מה שאנחנו קיבלנו מהזקנים שאנחנו הכרנו, מה שאנחנו קיבלנו מגדולי ישראל ומזקני העדה. מה שאנחנו ראינו כשהיינו ילדים ואנחנו ספגנו, ואנחנו רוצים להעביר את זה הלאה, ארגון 'המאורות' הוא הדרך הטובה ביותר לחבר את הדור הצעיר ולהעביר את המסורת אליו.

אשמח לשמוע מפי הרבנים, הרי כל אחד עסוק בתפקידו, מה גרם לרבנים להקדיש מזמנם בשביל קו 'המאורות'?

הגר"י מועלם שליט"א : קשה למצוא הסבר מסויים, אבל כפי שכבר נאמר, כשיש יראת שמים זה מגיע לבד. אני יושב כאן והמכשיר כל הזמן רוטט, אנשים שואלים.. הקב"ה מושך לבד את הלבבות, את הרבנים המשיבים…

הגר"צ רענן שליט"א: אני חושב להוסיף, מה באמת מושך רב שהוא עסוק, לענות לשאלות בקו. אדם יש לו רצון לתת ולהעניק, ובעיקר בעדה שלנו מי שיודע את המסורת זה בוער בקרבו להעביר אותה הלאה, להחיות את המסורת, להוסיף עוד חוליה בשרשרת הדורות! הרבה אנשים לא יודעים את ההלכות ואת המנהגים, ולכן מי שכן יודע, יש לו את הזכות ואת החובה להעביר הלאה. ולכן כשרבנים רואים פעילות קדושה כזו של 'המאורות', כוח הנתינה פורץ מהם, והם מוכנים לתת מזמנם, וגם כשאין זמן – מתמסרים ומתאמצים ומוצאים זמן לענות, לתמוך ולסייע ככל האפשר…

הגר"א חוברה שליט"א: הנה אנו רואים מגוון רב של רבנים בפעילות 'המאורות', היום פעם ראשונה שאני פוגש את הרב מועלם, עליו כבר שמעתי הרבה אבל טרם פגשתיו עד עכשיו… וכך תמיד 'המאורות' יוצר קשר מפרה ומועיל בין הרבנים, נוצר קשר אדוק, והתורה גדלה ומתפתחת, הציבור זוכה ליותר מענה ויותר סמכות רבנית שמקרבת את הלבבות לתורה. אין ספק שהכל כאן מיוסד על יראת שמים, אחרת לא היינו רואים הצלחה שכזו…

שאלה אחרונה לסיום. ברוך ה' – 'המאורות' כבר קיים שנים ארוכות, מה התוכניות לעתיד? ומה דעת הרבנים, במה צריך להמשיך ולהתפתח?

הגר"י יפת שליט"א: תוכניות יש לנו הרבה, בסייעתא דשמיא… הצבנו לנו חזון ממשי להרחבת הפעילות, לקידום המהפכה האדירה: להקים מרכזים גדולים של תורה, הלכה ומנהג, לימוד והוצאה לאור, בבני ברק, אלעד ומודיעין עילית. כל מרכז שכזה יעצים את הפעילות ויאדיר אותה, יחבר עוד ועוד יהודים לדרך התורה והמסורת, ויצמחיח מקרבו גדולי תורה. פעילות החסד העצומה של 'המאורות' תתרחב אף היא, ונזכה יחד לתמוך זה בזה, לעמוד לימין אביון ולשקם משפחות.

וכי תאמרו, מאין יבוא עזרי? אנחנו מתפללים להקב"ה שיעזור לנו. אנו משתדלים ובעזרת ה' התוכנית היא להתרחב ולבנות בבני ברק, במקום מאד אסטרטגי. גם באלעד, גם במודיעין עילית, בעזרת ה', ה' יהיה בעזרינו. גם בנס ציונה אנחנו עובדים וממשיכים ללא לאות. כמה שאנחנו שם שנים על גבי שנים, הכי קשה שם… כי שם זה הציבור הפשוט יותר, בעלי תשובה צעירים נוער. אבל כמו שאומרים: השמים הם הגבול.. – בעזרת ה' יתברך, הקב"ה ינחנו וייתן לנו עצה טובה, וגם שיהיה לנו גם אפשרויות לפתח, בעזרת ה' יתברך.

הגר"צ רענן שליט"א: אני חושב על רעיון שיקדם עוד את הדור הצעיר, יש בחורים ואברכים הולכים להיבחן ברבנות, מכל מיני סיבות. אולי כדאי ש'המאורות' יקח על עצמו שהרבנים הגדולים מתוך ה'רשת' הזה יתנו סמיכה לאברכים צעירים, וכך לעודד אברכים שרוצים להיבחן, שרוצים לקבל הסמכה למשהו מסוים, לקבל עזרה סיוע, שאברך יידע – שהוא לומד, הוא יוכל אחר כך ללכת להיבחן אצל רב ידוע מפורסם ומקובל על כל העדה, ויש לו סמיכה על מה שנבחן.

