שאלה:
במניין שאני מתפלל בו בבוקר, ישנו חזן שמתפלל מהר ולפעמים אינני מספיק לסיים את התפילה כדי לענות אמן לקדיש – האם מן הראוי שאשוחח עמו ואבקש ממנו להאט את קצב תפילתו?
תשובת הגאון רבי חיים צדוק שליט"א:
כעיקרון, בית הכנסת זהו המקום שבו יהודי אמור לשפוך שיח לפני השי"ת, לכן חשוב שהתפילה תתקיים באופן הראוי. ואמנם כל אחד מתאים את עצמו למנין שמאפשר לו להתפלל כראוי, ואם משך ואורך התפילה מתאים לכלל הציבור – היחיד צריך להתאים עצמו לכולם. אבל אם לרוב הציבור הקצב אינו מתאים, כדאי לדבר עם הש"ץ ולבקש ממנו להאט את תפילתו, ויבוא על הברכה כל המסייע בכך.
*
שאלה:
בתכלאל כתוב בנוסח הקדיש "בעגלא ובזמָן קריב" בקמץ תחת המ"ם, אך אני שמעתי הרבה חזנים, בין מהשאמי ובין מהבלדי שקוראים אותו בפתח "ובזמַן" [אני יודע שאין שינוי משמעות, ובכל זאת אני שואל] – האם זו טעות או שיש מסורת כזאת?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
כולם אמרו בפתח, ונראה שהנכון לומר בקמץ. היו מעט זקנים שהעירו על כך, ולא חייבים לשנות.
*
שאלה:
האם מותר לענות "אמן" על ברכה שלא שמעתי שם ה'?
תשובת הגאון רבי איתמר נגר שליט"א:
אפשר.
*
שאלה:
תינוק בתוך שלושים יום מלידתו, אחרי ברית מילה, האם יש חשש לצאת איתו מהבית בחשכה?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
שמענו על היולדת שלא היתה יוצאת מהבית כל שלושים יום מלידתה, על תינוק כלל לא נשמע כדבר הזה [ועכשיו העירו, שהיו שאמרו שלא להוציא התינוק עד ארבעים יום, ומעניין הדבר שהוסיפו לתינוק על היולדת עוד עשרה ימים, ואצלנו לא שמענו כלל וכנ"ל]. ועכ"פ, גם ליולדת ההגבלה היא לשלושים יום ולא יותר, וגם זה אינו איסור הלכתי. ובזמנינו היולדות אינן חלשות כמו פעם, ואחר שבוע כבר מסתובבות ברחובות והולכות לשמחות – וחבל, שאינן מבינות שהרבה עין הרע וקנאה עלולים להזיק ח"ו.
*
שאלה:
למנהג תימן – בן שסמוך על שולחן אביו, והאבא מכבד אותו לברך ברכת המזון, האם הוא צריך לומר "ברכת האורח"?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
לא נהגו.
*
שאלה:
האם לפני כניסת השבת ניתן להדליק גז על שעון 'חגז' שיכבה מאליו בשבת [ניתן להנמיך ולהגביר את הגז ע"י הכפתורים], לחימום סיר מרק לצורך סעודת השבת?
תשובת הגאון רבי אורן צדוק שליט"א:
אסור, יש בזה איסור "שהיה", אלא אם כן ניתן טס של מתכת ביניהם, ואת הכפתורים מומלץ לכסות.
*
שאלה:
בזמן הפסקת חשמל בשבת, האם מותר להוציא את תאורת החירום מן השקע? והאם מותר להעבירה לחדר אחר [תאורת חירום מאירה כשלא מגיע אליה חשמל, וכרגע היא דולקת רק על הסוללה שבה]?
תשובת הגאון רבי איתמר נגר שליט"א:
ניתן להוציא את התקע מן השקע כלאחר יד – כגון במרפק, ולגבי טלטול לחדר אחר – אם לצורך גופו ומקומו מותר, ושלא לצורך גופו ומקומו ניתן לדחוף עם הרגל.
*
שאלה:
נהוג אצל יהדות תימן שכאשר אומרים "מי שבירך" או "אשכבה" ל"ע, אומרים את שם האבא. אמנם יש נוהגים ב"מי שבירך" לחולה לומר דוקא את שם האמא, ולא שמעתי שכך מנהג תימן – איך לנהוג?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
אכן, כלשון השאלה, נהוג אצל יהדות תימן שכאשר אומרים "מי שבירך" או "אשכבה" ל"ע, אומרים את שם האבא – וכך יש לנהוג.
