שאלה:
אדם שאיחר לסליחות, האם יכול להשלים לאחר מכן את מה שהפסיד או שיש עניין לומר לפי הסדר?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
המנהג היה שלא משלימים מה שהחסירו, חוץ מהוידוי.
*
שאלה:
האם אנחנו נוהגים לעשות כפרות – ואם כן מתי ומהו הנוסח?
תשובת הגאון רבי יוסף צברי שליט"א:
יהדות תימן לא עשתה את מנהג הכפרות, כדברי השו"ע שחשש בזה לדרכי האמורי. תמיד טוב לתת צדקה, בפרט בערב היום הקדוש.
*
שאלה:
אשה בתוך ארבעים יום מאז שילדה, והיא גם מניקה, האם חייבת לצום בכיפור – או שיכולה לשתות ולאכול בשיעורים?
תשובת הגאון רבי איתמר נגר שליט"א:
אם היא בריאה והכל בסדר – צריכה לצום, אם לא – לשאול באופן פרטי.
*
שאלה:
הבת שלי עושה בת מצווה בחודש אב הבעל"ט, האם היא צריכה לצום כל הצום?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
כן, מדין חינוך. רק תשגיח עליה שהיא מרגישה טוב במשך הצום.
*
שאלה:
האם יום כיפור מבטל "שבעה", כמו חג?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
כן.
*
שאלה:
עד איזה שעה אבלים צריכים לשבת בערב יום כיפור? ומה לגבי טבילה?
תשובת הגאון רבי יואב אושרי שליט"א:
האבל רשאי לשבת בסעודה המפסקת על כסא, לא לפני. ויכול לטבול סמוך לתחילת הצום.
*
שאלה:
בחור תימני שנשאר בישיבה בראש השנה ויום הכיפורים, כאשר מתפללים שם בנוסח אחיד, האם הוא יוצא ידי חובת התפילה? ומה לגבי חייל תימני שנשאר בבסיס ומתפללים שם שלא בנוסח תימן?
תשובת הגאון רבי איתי מעודה שליט"א:
את התפילה בלחש הוא יכול לעשות כמנהגו.
*
שאלה:
האם ילד יכול לעלות "שישי" ביום כיפור שחל בשבת, אפילו שאינו מתענה?
תשובת הגאון רבי יובל מוגהז שליט"א:
הלכה למעשה שיכול לעלות שישי, כיון שיש חיוב קריאה בתורה ביום הכיפורים ללא קשר לתענית, אלא זה חיוב מעצם היום. משא"כ בשאר תעניות ציבור, שחיוב הקריאה תלוי רק במי שמתענה, ואם אינו מתענה אינו יכול לעלות לקרוא בתורה – כמבואר בסימן תקס"ו סעיף ו' בשו"ע, ע"פ החתם סופר חלק אור"ח סימן קנ"ז והגרעק"א, ודלא כהרב חיים פאלג'י בספרו מועד לכל חי שנקט שיש לאסור.
*
שאלה:
מהו הזמן המוגדר והרצוי לתפילת הנעילה?
תשובת הגאון רבי חיים צדוק שליט"א:
בין חצי שעה לשעה קודם השקיעה, בכדי שיסיימו עד צאת הכוכבים ויוכלו לתקוע בשופר.
*
שאלה:
חולה שצריך לאכול לשיעורים ביוה"כ, מהו השיעור באוכלין ומשקין למנהגינו?
תשובת הגאון רבי אוריאל חוברה שליט"א:
באוכל – יקח פרוסת לחם ולא יותר משיעור 37 גרם, שהם כשני שלישי ביצה בינונית, ואחרי עשר דקות של הפסקה אם צריך לאכול עוד – יקח פרוסה נוספת כנ"ל.
בשתיה – יבדוק לפני יו"כ כמה זה כמלוא לוגמיו, דהיינו שמכניס לפיו מים באופן שיהיה רק בצד אחד מהפה וייראה נפוח באותו צד, זה השיעור כמלוא לוגמיו. ויעשה הפסקה בין שתיה לשתיה זמן של עשר דקות, ואם קשה אז בשיעור של 15 שניות בין שתיה לשתיה. עיין בשו"ע סימן תרי"ח סעיפים ז'-ח'.
וכל זה כמובן דוקא כשרב פוסק התיר לאותו חולה לאכול כיון שהחולה עלול להגיע לסכנה.
*
שאלה:
האם מותר לשים בושם או דאודוראנט ביום כיפור?
תשובת הגאון רבי אוריאל יצחק־הלוי שליט"א:
יש להחמיר, כיון שדבר זה הוא בכלל איסור סיכה ביוה"כ. ראה פסקי תשובות סימן תרי"ד אות א'.
נכון להבחין בין יוה"כ לבין ת"ב שאז יש מקילים – בדאורדורנט, ובמקום לכלוך וריח רע (ולא בבושם!) – כיון שבתשעה באב הותרה סיכה להעביר זוהמא. [ראה ספר שמעתתא דמשה בשם הגרמ"פ עמ' תל"ג וכן מטו בשם הגרשז"א, ויסודו מפורש בביה"ל בסימן תקנ"ד סעי' ט"ו ד"ה סיכה שמתיר סיכה כדי להעביר הזוהמא].
*
שאלה:
יש בעיה להיות ביום כיפור עם חגורה מעור?
תשובת הגאון רבי יואב אושרי שליט"א:
מותר, רק נעלי עור אסרו.
*
שאלה:
האם אשה אבלה בתוך השלושים יכולה לגזור ציפורניים?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
כן, גם להסתפר מותר אם יש צורך.
*
שאלה:
האם במוצאי כיפור השנה, שהוא גם מוצאי שבת, חייבים נר ששבת?
תשובת הגאון רבי איתמר נגר שליט"א:
כן.
*
שאלה:
האם השנה, שיו"כ חל בשבת, עושים הבדלה כרגיל?
תשובת הגאון רבי איתמר נגר שליט"א:
נוסח הבדלה כרגיל, אך דוקא עם נר ששבת וללא בשמים.