זה גם יעזור לאברך ללימוד, כי הוא ידע שיש לו אתגר בלימוד. הוא לומד ואחר כך נבחן ויש לו הסמכה.   אפשר שארגון ה'מאורות' יקח על עצמו את הנושא הזה, וייצא מכאן עוד חיזוק ביהדות גם לאברכים הצעירים שילכו להמשיך הלאה, ולדעת ולקבל סמיכה בכל ההלכות, שבת, תערובות וכו', וכך נזכה להקים עולה של תורה ולהעביר לדור הבא את המסורת.

הרבנים מחזקים את דברי הגר"צ רענן: "אצל קהילות אחרות זה עובד בהחלט, הרבה מהם לא רוצים ללכת לרבנות, וניגשים לכל מיני רבנים שהציבור מכיר אותם ויודע עליהם, והם מסמיכים אותם".

הגר"י יפת: "רעיון מצוין, מקובל מאד, נקודה חשובה. צריך לראות איך ליזום את זה, איך אנחנו יוצרים את המהלך הזה. איך אנחנו פונים לאברכים הצעירים האלה".

הרבנים ממשיכים לדון זה עם זה, ולתכנן כיצד להתקדם באתגרים העומדים על הפרק, ולממש בעז"ה את החזון הגדול של 'המאורות'. עוד לב יהודי שמתחמם, עוד נער שמתקרב, עוד בית שזוכה להוראת הלכה בכל צעדיו. עוד נתינה מכל הלב למשפחה נזקקת, סיוע ברכישות ובהלוואות… עוד טלפון לקו ההלכה, עוד דפיקת דת בבית ההוראה, והנה המהפכה ממשיכה בכל הכוח…

הרבנים מתקשים להיפרד זה מזה, ומבטיחים איש לרעהו להמשיך להיות בקשר להתמסר יחד למען פעילות הקודש, ולקדם את מהפכת 'המאורות', להביא את האור לכל בית ובית.

מהפכת 'המאורות' בוערת בלבבם, שהוא ליבם של כל הציבור הקדוש. הרבנים העומדים בפרץ, מקבלים את השאלות, מכירים את הלבטים ומסייעים לציבור בפתרון אתגרי הזמן, מבקשים בכל לב להמשיך ולהפיץ את אור 'המאורות'. מדובר בהצלת נפשות, בקיומה של תורה בדורנו!

ממלכת התורה והחסד 'המאורות' מבקשת להגשים את החזון הגדול, וזקוקה לשם כך לכל אחד מאיתנו, שיצטרף, יתמוך, יסייע ויקח חלק. אור התורה קורא לנו!

על דרכי ההוראה וההלכה ביהדות תימן

תוך כדי הדיון, צפות ועולות סוגיות חשובות בדרכי ההוראה והפסק. לדוגמא: קהילות מסוימות נוהגות לפסוק לאורו חכם מסוים, כמו בתי הוראה הנוהגים אך ורק כפסקי מרן הגר"ע יוסף זצ"ל, ויש קו אחיד בפסיקה, היאך היא אם כן צורת ודרך הפסיקה של רבני בית ההוראה 'המאורות'?  

רבני המאורות מביעים דעתם כאחד, כי הגישה היא לכבד את כל דעות חכמי ישראל, ולפסוק כפי המקובל בין חכמי התורה. "אנחנו מאחדים בבית הזה את כל חכמי ישראל", מכריז הגאון רבי יצחק מועלם שליט"א, וכן משיב הגאון רבי אוריאל חוברה: "זו דרכה של תורה, כל עוד שזה בא מתוך יראת שמים אמיתית, זה אומר בכה וזה אומר בכה, כל אחד יש לו את ההבנה שלו, זה תורה ואלו ואלו דברי א-לקים חיים, וצריך לפסוק לפי דרכה של תורה". דברים דומים משיב גם הגאון רבי יחיאל קלזאן שליט"א: "דרכינו לפסוק ולהכריע כפי הדעה הרווחת והממוצעת בין החכמים". מעין זה מוסיף הגאון רבי אוריאל חוברה שליט"א: "אנחנו צריכים להיות ענייניים. לפסוק אך ורק לפי ההלכה, שהיא קובעת וכולנו יחד כפופים אליה".

