תשובת הגאון רבי אוריאל חוברה שליט"א רב הישוב נחליאל ומרבני 'המאורות'
שאלה:
ברצוני לדעת מהי ברכת המצה לאחר פסח ואיך נהגו בתימן, והאם זה תלוי במחוזות השונים.
בברכה, אייל
תשובה:
לכבוד השה"ט אייל כותה הי"ו
שלום רב לאוהבי תורתך וגו'
תשובה: כבר הארכתי בזה בספרי שו"ת ברכת אוריאל (חלק ב סימן יג) עיי"ש בפירוט רחב. ועכ"פ להלכה ולמעשה כתבתי שם שאנו בני תימן גם מצה לאחר הפסח ברכתה המוציא גם אם אינו קובע עליו סעודה אלא מנשנש מעט מן המצה, וכך נוהגים האשכנזים וכך צריכים לנהוג גם כל הספרדים. וכל שכן במצות העבות לכל הדעות ולכל העדות צריכים לברך עליו המוציא, כדין פיתות הקרויות סאלוף או פיתות ערקיות.
אמנם בתימן לא היו מצות דקות ויבשות, אלא עבות ורקות, אע"פ כן צריכים לברך עליהן המוציא כיון שעיקר עשייתם ואכילתם הוא לאכילת קבע, וכך הסכימו כל גדולי רבני תימן. ולכן אין זה תלוי במחוזות השונים בתימן.
בברכת ואתה שלום וכל אשר לך שלום
אוריאל חוברה
נחליאל
3 תגובות
אני שמעתי מפי מורי חיים כסאר זצ"ל שמברכים על מצות לאחר פסח מזונות
וכן אמר הרב נתנאל אלשיך באותו מעמד שכך סובר אביו מארי יחיא זצ"ל
אמת ויציב תגובת שלומי נדף
ואוסיף כי מהר"ח כסאר מהר"י צוביירי ומהר"י אלשיך כולם סברו שאף בפסח ברכת המצות הקשות (מצות מכונה) ברכתם המוציא ומהר"ח כסאר היה מבקש שירטיבו אותם ורק אז היה מברך המוציא.
ועיין בכל זה בתשובה באורך להגאון רבי חננאל גמליאל שביאר בטוטו"ד מדוע אף בפסח ברכתו מזונות וכן עיין בפסקי הלכות למרן הגר"י צובירי שהביא כן וביאר הדברים.
ומן הראוי לפרסם התגובה כי כבר שלחתי ומשום מה לא פורסם.
אף על פי כן, ידוע שכן דעת רבים מרבני תימן שאין ברכת המצה לאחר הפסח מזונות, אלא המוציא. ובכל אופן. והדברים ידועים ומובאים בספרי רבותינו. וכן הייתה דעת מרן הגר"ש קורח זצ"ל כפי ששמענו מפיו מס' פעמים, וכן דעת מרנן הגר"ש מחפוד, הגר"פ קורח, הגר"ע בסיס ועוד, כמובא בזית רענן.