*
שאלה:
עד מתי מותר לאשה לאכול לפני הקידוש בשבת בבוקר? והאם אשה יכולה לשמוע קידוש כשעדיין לא התפללה או בירכה ברכות השחר?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
הכי טוב שתקדש לעצמה לפני שאוכלת עוגה וכדו', אבל הנשואה יכולה לסמוך ולאכול בלי קידוש עד שבעלה חוזר מבית הכנסת.
*
שאלה:
א. בבית כנסת שרגילים שמי שקורא את ההפטרה עולה גם שביעי, האם זה יתאפשר גם בשבת שקלים [שמוציאים בה שני ספרי תורה]?
ב. האם אומרים "השכבה" בשבת שקלים?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
א. הדבר תלוי במחלוקת הפוסקים. מנהג הבלדי, כדעת מהרי"ץ, שבשני עניינים יכול לעלות, ולכן בשבת שקלים אפשר שיקרא שביעי והפטרה. מנהג השאמי, כדעת הש"ע, שאף בשני עניינים אינו יכול לעלות, וממילא הקורא שביעי אינו יכול לעלות למפטיר בספר שני.
ב. אפשר לומר "השכבה" בשבת שקלים.
*
שאלה:
בשבת זו, ערב ראש חודש אדר ב' (תשפ"ד) שקוראים בה פרשת "שקלים", במה מפטירין למנהג הבלדי – בהפטרת "שקלים" או "מחר חודש"?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
מפטירין בהפטרת "שקלים".
שאלה נוספת:
ולמנהג השאמי במה מפטירין?
תשובת הגאון רבי יואב אושרי שליט"א:
מפטירין בהפטרת "שקלים".
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
אין הבדל בין שאמי לבלדי.
*
שאלה:
בנוגע למשלוח מנות, הרב בן איש חי מציין שמשלוח מנות מאוגד נחשב כמנה אחת, אע"פ שמצויים בו שתי מנות ומעלה – רציתי לשאול דעת תורה לגבי עדת תימן, האם להחמיר בזה או שאין צורך?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
שמו הכל במגש אחד וכיסו במגבת, ולא חששו לחומרא זאת.
*
שאלה:
השנה שפורים חל במוצאי שבת, האם מותר לקרוא וללמוד במגילה הכתובה על קלף או גוויל בשבת?
תשובת הגאון רבי חיים צדוק שליט"א:
מותר ללמוד במגילה בשבת קדש.
*
שאלה:
האם למנהגנו יש בעיה לעשות סעודת שבע ברכות לשני חתנים יחד (החתנים אינם משפחה)? ואם מותר, אשמח לדעת מדוע זה לא נקרא "אין מערבין שמחה בשמחה"?
רק אציין, שהשו"ע (בסימן ס"ב סעיף ג') כתב שאם יש שני חתנים מברכים לשניהם, והרמ"א חשש לעין הרע. ומהרי"ץ (בעץ חיים עמ' קפ"ב) הביא כהרמ"א שכך נוהגים.
שאלתי, האם יש הבדל בין שתי חופות לבין שני חתנים בשבע ברכות, לגבי חשש עין הרע?
תשובת הגאון רבי חיים צדוק שליט"א:
ע"פ ההלכה מותר. הבעיה לחתן עצמו לערב שמחה בשמחה, ולכן כתוב בהלכה שאם אדם נושא כמה נשים ביום אחד מברך ברכה אחת לכולם בחופה, אבל לשמוח צריך עם כל אשה בנפרד [בהסבר דין זה יש מחלוקת]. וכן אסור לשאת אשה במועד [חג]. ממילא, אדם שרוצה לערוך סעודת שבע ברכות לשני חתנים – מותר.
*
שאלה:
האם אבלים תוך שנתם יכולים להשתתף בשמחת שבע ברכות של אחיין שלהם (זה ישמח מאד את החתן)?
תשובת הגאון רבי חיים צדוק שליט"א:
מותר לאבלים להשתתף כשאין מוזיקה, אך לא ישבו לאכול עם כולם אלא בחדר צדדי.
