ניגון המשניות של הבחור התימני שניצח את הבריטים וקירב לתורה
"בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה ביאר את התורה הזאת לאמר" (א, ה).
בהקשר לפירוש התורה שבעל פה – היא המשנה, סיפר הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א (מוסף שבת קֹדש פרשת כי תשא תשפ"ב עמ' 10):
היתה מחלוקת בין גדולי הדור, האם להקים תלמוד תורה ו'בית יעקב' בעיר חולון. היו שאמרו כי חולון היא עיר של חולין, ומה שייך להקים שם תלמוד תורה ו'בית יעקב'? מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל אמר לי לשאול את גדול הדור, מרן הגראמ"מ שך זצ"ל.
נכנסו אל מרן הגראמ"מ שך זצ"ל, הצגנו את השאלה, ומרן זצ"ל אמר לנו כך: "תקימו כולל אברכים, וגם ארמונות של תלמוד תורה ו'בית יעקב'. תשבו ותלמדו, אנשים יעברו ויראו אור דולק, הם ייכנסו לראות למה דולק האור? ישאלו, מה זה? תגידו: כאן לומדים תורה. יבררו, איך זה ומה זה, יבואו אליכם ויהפכו להיות אנשים אחרים. אל תפחדו ממה שמפחידים אתכם, אתם תצליחו".
ומעידני, כי מה שמרן הגראמ"מ שך זצ"ל אמר – התקיים בדיוק!
איך זה התחיל?
אחד העובדים שעסק בחשמל בבית המדרש, התעניין בסקרנות גדולה מה לומדים כאן בבית המדרש. כאשר פתחנו עמו בשיחה, הוא סיפר שהיה חבר ב'השומר הצעיר' (ארגון שמאל אנטי דתי שהיה דומיננטי בקום המדינה). הוא היה קצין במלחמה בשנת תש"ח, ועמד בראש הפלוגה שביצעה את ההשתלטות הבריטית בבית דגון. הם ניסו ושוב ניסו, ולא עלה בידם.
בין הנלחמים – סיפר העובד הנ"ל – היה בחור תימני. הוא נעמד ואמר לנו: "אני מציע לכם מה לעשות כדי לנצח. בואו נלמד משניות, ואני אומר לכם שכך ננצח". ואכן עשינו כך. למדנו משניות עם הניגון, וכשסיימנו יצאנו להסתערות חדשה, והמקום נכבש. מאז אני מחפש את הניגון ההוא של המשניות. והנה אני עובד פה ושומע אברך יושב ולומד עם הניגון ההוא. נעצרתי להשיב, ואני – סיים העובד – שייך אליכם…
כך זה התחיל, עוד אחד ועוד אחד החלו להתקבץ סביב בית המדרש, וממה שאמר מרן הגראמ"מ שך זצ"ל – לא נפל דבר מאומה!
*
מי ניבא בלשון איכה?
"איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם" (א, יב).
דרש הגאון הקדוש רבי יעיש קוריני זצ"ל, בעל מחמדי שמים (בחידושיו שנדפסו בגיליון שפתי ישנים 44, פרשת דברים תשפ"ב):
אמרו רבותינו ז"ל (איכה רבתי), שלושה ניבאו בלשון איכה. אחד ראה אותה בשלותה, ואחד ראה אותה בפחזותה, ואחד ראה אותה בחורבנה. משה בעת שלותה אמר "איכה אשא לבדי", וישעיה בפחזותה אמר (ישעיה א, כא) "איכה היתה לזונה", וירמיה בחורבנה אמר (איכה א, א) "איכה ישבה בדד".
שלוש פעמים "איכה" – גימטריא "גהינם", וזו היא מה שבחר להם אברהם אבינו, שילכו בגלות ולא גהינם.
וירמיה הנביא עליו השלום היה בו ניצוץ ממשה רבינו עליו השלום, שזה הנהיג לישראל ארבעים שנה וזה נתנבא לישראל ארבעים שנה. וזה עשה חמשה ספרים לישראל, וזה עשה חמש קינות. וכן גם כן ישעיה היה בו ניצוץ ממשה רבינו עליו השלום, כמו שכתב האר"י זצ"ל. ואם תחליף אות יו"ד מישעיה מא"ת ב"ש דאי"ק, יעלה ישעיה גימטריא ממשה. ואמרו רבותינו ז"ל (עיין מדרש תלפיות ענף גלגולים אות י), שישעיהו היה עלג כמשה רבינו, והיו ימי חייו מאה ועשרים שנה כמשה. וישעיה חיה נגד ארבעה מלכים: עוזיהו, יותם, אחז, יחזקיה. למה? "יראת ה' תוסיף ימים" (משלי י, כז).
ודע כי תיבת "איכה" הנזכרת שאמרו שלושה נביאים הללו, זכותם תגן עלינו אמן, גימטריא "הבל", לפי דאינהו תלתא אלין הם משורש הב"ל, כמו שהובא מהאר"י זצוק"ל.