הרבנים מעלים סוגיה נוספת חשובה וחמורה: הזהירות מקולות שאין להם בסיס ומקור בהלכה. אחרי שאחד הרבנים מספר על מקרה ששמע בו היה מי שהורה להקל בדבר שאין להקל מן הדין, מספר הגר"י מועלם שליט"א על יראת ההוראה של זקני העדה: כשהייתי צעיר, כבה לי האור בביתי, היה זה בליל שבת. באתי לפאר הדור מארי חיים כסאר זצוק"ל, אמרתי לו 'מארי, נכבה האור', אמר לי 'ואז מה?' אמרתי לו 'אין אור'… הוא אמר לי: 'אז תאכל בחושך, יש לך ילדים קטנים'? אמרתי 'לא', 'אז תאכל בחושך'. אמרתי לו: 'אבל זה לא כל כך נוח'. הוא אומר: 'מה, לא רואים מהחלון איזה משהו…' אמרתי לו 'רואים, אבל זה חושך'… אז הוא חזר ואמר 'אסור'! לא היו חכמות, לא היה מושגים כאלו שהכל מותר על ידי גוי של שבת, הרי הלכה מפורשת 'נכרי שעשה בשביל ישראל אסור ליהנות ממנו'". הרבנים מחזקים את המעשה: "גם הדעות המקילות, זה בדוחק וזה לא מוסכם. ולא נקטו אותם להיתר גמור". וכולם מסכימים כאחד שצריך להיזהר לא להתיר לעשות מלאכה בשבת בכל מיני אופנים שאין יסוד להיתר.

בהקשר לכך מוסיף הגר"י מועלם: "היה מישהו בא לשכנע אותי, להתיר עבורו להדליק את המזגן בשבת על ידי גוי. אמרתי לו מה היה לפני עשרים שנה, היה לנו מזגנים? לא היה לנו, והסתדרנו. אם תרגיש חם אתה תזיע, ואם תרגיש נוח אז יהיה לך לנעים, לפי מה שתחשוב ככה תרגיש. אצל אנשים נהיה הדבר פרוץ מאד להתיר על ידי גוי, אז מה עם זה על ידי גוי?  פעם שמעתי ממרן הרב עובדיה זצ"ל שאמר על המורים הלכה במהירות וללא כובד ראש: 'אני לא מבין איך אנשים יכולים לשמוע שאלה ולענות תשובה מיד, איך יכול להיות דבר כזה. אני מעולם לא עניתי מיד, הייתי רושם את השאלה וכותב תשובה, ורק אחרי שבוע אומר את התשובה'. הרב עובדיה לא רוצה לענות ככה! (כמובן, בשאלה מעשית שדורשת תשובה מיידית, זה שונה).

אבל צריך לדעת שלפעמים זה גם תלוי בשואל, שהוא צריך להציג את השאלה בצורה נכונה. פעם אמרתי למרן הרב עובדיה על איזה הלכה ששמעתי שאמר, אז הוא אמר לי 'לפעמים אנשים לא מבינים איך לשאול'. צריך לדעת איך לשאול, לפעמים החכם מזדרז והשואל גם מזדרז והשאלה היא חמורה כזו שיש לה כמה חילוקים, ואין זמן להציע את כל הפרטים, והרב אומר תשובה, וזהו, וחבל…"

הגר"א חוברה מספר משימושו אצל מרן הגאון רבי ניסים קרליץ זצ"ל: "אצל ר' ניסים, מי שהכיר אותו ואני יכול להעיד על זה – הייתי יחד איתו למעלה מחמש עשרה שנים – היו שאלות שחזרו על עצמם למעלה מעשרות פעמים, והוא בכל פעם היה שומע את השאלה וחושב, בהתחלה לא הבנתי את זה, חשבתי אולי הוא לא זוכר… אבל כשראיתי שזה חוזר על עצמו כמה וכמה פעמים הבנתי שהוא פשוט חושב… מחכה שניה ורק אח"כ עונה".

מוסיף על הדברים הגר"א חוברה: "מרן הרב אלישיב זצ"ל אמר פעם 'יש הרבה מורי הוראה אבל צריך שיהיו יראי הוראה', צריך שהפוסק יסתכל על כל שאלה שבאה לפניו אפילו היא חוזרת על עצמה בפעם החמש מאות, כאילו זו שאלה ראשונה שנשאל, הרי אין כל קשר בין אדם לאדם".    


קו המאורות – מרכז התוכן וההלכה ליהדות תימן | חייגו בכל עת: 8416* | 03-30-8888-5 | מס' ישיר מארה"ב – 151-8613-0185 | ניתן לשלוח שאלות לרבני בית ההוראה גם דרך האתר או באמצעות המייל: sm088302222@gmail.com

הצטרפו עכשיו לערוצי החדשות של אתר המאורות

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם

הירשמו כעת לניוזלטר שלנו

והישארו מעודכנים!